אלכסיי אבריקוסוב

אלכסיי אבריקוסוב
Абрикосов, Алексей Алексеевич
לידה	25 ביוני 1928; מוסקבה, ברה"מ
פטירה	29 במרץ 2017 (בגיל 88); פאלו אלטו, ארצות הברית
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ברית המועצות, ארצות הברית
מקום לימודים	הפקולטה לפיזיקה של אוניברסיטת מוסקבה; האקדמיה הרוסית למדעים ;
מנחה לדוקטורט	לב לנדאו
מוסדות	מכון לנדאו לפיזיקה תיאורטית (1965–1988); National University of Science and Technology; Institute for High Pressure Physics (1988–1991); אוניברסיטת לובורו; אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין; אוניברסיטת המדינה של יוטה; אוניברסיטת מוסקבה; המכון לסוגיות פיזיות; אוניברסיטת אילינוי בשיקגו; האוניברסיטה הממלכתית של ניז'ני נובגורוד; המכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה; האוניברסיטה הטכנית ע"ש באומן במוסקבה ;
פרסים והוקרה	פרס על שם פריץ לונדון (1972); מדליית הזהב ע״ש לנדאו (1989); פרס נובל לפיזיקה (2003); פרס לנין; פרס ברית המועצות; עיטור הדגל האדום של העמל; עיטור אות הכבוד; פרס וולף לפיזיקה ;
בן או בת זוג	Svetlana Bunkova
הערות	יהודי
תרומות עיקריות
	תרומה חלוצית לתאוריה של מוליכי על ונוזלי על

אלכסיי אלכסייביץ' אבריקוסוב (ברוסית: Алексе́й Алексе́евич Абрико́сов, ‏25 ביוני 1928 - 29 במרץ 2017) היה פיזיקאי יהודי רוסי-סובייטי ואמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 2003 על תרומה חלוצית לתאוריה של מוליכי על ונוזלי על, יחד עם ויטאלי גינזבורג ואנטוני לגט.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסיי אבריקוסוב נולד במוסקבה למשפחת רופאים. אימו, פאינה וולף, היא יהודייה. סיים את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת מוסקבה בשנת 1948. בשנים 1948-1965 עבד במכון לפיזיקה באקדמיה הסובייטית למדעים. שם גם השלים את לימודי הדוקטורט, בשנת 1951, בהם עסק בתאוריה של פעפוע תרמי בפלזמה. אחרי השלמת לימודים אלו, הוא עבר להנחייתו של פיזיקאי אחר באותו מוסד ובשנת 1955 הוציא עמו עבודת תזה נוספת, ברמת דוקטורט, בפיזיקה ובמתמטיקה, בתחום האלקטרודינמיקה של האנרגיות הגבוהות^[1].

בשנים 1965-1988 עבד במכון לנדאו לפיזיקה תאורטית וכן כפרופסור באוניברסיטת מוסקבה. בנוסף היה חבר באקדמיה הסובייטית למדעים בשנים 1987-1991, ולאחר מכן חבר באקדמיה הרוסית למדעים. מאז 1991 עבד אבריסוקוב במעבדה הלאומית בארגון (Argonne), אילינוי שבארצות הברית.

בנוסף לפרס נובל לפיזיקה בו זכה בשנת 2003, ב-1952 גילה כי שטף מגנטי יכול לחדור לחומר מוליך על. התופעה ידועה כיום כמוליכות-על מסוג שני, והסידור התואם של קווי השטף המגנטי נקרא על שמו של אבריקוסוב.

תחומים מדעיים נוספים בהם עסק וחקר: חקר מימן כמתכת בכוכבי לכת מימן, מחקר אנרגיות גבוהות, חקר מוליכי על בשדה מגנטי חזק, חקר זרימת על של הליום ומחקר מוליכי על בטמפרטורות גבוהות. פרסים בהם זכה, בנוסף לפרס נובל: פרס לנין (1966) ופרס ברדין (1991).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אלכסיי אבריקוסוב בוויקישיתוף

אלכסיי אבריקוסוב, באתר פרס נובל (באנגלית)
אלכסיי אבריקוסוב, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ביוגרפיה באתר מעבדת ארגון
מידע מאתר פרס נובל
אלכסיי אבריקוסוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אלכסיי אבריקוסוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Alexei A. Abrikosov - Biographical

[1] Alexei A. Abrikosov - Biographical

[1]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023)