אלירן כספי
 | |
| לידה |
2 באוגוסט 1968 (בן 55) יפו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אלירן כספי (נולד ב-2 באוגוסט 1968) הוא שחקן, במאי ומחזאי ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כספי נולד ביפו וגדל בה, שירת בצה"ל כסמל מחלקה ביחידת עורב (לימים דוכיפת). הוא החל את דרכו המקצועית בלימודי משחק ובימוי בסמינר הקיבוצים.
תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1994 כשהיה בן 25 הקים קבוצת תיאטרון שעיבדה יצירות ספרותיות בעיקר מאת ש"י עגנון, בשם "במה 2". קבוצה זו העלתה את ההצגות "משהו מעגנון" (פסטיבל עכו 1994) והרופא וגרושתו (פסטיבל עכו 2000). בשתיהן גם שיחק בתפקיד הראשי. במקביל למד בבית הספר לכתיבת דרמה, ומחזהו הראשון, "ליברמן", זכה במלגת פיתוח בפסטיבל "פותחים מסך" בבית ליסין ב-2003.
כספי שיחק בתפקיד הראשי בהצגה "פרידה" בפסטיבל תיאטרון קצר, לצד חוה אורטמן (2003). בשנת 2004 הצטרף לאנסמבל הרצליה ושיחק בתפקיד הראשי בהצגה "בעלת הארמון". הוא הופיע בתפקיד הראשי בהצגה הקומית "בגידה באהבה" ב-2008 השתתף בהצגה "נדרים" בתיאטרון מיקרו בתפקיד הראשי ב-10–2009; ב-"HighSchool Musical" (2009) בתפקיד המאמן, לצידה של גילת אנקורי ובבימוי סטיבן דקסטר; וב"תתחילי לחייך" בבימוי ארז שפריר.
ב-2008 החל כספי לביים, בעיקר בתיאטרון הפרינג'. הוא כתב וביים את ההצגה "לעזוב את פולה" (2009) בתיאטרון גבעתיים;[1] ביים את "לעולם לא תשחה לבד" במרכז הפרינג' צוותא (2010),[2] שהייתה מועמדת לפרס הפרינג'; את ההצגה "קילר ג'ו",[3] זוכת פרס שחקנית השנה בפרינג' 2012; את "כל יום חמישי" בתיאטרון הסימטה (2012), אותה גם כתב ובה ושיחק בה בתפקיד הראשי לצד השחקנית אורה מאירסון,[4] אשר הייתה מועמדת לפרס שחקנית השנה בפרינג' 2013 על תפקידה בהצגה. בשנת 2013 עיבד כספי למחזה וביים את "טיק תיק", הצגת יחיד של השחקן ניר יוספי, שזכתה במקום הראשון בתיאטרונטו.[5] ההצגה האוטוביוגרפית מספרת את סיפורו האישי של השחקן, הסובל מתסמונת טורט.[6]
בספטמבר 2013 החל כספי לשחק בהצגה "cock" בתיאטרון תהל, העוסקת בשאלות מגדר ומיניות.[7]
מינואר 2014 שיחק בתפקיד ראשי בהצגה "חלום על נייר זכוכית" בתיאטרון תמונע. במרץ 2014 עלתה בבכורה ההצגה "שייכת", שנכתבה ובוימה על ידי כספי בהשראת יומני חיים של יהודית הרמן, שהייתה 12 שנים בכת גואל רצון. ההצגה נבחרה להיות הצגה אורחת בתיאטרונטו 2014.[8] בפסטיבל עכו 2014 השתתף כשחקן בהצגה "אמסטרדם בלוג", אשר המשיכה את דרכה בתיאטרון תמונע. באפריל 2015 ביים בתיאטרון תמונע את ההצגה " לחץ פיזי מתון" - מחזה סוריאליסטי מאת מארי איירין פורנז,[9] העוסק בחקר הרוע, ובמקביל ביים במסגרת פסטיבל תיאטרונטו את "שתוכל לבד", מחזה של הסופרת רחל גיל בביצוע השחקן אברהם סלקטר. ההצגה עוסקת במאבק של אב מבוגר להקנות לבתו ה"מיוחדת" עצמאות וחירות. באפריל 2016 ביים בפסטיבל חיפה את ההצגה "סבא שלי רמטכ"ל", הצגה לנוער ומבוגרים מאת ניר שטראוס ובביצועו, העוסקת בקשר מיוחד בין נער וסבו המאבד את הזיכרון.[10] שטראוס זכה בפרס השחקן המצטיין בפסטיבל על משחקו בהצגה.[11] מיולי 2016 משחק כספי בתפקיד ראשי בהצגה "פחדים פרטיים במקומות ציבוריים" מאת אלן אייקבורן, אשר עלתה בתיאטרון תמונע. באוגוסט 2016 עלה בתיאטרון תמונע בבימויו המחזה "ירמה" מאת לורקה, בתרגומו של שמעון בוזגלו ובכיכובה של מורן רוזנבלט,[12] ההצגה הייתה מועמדת ל-4 פרסי פרינג' בהם שחקנית ראשית (מורן רוזנבלט) ,שתי שחקניות משנה (דניאל גרטמן ושנטל כהן) ובמאי השנה (אלירן כספי) 2017 וזכתה בפרס השחקנית.
בינואר 2017 עלה בבימויו באולם הסייקל בתיאטרון תמונע המחזה "BUG" מאת טרייסי לטס בכיכובם של אנה דוברוביצקי, המועמדת לפרס שחקנית השנה בפרינג' 2017, ויחיעם ברקו. המחזה עוסק בבדידותם של אנשים בחברה המודרנית. בהצגה זו כספי מגלם פסיכיאטר מניפולטיבי, שבא להחזיר למעבדה חייל בפוסט טראומה שברח ממתקן צבאי. בפברואר 2017 עיבד לבמה עבור תיאטרון באר שבע את המחזה "המצית", המספר על גבר שגזר על עצמו ניתוק מהסביבה החברתית במשך 20 שנים. באפריל 2017 עלה בבימויו במסגרת פסטיבל התיאטרונטו ביפו ובעכו המחזה "בק ריבר" מאת רחל שליטא בביצועה של השחקנית דניאל גרטמן. ביוני 2017 ביים בהפקת תיאטרון האינקובטור את המחזה "מקודשת", שכתבה מורן רוזנבלט בביצועה של איילה שיפטן. המחזה עוסק בקורותיה של לוחמת לח"י הנופלת בשבי השלטון הבריטי בארץ ישראל. בספטמבר 2017 כתב, ביים ועיצב בתיאטרון הקאמרי את המחזה "הגט", בביצועה של נופר בוקר, המספר את סיפורה של אישה חרדית, שהייתה מסורבת גט חמש שנים. ההצגה המשיכה את דרכה ברחבי הארץ ובתיאטרון תמונע וזכתה בפרס קיפוד הזהב 2018 לשחקנית השנה בהצגת יחיד. במאי 2018 עלה מחזהו Despair באולם האמפי בתמונע. המחזה מתאר משבר ואובדן דרך של גבר באמצע החיים. את המחזה ביים כספי, שגם שיחק בתפקיד הראשי לצידן של אורה מאירסון, אורלי טובלי ומורן טחן בן אריה. בתחילת 2019 ביים את מחזהו של סם שפרד "Cowboy Mouth" בתיאטרון תמונע בכיכובם את דניאל גרטמן ואילון קורח. המחזה הלא ריאליסטי מספר על שני יוצרי רוק גבר ואישה המסתגרים בחדר ומחפשים ריגוש, אהבה והכלה והיה הומאז' אוטוביוגרפי שיצר סם שפרד על יחסיו עם פטי סמית.
בסוף יוני 2020 העלה בתיאטרון תמונע עיבוד חדש למחזה הקנדי "לעולם לא תשחה לבד", אשר ביים עשר שנים קודם בכיכובם אמיר פתר ותמר בנבנישתי.. בספטמבר 2020 עלה בתיאטרון האינקובטור המחזה "שלוש יריות ברחוב מזרחי ב'", בעיבוד ובימוי של כספי. המחזה עוסק בימים האחרונים של אברהם שטרן (יאיר), מקים מחתרת לוחמי חרות ישראל. במחזה שיחקו אמיר פתר ויעל שטולמן.
במרץ 2021 עלתה בתיאטרון תמונע " מרוב אהבה" המספרת על פסיכולוגית ומטופלת שלה הנקלעות, כל אחת בחייה, לקשר מורכב ואלים נפשית. ההצגה מאת ובבימוי אלירן ובכיכובה של מעין וינשטוק. יצאה לסיבוב הופעות בארץ. אלירן היה מועמד לפרס מחזאי השנה בפרסי "קיפוד הזהב" על מחזה זה, ומעין וינשטוק לפרס שחקנית השנה.
בינואר 2023 עלה בתיאטרון תמונע המחזה "קומדיה על כעס וחמלה" שאותו כתב וביים עם קאסט של שישה שחקנים. המחזה הוא קומדיה שחורה החוקרת כעס שורשיו וביטויו דרך פריזמה קומית וחומלת.
בהמשך אותה שנה עלתה בתיאטרון תמונע ההצגה "אבא יצא מהקבוצה" מאת אלירן כספי המספרת על גבר גרוש שמנסה להגשים את עצמו תוך כדי שהוא מתמרן בין גידול בנותיו, הגשמה מקצועית, אם בנותיו, אמו וסבתו שמאיימות לא למות. השראת ההצגה הייתה הבלוג שכתב בעיתון הארץ תחת אותו שם.
אלירן גם שיחק בהצגה שלידו השחקניות יעל שטולמן, מאשה שמוליאן ורחלי פנחס ואף ביים אותה יחד עם אמיר פתר.
ביולי 2022 עלתה בתיאטרון הבימה המונודרמה "דן ואני" מאת דודי זיסמן שאותה ערך וביים כספי.[13] בתחילת 2023 עלה בתמונע המחזה "אדום" (זוכה פרס הטוני) מאת ג'ון לוגן בבימוי אלירן כספי ובתרגומו של תום אבני. במחזה מתמודד מארק רות'קו מגדולי הציירים בזרם האקספרסיוניזם המופשט עם הצעה מסחרית לצייר על קירות מסעדה ולבגוד באמונותיו האומנותיות. בהצגה מגלם אוהד שחר את רותקו שלצידו יחיעם ברקו בתפקיד האסיסנט הכריזמטי שלו, ההצגה עלתה לשורט ליסט של קיפוד הזהב 2023
במרץ 2024 עלתה בתיאטרון תמונע ההצגה "אקספוז'ר" אותה כתב ביים, ההצגה בה הוא משחק לצד השחקנית נעם ברמט עוסקת בבמאי אשר עובר דרך פתלתלה כשהוא מחליט להפיק הצגה על פגיעות מיניות ונחשף בעצמו.
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כספי הופיע בסדרה "עניין של זמן" וגילם תפקידים ראשיים בדרמות "מלח הארץ", ו"כבשים". הוא השתתף בסדרות "צה"ל 1", "שמש", "הפוך", "החברים של נאור", "כחול עמוק", "כן או לא", "כנפיים" (בתפקיד מדריך הטיסה בשנת 2001).
הופיע ב-2003 בסדרה "אהבה מעבר לפינה" בתפקיד עופר.
ב-2006 שיחק בסדרה "מעורב ירושלמי".
בשנת 2007 השתתף ב"אולי הפעם" בתור יפתח אלון.
ב-2009 השתתף בסדרה "המקום" .
ב-2013 השתתף בסדרה "בלתי הפיך" ובעונות 2 ו-3 בסדרה "גאליס". גילם את יוכי שמואלוב אבא של אלכס (מאור שויצר)
ב-2015 השתתף בסדרה "החדש של עומרי גורדון" בתפקיד מנהל משרד הפרסום.
ב-2016 השתתף בסדרה "נבסו".
ב-2018 השתתף ב"כפולים עונה 2"
2019 השתתף בסדרה "נחמה" שכתב רשף לוי.
ב-2021 השתתף בעונה השנייה של הסדרה מלכות.
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2005 הופיע בתפקיד נוח בסרט הקולנוע "מוכרחים להיות שמח".[14]
בשנת 2006 שיחק בסרט הקולנוע "בקרוב יקרה לך משהו טוב", בתפקיד חברה של דלי.
ב-2007 הופיע בסרט הקולנוע "מתוק ומר", בתפקיד הפסיכולוג והמאהב של צופית גרנט. ב-2012 הופיע בקופרודוקציה ישראלית-פלסטינית "תחת אותה שמש" ובתפקיד מרכזי בסרטו של דני ססלר "אני אוהב אותך" 2015.
ב-2018 שיחק בתפקיד ראשי בסרטה של כליל כובש "מסיבת פרידה" אשר הופץ באירופה.
ב-2019 השתתף בסרטו של נדב שירמן "הלילה הארוך ביותר" על פי תסריט של בני ברבש, בתפקיד אריאל מררי, פסיכולוג המתמחה במשא ומתן לשחרור בני ערובה. הסרט עובד לשני פרקי טלוויזיה ששודרו בכאן 11.
ב-2022 שיחק בתפקיד הראשי לצד רותם קינן בסרט הקולנוע הקצר "חלמתי חלום" אשר השתתף בששה פסטיבלים בינלאומיים
פרסומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כספי היה פרזנטור של חברת "גולף" ובשנים 2007–2012 הוביל את קמפיין בית ההשקעות אקסלנס נשואה.[15] בשנים 2013–2017 כיכב בסרטוני חברת מובילאיי. כמו כן, השתתף בלמעלה מ-60 פרסומות בערוצים המסחריים.
כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2019 החל לפרסם את הבלוג הקומי "אבא יצא מהקבוצה", העוסק בחייו של הורה גרוש. במאי 2020 הפך הבלוג לטור דו-שבועי בעיתון הארץ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלירן כספי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אלירן כספי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אלירן כספי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אלירן כספי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- אלירן כספי, באתר מאמא ייצוג אמנים
- אלירן כספי, באתר "הבמה"
- יפעת יעקובסון, חתיך פחד, באתר ynet, 24 בדצמבר 2003
- טל פרי, "לא תכננתי לנטוש את התיאטרון להרבה זמן", באתר מאקו, 2 באפריל 2009
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיכאל הנדלזלץ, מחזה קטן וחסר ייחוד, באתר הארץ, 25 במאי 2009
- ^ עמליה תמיר, תחרות שחייה: על "לעולם לא תשחה לבד", באתר nrg, 22 ביוני 2011
- ^ יובל בן-עמי, עכבר העיר, "קילר ג'ו": הקילר הזו באמת לוהטת, באתר הארץ, 03 באוקטובר 2011
- ^ איילת הלר, ביקורת הצגה-"כל יום חמישי", בפורטל יפו, 1 באוקטובר 2012
- ^ "טיק תיק" זכתה בתיאטרונטו, ידיעה באתר "הבמה"
- ^ תיאטרונטו 2013 – עדויות בגוף ראשון: "טיק תיק", באתר "הבמה", 3 באפריל 2013
- ^
מיכאל הנדלזלץ, Cock: הקרב על הזהות (לא רק המינית), באתר הארץ, 11 בדצמבר 2013
COCK - שלושה בהחלטה אחת - ביקורת מאת צבי גורן, באתר "הבמה", 15.12.13 - ^ תמר רותם, הייתי שפחתו של גואל רצון: עדות ראשונה, באתר הארץ, 10 באפריל 2014 - ביקורת על ההצגה " שייכת"
- ^ אברהם בלבן, פחחות ופרינג' בחצר האחורית של תל אביב, באתר הארץ, 19 באפריל 2015
לחץ פיזי מתון - ביקורת מאת דבורה שפירא נמיר, באתר בית העיתונאים, 26 באוגוסט 2015 - ^ אופיר הלל, נובמבר פרינג': חגיגת תיאטרון השוליים הגדולה, באתר nrg
- ^ סבא שלי רמטכ״ל - אהבה למזכרת " ביקורת מאת צבי גורן, באתר "הבמה", 31 באוגוסט 2016
- ^ מרט פרחומובסקי, עכבר העיר, "ירמה לאור ירח": תעוזה ושאיפה למשהו חדש, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2016
- ^ דן ואני, באתר תיאטרון הבימה
- ^ פבלו אוטין, מוכרחים?, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2005
- ^ שרון שפורר, משקיע בדוגמנות, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2008
