אלכסנדר בוגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר בוגן
צילום דיוקן מ-1961
צילום דיוקן מ-1961
לידה ינואר 1916
דורפט (טרטו), אסטוניה, אז פלך ליבוניה באימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוקטובר 2010 (בגיל 94)
תל אביב-יפו, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אלכסנדר (שורה) קצנבוגן
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה לאמנויות בווילנה, פולין
האקדמיה לאמנויות יפות בפריז
תקופת הפעילות מ-1943
מעסיק האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת לודז' עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
alexanderbogen.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלכסנדר בוגן

אלכסנדר בּוֹגֶן (קצנבוגן) (Alexander Bogen;‏ 24 בינואר 191620 באוקטובר 2010) היה צייר יהודי יליד אסטוניה (אז בפלף ליבוניה (ליפלנד) באימפריה הרוסית) שפעל בליטאפולין ובישראל. נודע גם כפרטיזן במחתרת אנטי-נאצית בליטא ובבלארוס.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר בוגן - אנדרטה לפרטיזנים יהודים, גבעתיים
אלכסנדר בוגן - אנדרטת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, לטרון
לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אלכסנדר בוגן

בוגן נולד ב-1916 בשם אלכסנדר (שוּרָה) קצנבוגן בדורפט (טרטו) שבאסטוניה, אז פלך ליבלנד שבאימפריה הרוסית. בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו לעיר הליטאית וילנה שפולין, בה גדל. היה חבר בקבוצת "וילנה הצעירה". החל בלימודי ציור ופיסול באקדמיה לאמנות, שם גם סיים את לימודי המוסמך . בוגן שימש כפרופסור באקדמיה לאמנות בפולין וכמרצה לאמנות באוניברסיטה העברית.

עם תחילת מלחמת העולם השנייה הצטרף לארגון הפרטיזנים המאוחד (אף-פא-או) בגטו וילנה. ב-29 ביולי 1943 ברח ליערות נַארוֹץ' שבבלארוס, כ-200 ק"מ מווילנה, ופיקד על יחידה של כ-30 פרטיזנים יהודים. הוא הבריח יהודים מהגטו ליערות, אימן אותם ללחימה והוביל אותם לפעולות נגד הגרמנים. בתקופה זו צייר את חוויותיו, ואחדות מיצירות אלה נכללות באוספים של מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, מוזיאון לוחמי הגטאות, מוזיאון יד ושם ומוזיאון השואה בוושינגטון. לאחר תום המלחמה השלים את לימודיו באמנות בווילנה. לימד באקדמיה לאמנות בלודז' שבפולין, ונודע כצייר, פסל, תפאורן ומאייר.

בשנת 1951 עלה לישראל עם אשתו רחל ובנו מיכאל. הוא נשלח להשתלמות בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (בוזאר) בפריז. בשובו לארץ הקים את מחלקת האמנות בבית הספר ויצו צרפת. כיהן כיו"ר אגודת הציירים והפסלים בישראל בשנים 19691981.

עיצב את אנדרטת הפרטיזנים בלטרון, שנחנכה ב-9 באפריל 2008.[1]. כן פיסל בעץ את שער הכניסה למוזיאון ז'בוטינסקי במצודת זאב בתל אביב.

בשנת תשל"ד יצא לאור בהוצאת "יד ושם" אלבום ציוריו, "המרד". בשנת 2005 יצא לאור אלבום רטרוספקטיבי של יצירתו בישראל.

בוגן נפטר בתל אביב ב-2010, בגיל 94, ונקבר בבית העלמין קריית שאול לצד אשתו.[2]

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב אבן שפרוט 7.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1950 – פרס מטעם ממשלת פולין.
  • 1961 – פרס ההסתדרות.
  • 1962 – פרס משרד החינוך.
  • 1980 – פרס חבל ימי לישראל.
  • 1983 – פרס הנגב.
  • 1992 – פרס שלום עליכם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארט 2000 - ספר אמני ישראל : ציירים ופסלים, הוצאת סטודיו חיט, 1993

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר בוגן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האנדרטה לפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות, באתר "הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה"
  2. ^ אלכסנדר בוגן באתר חברה קדישא ת"א–יפו.