אלי זבורובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלי זבורובסקי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אליעזר (אלי) זבורובסקיאנגלית: Eliezer (Eli) Zborowski‏; 20 בספטמבר 1925, ז'רקי10 בספטמבר 2012, ניו יורק) היה פעיל ציבור יהודי ממוצא פולני.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בז'רקי שבפולין, בן בכור למשפחה חסידית. נכלא עם משפחתו בגטו ז'רקי. השיג מסמכים מזויפים, בעזרתם התחזה לנוצרי והצליח לצאת מהגטו. פעל בתור איש קשר בין הגטו לבין המחתרת הלא יהודית. בתחילת 1943, חודשים מעטים לאחר חיסול הגטו, מצאה משפחת זבורובסקי מקלט בבתיהם של בני משפחות פלאצ'ק וקולאץ', להם הוענק התואר חסידי אומות העולם.

לאחר השחרור סייע אלי ל"עליה ב'" עד הקמת המדינה ב-1948. בתחילת 1952 היגר אלי מאירופה לארצות הברית עם אשתו, דיאנה לבית וילף, ניצולת שואה אף היא. הזוג הגיע לפורסט היל, ניו יורק.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 יזם זבורובסקי את האזכרה הראשונה של "יום השואה" בארצות הברית. בשנת 1969 כיהן אלי כחבר בהנהלת יד ושם, ובשנת 1977 יזם את רעיון ההנצחה ביד ושם של כל הקהילות היהודיות שנחרבו בשואה. דיון בנושא זה הוביל להקמתה של "בקעת הקהילות" ביד ושם.

בשנת 1970 ייסד אלי את ארגון הגג הראשון של ניצולי השואה. בשנת 1974 ייסד את "Martyrdom & Resistance" – "מות קדושים והתנגדות" – כתב עת המוקדש לשואה. באותה שנה כונן את הקתדרה ללימודי השואה ב"ישיבה יוניברסיטי". נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר מינה אותו כחבר במועצה להנצחת השואה בארצות הברית (United States Holocaust Memorial Council), ולאחר מכן מינה אותו לתפקיד זה גם הנשיא רונלד רייגן. ראש עיריית ניו יורק לשעבר, אד קוץ', מינה אותו לוועדה הקבועה בניו יורק בנושא השואה. בשנת 1981 ייסד זבורובסקי את "האגודה האמריקאית למען יד ושם".

זבורובסקי היה המייסד ונשיא הכבוד של הפדרציה האמריקאית של לוחמים יהודים, אסירי מחנות וקורבנות הנאצים; סגן הנשיא של הפדרציה העולמית של יהודים פולנים; וחבר הוועדה המבצעת של ועידת התביעות. הוא היה אחד מששת ניצולי השואה – והאמריקאי היחיד – שברך את האפיפיור יוחנן פאולוס השני במהלך ביקורו ביד ושם בשנת 2000. הוא היה נשיא לשכת המסחר אמריקה-ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]