אלי אבידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלי אבידר
לידה 3 בדצמבר 1964 (בן 59)
כ"ח בכסלו ה'תשכ"ה
הרפובליקה הערבית המאוחדתהרפובליקה הערבית המאוחדת אלכסנדריה, הרפובליקה הערבית המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1967
השכלה
מפלגה הליכוד, ישראל ביתנו, ישראל חופשית דמוקרטית
שר בלי תיק
בממשלה ה-36
3 באוגוסט 202124 בפברואר 2022
(29 שבועות ו־3 ימים)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
חבר הכנסת
30 באפריל 20195 באוגוסט 2021
(שנתיים ו־14 שבועות)
24 בפברואר 202217 באוגוסט 2022
(25 שבועות)
כנסות ה-21-24
ראש נציגות ישראל בקטר
19992001
(כשנתיים)
תחת שרי החוץ דוד לוי, אהוד ברק ושלמה בן עמי
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אבידר (ראשון מימין) במפגש של ראשי ישראל ביתנו עם משלחת חברי הקונגרס האמריקאי בראשות ננסי פלוסי, בשולי אירועי פורום השואה העולמי החמישי בירושלים, ינואר 2020

אלי אבידר (נולד ב-3 בדצמבר 1964; כ"ח בכסלו ה'תשכ"ה) הוא פוליטיקאי ודיפלומט ישראלי, שהיה חבר הכנסת ושר מטעם מפלגת ישראל ביתנו.

לפני בחירתו לכנסת כיהן במספר תפקידים דיפלומטיים במשרד החוץ. לאחר מכן כיהן כמנכ"ל מכון היהלומים הישראלי, מנכ"ל הבורסה ליהלומים וסגן נשיא פדרציית התכשיטים העולמית. היה נשיא חברת הפינטק הישראלית "דינדקס". בנוסף פעל כפרשן, סופר ופובליציסט. כיהן גם כשר ללא תיק בממשלת ישראל השלושים ושש עד להתפטרותו ב-24 בפברואר 2022.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם אלי אבודרה באלכסנדריה שבמצרים. מוצאה של המשפחה מהעיר יואנינה שביוון. בסוף המאה ה-19 סב המשפחה היגר למצרים. בשנת 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, עלה לישראל עם הוריו, יצחק ופורטונה. אבידר גדל בבת ים, התחנך בבית הספר היסודי "הנשיא", והוא בוגר מגמת אלקטרוניקה בתיכון אורט מלטון בת ים מחזור 1982.

התגייס לצה"ל בשנת 1982 כלוחם בנח"ל. עבר קורס קציני מודיעין ושירת ביחידת הסוכנים של חיל המודיעין, יחידה 504. השתחרר מצה"ל ב-1989 והגיע לדרגת רס"ן במילואים. לאחר שחרורו מצה"ל למד באוניברסיטה העברית לימודי המזרח התיכון ולימודים כלליים וסיים תואר ראשון. בשנת 2009 סיים באוניברסיטת תל אביב תואר שני בלימודי המזרח התיכון.

פעילות דיפלומטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992, עם סיום לימודיו באוניברסיטה העברית, התקבל לקורס הצוערים של משרד החוץ וכשנה לאחר מכן מונה לסגן קונסול בקונסוליה הכללית של ישראל בפילדלפיה, בה שירת שלוש שנים. עיקר פעילותו היה מול מעצבי דעת קהל בקהילה היהודית ומול נבחרים אמריקאים, דרך מעוזי התמיכה שלהם במדינות השונות.

בשנים 1996–1998 שירת במשרד החוץ כאחראי על הנושא האסלאמי בחטיבה הבין-דתית, ופעל לפתח קשרים מול מנהיגים מוסלמים, ממדינות מוסלמיות עמן אין לישראל יחסים דיפלומטים. התקופה הייתה תקופת פיגועי התאבדות של הטרור הפלסטיני וביוזמתו של אבידר[2] חתמו מנהיגי דת אסלאמיים יחד עם הרב הראשי אליהו בקשי דורון[3] על ה'אמנה לקידוש החיים', המגנה את טרור המתאבדים. בין החותמים היה ואחיד עבד אלרחמן, שלימים נבחר להיות נשיא אינדונזיה וכן מוולנא קדרי, מנהיג דת חשוב מפקיסטן.

בשנת 1998 מונה ליועצו המדיני של מנכ"ל משרד החוץ. בינואר 1999 מונה ליועץ מדיני לשר החוץ אריאל שרון. במהלך תקופה זו מינה אותו שרון ליו"ר הוועדה ל'פעימה השלישית' מול הפלסטינים, על פי מתווה הסכם ואי. באותה שנה מונה לעמוד בראש נציגות ישראל בקטר. במהלך תקופה זו פיתח קשרים עם חוגי השלטון הקטרי, וקשרים אלה סייעו לישראל לשמר את היחסים עם קטר לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. קטר הייתה אחת המדינות ששימרו, באופן זמני, את יחסיהן עם ישראל, בשונה מעומאן, תוניסיה ומרוקו שניתקו את היחסים מיד עם פרוץ האינתיפאדה. לאחר שנתיים בקטר מונה לקונסול ישראל בהונג קונג ובמקאו.

במהלך שירותו בהונג קונג, בשנים 2001–2005, פעל לקידום יחסי המדינות. הוא הדגיש במיוחד את הייצוא הישראלי, ובמהלך כהונתו גדל מספר החברות הישראליות[דרושה הבהרה] מ-16 ל-60 והייצוא הישראלי הוכפל ועמד על 1.8 מיליארד דולר אמריקאי. כמו כן, במהלך אותן שנים סייע לחברות ישראליות מרכזיות לשפר את תנאי פעילותן בהונג קונג ולהשיג הטבות מעבר להסכמים הקיימים.[דרוש מקור]

בשנת 2006 מונה לאחראי על הקשרים הכלכליים וההומניטאריים מול הרשות הפלסטינית בחטיבת כלכלת המזרח התיכון במשרד החוץ. במהלך מלחמת לבנון השנייה התנדב לשמש כדובר מול התקשורת בערבית ועלה מספר פעמים רב בערוצי אל-ג'זירה, אבו ט'אבי ואלערבייה. עם סיום מלחמת לבנון השנייה החליט אבידר לסיים את תפקידו במשרד החוץ ופנה לפעילות עסקית וציבורית.

פעילות עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 מונה למנכ"ל מכון היהלומים הישראלי. במהלך תקופתו כמנכ"ל פעל המכון, בין היתר, לביסוס קשריו של ענף היהלומים הישראלי בשוק הסיני. המכון אירח את כינוס מועצת היהלומים העולמים במאי 2007 בירושלים. בנובמבר 2007 אירח המכון את נשיאת ליבריה, אלן ג'ונסון-סירליף, וחתם על מזכר הבנות בין ענף היהלומים הישראלי וממשלת ליבריה.

במאי 2012 נבחר לנשיא לשכת המסחר ישראל-אפריקה.[4]

במאי 2015 נבחר לסגן-נשיא קונפדרציית התכשיטים העולמית - סיבג'ו (CIBJO). אבידר נבחר גם לתפקיד בדירקטוריון, בוועד המנהל וכחבר במועצת הנשיאות. ביוני 2016 סיים את תפקידו, הוענקה לו מדליית הכבוד של הלשכה והתואר "נשיא כבוד".

בין ינואר 2016 לאפריל 2018 כיהן כמנכ"ל בורסת היהלומים הישראלית, במקביל לתפקידו כמנכ"ל מכון היהלומים הישראלי.

בין יוני 2018 לינואר 2019 כיהן כנשיא ויו"ר הדירקטוריון של חברת דינדקס, חברת פינטק המפתחת אינדקסים פיננסיים ומשלבת בין עולם היהלומים לעולם הפיננסי הממוסד.

בשנת 2011 פרסם אבידר את ספרו "התהום" על הפער בין עולמם של היהודים הישראלים לבין זה של הערבים הפלסטינים, ואיך להתגבר עליו. הספר תורגם לאנגלית בשם "The Abyss: Bridging the Divide between Israel and the Arab World".

פעילות וולונטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורום מזרח תיכון חכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 יסד אבידר את "פורום מזרח תיכון חכם" והוא עומד בראשו. מטרות הפורום הן התווית חלופות למדיניות למנהיגי המדינה. זאת, מתוך "ההבנה התרבותית של מרכיבי המערכת האזורית, בהעמדת הערך האנושי מעל לפתרונות נסיבתיים".

העמותה לקידום דרך אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2010 נוסדה "העמותה לקידום דרך אחרת" בה שימש אבידר כיושב ראש. לפי מסמכי היסוד של העמותה, היא שמה לה למטרה לפתח מנהיגות המעורבת בחברה הישראלית, תוך קידום תפיסות עולם התומכות בתכנון מקדים של התהליך; פיתוח התנהלות מחשבתית, יוזמה ואחריות אישית לשיפור איכות החיים בישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל. העמותה נסגרה בשנת 2017.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 התמודד בפריימריז של הליכוד במסגרת הרשימה הארצית, ולא נבחר.[5] ב-7 בפברואר 2019 הצטרף למפלגת "ישראל ביתנו" ומונה לראש הצוות המדיני שלה.[6] הוא הוצב במקום הרביעי ברשימת המועמדים, וכיהן כחבר הכנסת מהכנסת ה-21 עד לכנסת ה-24.

במהלך השנים 2020 ו-2021 בהיותו חבר כנסת מטעם ישראל ביתנו תמך במחאה נגד נתניהו ולקח בה חלק פעיל, במסגרת הפגנות מול מעון ראש הממשלה בבלפור, בצמתים ברחבי הארץ וברשתות החברתיות.[7]

עם הקמת ממשלת ישראל ה-36, משלא קיבל הצעה לכהן כשר עם תיק סירב להצעתו של אביגדור ליברמן להתמנות לשר ללא תיק במשרד האוצר,[8] הכריז על עצמו כפורש מסיעת ישראל ביתנו ועל כוונתו להתנהל בכנסת כסיעת יחיד.[9] ביולי 2021 הוחלט שימונה לשר המודיעין אם וכאשר אלעזר שטרן יבחר לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית. עד ששטרן יבחר לתפקיד, אבידר ישמש כשר ללא תיק האחראי על התכנון האסטרטגי במשרד ראש הממשלה.[10] עם מינויו לשר התפטר מהכנסת, בהתאם ל"חוק הנורווגי".[11] בסופו של דבר שטרן לא מונה ליו"ר הסוכנות, ואבידר נשאר בתפקיד שר ללא תיק. אבידר היה חבר הכנסת הראשון שביקר באיחוד האמירויות הערביות לאחר חתימת הסכם הנורמליזציה, שם נועד עם חברי פרלמנט וממשל.[12]

ב-22 בפברואר 2022 הודיע אבידר על התפטרותו מתפקיד השר ללא תיק בממשלה וחזרתו לתפקיד חבר הכנסת, בטענה כי התפקיד חסר תוכן ולא משפיע כלל על הממשלה.[13] ההתפטרות נכנסה לתוקף ב-24 בפברואר 2022. בהמשך הודיע אביגדור ליברמן שאבידר לא יהיה חלק מרשימת ישראל ביתנו לכנסת.

ביולי 2022 פורסם כי אבידר פועל להקמת מפלגה חדשה לקראת הבחירות לכנסת ה-25[14]. ב-8 באוגוסט הגיש בקשה לרישום מפלגה חדשה בשם "ישראל חופשית דמוקרטית"[15] ושבוע לאחר מכן הוא הגיש את התפטרותו מהכנסת[16]. המפלגה התמודדה בבחירות אך קיבלה 1,157 קולות (0.02% מהקולות) ולא עברה את אחוז החסימה.[17]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבידר נשוי ואב לשלושה ומתגורר במושב שורש. בשנת 2014 אימץ אורח חיים טבעוני.[18]

אביו יצחק היה איש ציבור בישראל וכיהן כממלא מקום ראש עיריית בת-ים בשנים 1973–1977.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התהום: מה באמת מפריד ביננו לבין העולם הערבי?, הוצאת אגם (2011). הספר תורגם לאנגלית בשם: "The Abyss: Bridging the Divide between Israel and the Arab World"
  • איקטוס, הוצאת פראג (2015)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלי אבידר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זעזועים בקואליציה: השר אלי אבידר מתפטר, באתר כיכר השבת, ‏2022-02-22
  2. ^ אלי אבידר, התהום, אגם הוצאה לאור, 2011
  3. ^ האמנה לקדושת החיים בחתימת הרב הראשי לישראל הרב אליהו בקשי דורון
  4. ^ לשכת המסחר ישראל אפריקה הוקמה ביוני 1996 במטרה לתת מענה לחברות ישראליות המעוניינות לעשות עסקים באפריקה, בחיפוש אחר ניצול הזדמנויות עסקיות והגדלת היקף הפעילות.
  5. ^ עינר אביב, סיפורם של פורר ואבידר, באתר ליכודניק, ‏12 במאי 2019
  6. ^ מתי טוכפלד, אלי אבידר הצטרף ל"ישראל ביתנו", באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2019
  7. ^ מורן אזולאי, ליברמן: כבשנו את בלפור כמו את הבסטיליה, באתר ynet, 14 ביוני 2021
  8. ^ איתמר אייכנר ומורן אזולאי, דרמה בישראל ביתנו: אבידר סירב לתפקיד שהוצע לו, לא מבטיח להצביע לצד הסיעה, באתר ynet, 13 ביוני 2021
  9. ^ איציק וולף, ח"כ אבידר פורש מסיעת ישראל ביתנו, באתר News1, ‏13.6.21
  10. ^ מתן וסרמן, ‏הושגה פשרה: אלי אבידר יכהן כשר הממונה על התכנון האסטרטגי במשרד ראש הממשלה, באתר מעריב אונליין, 22 ביולי 2021
  11. ^ אריק בנדר, ‏הממשלה ממשיכה להתרחב: אבידר הושבע כשר ומיד לאחר מכן התפטר מהכנסת, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2021
  12. ^ לראשונה מאז חתימת חוזה השלום: ח"כ ישראלי ביקר באיחוד האמירויות, באתר וואלה!‏, 2 בנובמבר 2020
  13. ^ מורן אזולאי, אבידר התפטר מהממשלה ותקף את בנט: "היסטרי, מנסה לחקות את נתניהו", באתר ynet, 22 בפברואר 2022
  14. ^ בן כספית, ‏אלי אבידר פועל להקמת מפלגה חדשה: זה השם המפתיע שהוא ניסה לגייס, באתר מעריב אונליין, 6 ביולי 2022
  15. ^ הוגשה בקשה לרישום מפלגה בשם: ישראל חופשית דמוקרטית בראשות אלי אבידר, באתר GOV.IL
  16. ^ אמיר אטינגר, אבידר התפטר מהכנסת: "יאיר לפיד הוא המועמד לראשות הממשלה", באתר ישראל היום, 15 באוגוסט 2022
  17. ^ תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-25, באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, ‏1 בנובמבר 2022
  18. ^ אלי אבידר בדף הפייסבוק של החזית לשחרור בעלי החיים, 21 ביולי 2019