אליעזר הלוי

אליעזר הלוי
לידה	24 ביוני 1809; צילץ, רפובליקת פולין
פטירה	5 בנובמבר 1888 (בגיל 79); לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מדינה	ממלכת פרוסיה
מקום לימודים	אוניברסיטת הומבולדט של ברלין

ערך זה עוסק במזכירו של מונטיפיורי. אם התכוונתם לחוקר היהדות, ראו אליעזר הלוי (חוקר היהדות).

ד"ר אליעזר הלוי (לואי לֶווה) (באנגלית: Louis Loewe; י' בתמוז תקס"ט, 24 ביוני 1809 – א' בכסלו תרמ"ט, 5 בנובמבר 1888) היה מלומד יהודי בריטי ממוצא גרמני אשר שימש כעוזרו ומזכירו של משה מונטיפיורי במשך כחמישים שנה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוי נולד ב-1809 בצילץ שבשלזיה. למד בישיבתו של רבי משה סופר ("החתם סופר") בפרשבורג. אחר כך למד באוניברסיטאות ברלין, וינה, לונדון ופריז מקצועות שונים בתחום מדעי הרוח, ובכלל זה השתלם בלשונות הקדומות של אזור הסהר הפורה-המזרח התיכון ואפריקה. לאחר לימודיו, היה תחום עיסוקו נומיסמטיקה, וכן עבד כחוקר באוניברסיטת אוקספורד, באוניברסיטת קיימברידג' ובפריז. בתקופה זו פעל בחסותם של דוכס סאסקס והאדמירל סידני סמית.
בשנת 1836 בקשר למחקריו, יצא למסע גדול בארצות יוון, האימפריה העות'מאנית: טורקיה, סוריה, ארץ ישראל, וצפון אפריקה: מצרים ולוב. חיבוריו ממסעותיו מלמדים רבות על מצבה התרבותי והחברתי של אוכלוסיית הארץ. במצרים נפגש עם שליטה אז מוחמד עלי, ובזכות פענוח של הירוגליף קדום, קיבל ממנו מכתב המלצה, שעזר לו בהמשך מסעו.

בדרכו בחזרה לאירופה ב-1838, נפגש עם משה מונטיפיורי, אשר הציע לו להיות עוזרו. הלוי טיפל במשאים ומתנים של מונטיפיורי, ניהל מספר מפקדי אוכלוסין שנערכו בארץ ישראל ביוזמתו של הנדיב, תרגם והתכתב עם אישים שונים שפנו אליו. לאחר פטירתו, סידר את מאות מכתבי הבקשות אשר נשלחו אליו, אשר ראו אור בדפוס, אם כי בשל עריכה מופרזת, נגרעה חשיבותן כמקור למחקר היסטורי.

הלוי נפטר בלונדון.

אוסף מכתביו שמור בספרייה הלאומית, ועל שמו נקרא רחוב בשכונת קריית משה בירושלים.

נכדו הרברט לווה (אנ')‏ (1882–1940) היה חוקר יהדות ושפות שמיות, מרצה באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. בנו רפאל לווה (1919–2011) (נינו של אליעזר הלוי) היה גם הוא חוקר מדעי היהדות, פרופסור ללימודיים עבריים בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.^[1]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

L. Loewe (ed.), Diaries of Sir Moses and Lady Montefiore: Comprising their life and work as recorded in their diaries from 1812 to 1883, London: Griffith, Farran, Okeden & Welsh, 1890.

בתרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליעזר הלוי (עורך), ספרי הזכרונות לסיר משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית; תרגם עברית (בקִצורים והשמטות): י. ח. טביוב, 2 כרכים, ורשה: תושיה ('ביבליותיקה עברית לכל בית בישראל') (דפוס מ. י. האלטער ושותפו), תרנ"ט 1898–1899.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל ברטל, 'תוכנית ההתיישבות מימי מסעו השני של מונטיפיורי לארץ-ישראל (1839)', שלם, ב, תשל"ו-1976, עמ' 231–296.
ארבעה אגרות של ד"ר אליעזר הלוי, בתוך אברהם יערי (עורך), אגרות ארץ ישראל, רמת גן: הוצאת מסדה, 1971, עמ' 379–408, באתר היברובוקס
הערך 'אליעזר הלוי', לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799-1948, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1983.
'מכתבי ר' משה מונטיפיורי ור' אליעזר הלוי לר' אברהם משה לונץ', בתוך: אלחנן ריינר, חגי בן שמאי (עורכים); מרדכי זלקין, ישראל פריידין (סייעו), מנגד תראה: אסופה ממאמרי א"ר מלאכי בענייני ארץ ישראל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשס"א 2001, עמ' 275–288 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")

Raphael Loewe, "Louis Loewe: Aid and Confident," in: Sonia and V.D. Lipman (eds.), The Century of Moses Montefiore, Oxford: Oxford University Press, 1985, pp. 104-117. (הכותב הוא נינו)^[1]