אליעזר דן סלונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליעזר דן סלונים

אליעזר דן סְלונים (תר"ס; 1900כ' באב תרפ"ט; 26 באוגוסט 1929) היה בנקאי, מראשי הציבור היהודי בחברון וחבר מועצת העירייה היהודי היחיד בעיר. נרצח במאורעות תרפ"ט.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליעזר דן סלונים (השני משמאל) בצעירותו, עם בני משפחתו

סלונים נולד בחברון לחיה צביה ולרב יעקב יוסף סלונים (נפטר בשנת 1937, הרב הראשי האשכנזי של חברון) שניהם[דרוש מקור: לכך שגם אמו הייתה בת למשפחת סלונים] מצאצאי רבי שניאור זלמן מלאדי, דרך משפחת סלונים שהתיישבה בעיר בשנת תר"ה (1845). נקרא על שם בן משפחתו הרב אליעזר דן רלב"ג.

סלונים למד בישיבת חברון, ובסמינר למורים של המזרחי בירושלים. במשך כשנתיים עבד כמורה בבתי הספר בחיפה ובפתח תקווה. נישא לחנה אורלנסקי, בתו של הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון יעקב.

בשנת תרפ"ב (1922) שב לחברון והחל להיות מעורה בחיי הציבור בעיר. הוא ניהל את סניף בנק אפ"ק בעיר, וכן שימש נציגו של בנק הלוואה וחסכון בירושלים. בשל עיסוקיו הכלכליים הוא קשר קשרים עם תושביה היהודים והערבים של חברון והיה בעל מעמד ציבורי נכבד.

באמצע שנות העשרים התמנה סלונים כחבר היהודי היחיד במועצת עיריית חברון, ובתפקידו היה בעל השפעה רבה על חיי היהודים בעיר ועל מרקם היחסים בין התושבים היהודים לערבים. חזונו הגדול היה להחיות את אזורי דרום הארץ, כשחברון משמשת להם ציר מרכזי. את תוכניותיו קידם ברשויות השלטון להן היה מקורב, וכמו כן פרסם על כך מאמרים רבים בהארץ.

בחודש אב תרפ"ט, כשבועיים לפני הטבח בחברון, הגיע לביקור בעיר הרבי מחב"ד יוסף יצחק שניאורסון, ואליעזר דן סלונים עמד בראש מארגני ביקורו. הוא הצליח להשיג לו רישיון מיוחד לביקור בתוך בניין מערת המכפלה והיה בין קבוצת מלוויו. הוא אף ארגן קבוצה של נכבדים ערבים שתקבל את פני הרבי בתוך מערת המכפלה.

מאורעות תרפ"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדר בבית סלונים לאחר מסע הרצח

כשהחלו המהומות על ידי ערביי האזור, היה סלונים אחד הפעילים המרכזיים לתיווך בין הגורמים השונים. הוא ניצל את קשריו עם השלטונות ועם הנכבדים הערבים ופעל להרגעת המתח. הללו הבטיחוהו שלא יאונה כל רע ליהודי העיר. בשבת י"ח באב נאספו בביתו עשרות יהודים מתושבי העיר ומתלמידי ישיבת חברון, מתוך תקווה למצוא מחסה מפני הפורעים הערבים. הם הניחו שבשל מעמדו וקשריו עם הציבור הערבי לא יעזו הפורעים לפגוע בביתו.

באותה שבת התארחו בביתו חותנו הרב אורלנסקי, אשתו ובתם הצעירה מינה. ימים אחדים לפני כן נערכה בתל אביב חתונת בתם רחל, גיסתו של סלונים, ושבת ה"שבע ברכות" הייתה אמורה להיערך בחברון. הרב אורלנסקי, אשתו והבת מינה, הגיעו לעיר כבר ביום חמישי, ובני הזוג הטרי תכננו להגיע ביום שישי, אולם בשל המתח הביטחוני ששרר בדרכים נחסמו הדרכים והם לא הגיעו לחברון.

בשעות הבוקר המוקדמות של יום השבת עוד הספיק סלונים לעבור בבתי היהודים בעיר, למסור הודעות נחוצות ולעודד את התושבים הנפחדים, ולאחר מכן שב לביתו. הנאספים ארגנו בביתו תפילת שחרית מאולתרת. כשנכנסו הפורעים הערבים לביתו שלף סלונים את אקדחו וירה באוויר. הערבים הצליחו להוציא את האקדח מידו, וירו בו באקדחו והוא נפצע קשה. הפורעים פתחו במסע טבח ורצחו עשרים וארבעה מתוך עשרות האנשים ששהו בבית. בין הנרצחים אשתו של סלונים, חנה, וילדם בן הארבע אהרון, וכמו כן נרצחו הוריה של חנה סלונים הרב אורלנסקי ואשתו. ילדם השני של אליעזר דן וחנה סלונים, שלמה, שהיה אז תינוק בן שנה, נפצע אך שרד, והוא השריד היחידי למשפחת אליעזר דן סלונים. חלק מן האנשים ששהו בבית סלונים נפצעו, וחלקם שכבו מתחת לגופות הנרצחים. לאחר שהפורעים סברו שהם מתים הניחו להם והסתלקו מן הבית.

סלונים נאבק על חייו וכעבור יומיים מת מפצעיו. הוא הובא לקבורה בקבר אחים יחד עם שאר הרוגי הפרעות בליל כ' באב תרפ"ט בבית הקברות העתיק בחברון.

אחותו רבקה, מניצולת הפרעות בחברון, נישאה ליוסף בורג - שר מטעם המפד"ל. אחד מבניהם הוא אברהם בורג.

עץ משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]