אלישבע קפלן

אלישבע קפלן (29 בדצמבר 1900, ז' בטבת תר"ס, פולין – 22 בדצמבר 1959, כ"א בכסלו תש"ך, ירושלים) הייתה פעילה ציונית בפולין, חברת הוועד הפועל הציוני, חברה במוסדות הסתדרות העובדים הכללית, ממייסדות מועצת הפועלות, חברה פעילה במזכירות התנועה וממייסדות ארגון אמהות עובדות. חברה באספת הנבחרים הרביעית מטעם סיעת מפא"י ואשת ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשנת 1900, בעיירה שיניאבקה בפולין, לאביה אריה לייויק קפלן ולאמה פרומה.

קיבלה חינוך עברי והייתה פעילה בארגוני הנוער הציוני בעירה.^[1] את לימודיה סיימה בגימנסיה בנסביז' ובנעוריה ארגנה חוגים להתפתחות עצמית. הייתה קשורה עם תנועת צעירי ציון וחברת הפועל הצעיר.^[2]

בשנת 1920 ארגנה קבוצת חלוצים ועלתה איתם לארץ ישראל. עבדה כפועלת במושבות ביהודה, כפועלת חקלאית ברחובות הצטרפה למשק הפועלות שהוקם בפתח תקווה ולעבודה במטבח הפועלות של המשק בהנהלת חנה מייזל.^[2] מימיה הראשונים בארץ התבלטה בחברה. בכל תפקידיה – הצטיינה במסירותה, ביכולת הביצוע שלה, ביוזמותיה ובאהבת-האדם שבה.^[3]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלישבע התמסרה לפעילות ציבורית. הייתה חברת הוועד הפועל הציוני, חברה במוסדות הסתדרות העובדים הכללית וממייסדות מועצת הפועלות (1921), פעילה במזכירות התנועה, מובילה בתנועת הפועלות, וממייסדות "ארגון אמהות עובדות". בדגניה ב' הייתה חברת ועדת החינוך ופעילה בקליטת חברים.

בתנועת הפועלות יזמה וטיפחה מפעלים רבים בתחום החינוכי-סוציאלי: הקמת מועדוני ילדים, מתן מענה מערכתי לילדים עזובים ותופעת ילדים רוכלים, סיוע לארגון נשי החיילים, ארגון העברת ילדים מהעיר לכפר ומהכפר לעיר על פי הצורך בעתות מצוקה, טיפוח קרן חוסר עבודה. עוד תרמה ופעלה במאבקים לאומיים: לעידוד עבודה עברית, לעזרה לחיילים ולחיילים משוחררים, בהפגנות נגד הספר הלבן ועוד.

באוגוסט 1933, בזמן שלוי אשכול שהה באירופה, השאירה את בתה דבורה בת השלוש בדגניה ב' ונסעה לפולין, במשימה מטעם ההסתדרות והמפלגה לסייע לנציגי מפלגות הפועלים במסע הבחירות לקונגרס הציוני ה-18. במהלך הקונגרס, נפגשה עם בעלה בפראג ולאחר מכן נסעו שניהם לברלין בגרמניה הנאצית, שם חיפשה מכון ללמוד בו חקלאות.^[4] במחצית השנייה של ינואר 1934 שבה לדגניה ב',^[5] אולם בסוף ספטמבר 1934 שוב נסעה, הפעם לארצות הברית בשליחות ההסתדרות ומועצת הפועלות.^[6] בספטמבר 1935 חזרה לארץ ישראל ואל בתה שהייתה כבר בת חמש.^[7]

הייתה ידועה כנואמת. הלהיבה את קהל שומעיה בדיבורה התקיף ושופע האמונה, ולכן נשלחה לחו"ל לצורכי מגבית וכנציגת מועצת הפועלות בשליחויות רבות. בכל מקום אליו הגיעה - זכתה להערצה, לחיבה ולמחמאות.

בפולין הייתה חברת צעירי ציון ובארץ ישראל חברת הפועל הצעיר ומפא"י. נבחרה לאספת הנבחרים הרביעית, מטעם מפא"י.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1920 פגשה לראשונה את לוי אשכול (שקולניק). ב-1924, בזמן שאשכול היה נשוי לאשתו הראשונה, רבקה מהרש"ק, התפתח רומן בינו לבין אלישבע.^[8] בסוף מאי 1926 חזרה לבית-הוריה שבפולין^[9] בשל מחלה. בספטמבר 1927, לאחר שרבקה עזבה עם בתה את הארץ, חזרה אלישבע לארץ ישראל ואשכול הביא אותה לקבוצת דגניה ב'.^[9]

ב-27 בפברואר 1930 התחתנה אלישבע עם לוי אשכול במשרדי הרבנות הראשית בתל אביב.^[10] היא ליוותה אותו בתפקידיו הציבוריים, ובד בבד המשיכה בפעילות הסיוע שלה ובפרט למען קליטת עולים חדשים.

בנותיהם: דבורה אשכול-רפאלי (ילידת אוגוסט 1930,^[11] הייתה נשואה לאליעזר רפאלי, ואחד משלושת בניה הוא שיזף רפאלי), תמה אשכול-שוחט (נולדה באפריל 1936 ונקראה כשמה העברי של פרומה, אמה של אלישבע,^[12] נשואה לאברהם בייגה שוחט) ועפרה נבו-אשכול, (נשואה לברוך נבו ואחד מבניה הוא אשכול נבו).

ב-1935 עברה המשפחה להתגורר בתל אביב,^[13] במחצית השנייה של 1940 חזרה אלישבע להתגורר בדגניה ב',^[14] ובשנת 1944 עברה עם שתי בנותיה, תמה ועפרה, לדירת המשפחה ברחוב פרישמן בתל אביב.^[15] בתקופת כהונתו של לוי אשכול כשר בממשלה, התגוררה המשפחה ברחוב בוסתנאי בשכונת קטמון הישנה בירושלים.^[16]

נפטרה בכ"א בכסלו תש"ך (22 בדצמבר 1959) לאחר שנים של מחלה והובאה למנוחת-עולמים בדגניה ב'^[17]. בין נושאי ארונה היה יושב ראש הכנסת קדיש לוז.

על שמה נקראו רחובות בקריית חיים ובלוד וגן אלישבע באשקלון ובאשדוד. ב-1961 נחנך בקבוצת דגניה ב' בית אלישבע לפעולות תרבות וחינוך. ב-1962 חנכה מועצת הפועלות (כיום נעמת) את בית אלישבע, מרכז ייחודי להכשרה ותרבות לנשים ברחוב אלעזר המודעי בשכונת קטמון בירושלים. עוד נקרא על שמה המרכז לבריאות השד של המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.

עזבון מסמכיה נשמר בארכיון יד לוי אשכול.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תל אביב : מדיה 10, 2011, עמ' 36.
עדה מימון, לאורך הדרך, הוצאת עיינות, 1972, עמ' 206-205.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אלישבע קפלן בוויקישיתוף

דוד תדהר (עורך), "אלישבע קפלן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4090
אלישבע קפלן, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תל אביב : מדיה 10, 2011, עמ' 36.
^ ¹ ² עדה מימון, לאורך הדרך, הוצאת עיינות, 1972, עמ' 206-205.
^ דוד תדהר (עורך), "אלישבע קפלן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4090.
^ יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 191–193.
^ יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 196.
^ יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 198, 200–201.
^ יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 209–210.
^ יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 130.
^ ¹ ² יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 142–144.
^ יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 162.
^ יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 172.
^ יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 211.
^ יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 210.
^ יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 234.
^ יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 253.
^ יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 416.
^ אלישבע קפלן, באתר BillionGraves

[בן-אריה-1] שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תל אביב : מדיה 10, 2011, עמ' 36.

[מימון-2] ¹ ² עדה מימון, לאורך הדרך, הוצאת עיינות, 1972, עמ' 206-205.

[תדהר-3] דוד תדהר (עורך), "אלישבע קפלן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4090.

[4] יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 191–193.

[5] יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 196.

[6] יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 198, 200–201.

[7] יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 209–210.

[8] יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 130.

[גולדשטיין_142-9] ¹ ² יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 142–144.

[10] יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 162.

[11] יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 172.

[12] יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 211.

[13] יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 210.

[14] יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 234.

[15] יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 253.

[16] יוסי גולדשטיין, אשכול - ביוגרפיה, עמ' 416.

[17] אלישבע קפלן, באתר BillionGraves

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

לוי אשכול
אירועים מרכזיים בעת כהונתו כראש ממשלה	הממשלה ה-11: ביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל (1964) • קבורת זאב ז'בוטינסקי בישראל (1964) • חנוכת מוביל המים הארצי (1964) • ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל (1964) • הסכם הסחר בין ישראל והשוק האירופאי המשותף (1964) הממשלה ה-12: מזכר ההבנה בין ישראל וארצות הברית (1965) • פרשת בן ברכה (1965) • הבחירות לכנסת השישית הממשלה ה-13: מיתון 1966 בישראל • ביקור קונרד אדנאואר בישראל (1966) • ביקור לוי אשכול באפריקה (1966) • תקופת ההמתנה ומלחמת ששת הימים (1967) • הקמת מפלגת העבודה הישראלית (1968) • הוועידה הכלכלית היהודית העולמית (1968)
כללי	ביקורי לוי אשכול בארצות הברית • אזרחים תומכי אשכול • הנאום המגומגם • כל בדיחות אשכול • הלוויית לוי אשכול
הנצחת לוי אשכול	יד לוי אשכול ובית לוי אשכול • פרס היצירה לסופרים עבריים • חבל אשכול • מועצה אזורית אשכול • גן לאומי אשכול • מאגר אשכול • מגדל אשכול • שדרות לוי אשכול
משפחתו	בנות זוג: רבקה מהרשק (1927-1922) • אלישבע קפלן (1959-1930) • מרים אשכול (1969-1964) נועה אשכול (בתו) • תמה שוחט (בתו) • עפרה נבו (בתו) • אליעזר רפאלי (חתנו) • אברהם שוחט (חתנו) • ברוך נבו (חתנו) • שיזף רפאלי (נכדו) • אשכול נבו (נכדו)