אלכסנדר אורלוב (איש פיקוד הצבא האדום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר אורלוב
Александр Григорьевич Орлов
לידה 11 באוקטובר 1900
אורשה, גוברניית מוהילב, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית (כעת בלארוס)
פטירה 28 באפריל 1945 (בגיל 44)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה F. E. Dzerzhinsky Naval Engineering Academy עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצי הסובייטיהצי הסובייטי הצי הסובייטי
תקופת הפעילות 19181945 (כ־27 שנים)
דרגה מהנדס תת-אדמירל (החל מה-22 בינואר 1944)
תפקידים בשירות
ראש המחלקה החמישית במטה של צי הים השחור של ברית המועצות
מפקד מחלקת הניהול הטכני של הצי הסובייטי
פעולות ומבצעים
עיטורים
עיטור הכוכב האדום (3.4.1942)[1][2]
עיטור לנין[3][4] (18.1.1945)
עיטור הדגל האדום (3.11.1944)[5]
עיטור נחימוב מדרגה ראשונה (5.11.1944)[6]
מדליית הניצחון על גרמניה במלחמת העולם השנייה
מדליה לציון 20 שנים לצבא האדום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֶָָלֶכְּסַנְדר גְרִיגוֹריֶיבִיץ' אוֹרְלוֹב (נולד כאבר(ה)ם הרשלבִיץ', ברוסית: Александр Григорьевич Орлов; ‏11 באוקטובר 1900 - 28 באפריל 1945) היה יהודי סובייטי, שהיה בין מפקדיו הבכירים של הצי הסובייטי במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר אורשה שבפלך מוהילב של האימפריה הרוסית במשפחתו של סוחר הירש אורליקוביץ' אורליקוב. את הקריירה הצבאית שלו החל כמלח בקבוצת הגנת המטה של צי המלחמה על נהר וולגה בדצמבר 1918 אז גם התחילה השתתפותו במלחמת האזרחים ברוסיה בה נלחם בחזית המזרחית של הצבא האדום[7]. ב-1921 נהיה למדריך חינוך בלשכת גיוס של בוברויסק וראש פלוגת הצוות הימי המרכזי. מ-1923 עד 1928 למד במכללה הגבוהה להנדסה הימית על שמו של דזרז'ינסקי.

מדצמבר אותה השנה עד לנובמבר 1931 שירת כמהנדס-מכונאי באוניית מערכה "הקומונה הפריסאית". מנובמבר ועד לדצמבר 1933 למד בפקולטה לבניית ספינות של האקדמיה הצבאית-ימית על שמו של וורושילוב. ב-1933 מונה להיות מפקד החלק החשמלי-מכני של סיירת "הקווקז האדום".

ב-1935 מונה לעוזר מכונאי של הספינה המובילה וב-1937 התמנה למפקד המחלקה החמישית של מטה הצי של הים השחור. מספטמבר אותה השנה ועד לינואר 1938 נהיה לעוזר מנהל מחלקת הנמלים במנהלת הכוחות הימיים ובהמשך ועד סוף חייו היה מנהל המחלקה הטכנית המרכזית של הצי הסובייטי.

בספטמבר 1940 עמד בראש הוועדה להסמכת מפעלים באזור לייפאיה. ב-4 ביולי אותה השנה קיבל דרגת "מהנדס קונטר-אדמירל" המקבילה לאלוף הצי וב-22 בינואר 1944 מונה לדרגת תת-אדמירל.

נהרג בתאונה אווירית ב-28 באפריל 1945. נקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה[8].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי למריה, בתו ויקטוריה הייתה חוקרת גאוגרפיה באוניברסיטת מוסקבה[9].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]