אליהו קראוזה

אליהו קראוזה
לידה	23 במאי 1878; ברדיאנסק
פטירה	1962 (בגיל 83 בערך); תל אביב-יפו, ישראל
ענף מדעי	אגרונומיה
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
מקום לימודים	מקוה ישראל
מוסדות	מקוה ישראל; חוות סג'רה ;
צאצאים	יהודית מרקה-קראוזה

אליהו קרָאוּזֶה (ג' באלול תרל"ח, 23 באוגוסט 1878 – י"ט באייר תשכ"ב, 22 במאי 1962) היה אגרונום מומחה, מנהל חוות סג'רה מטעם יק"א ומנהלו של בית הספר החקלאי מקוה ישראל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוזה עלה מחצי האי קרים שברוסיה לארץ ישראל יחד עם אחיו, אפרים, בעלייה הראשונה, ב-1892. הם נרשמו ללימודים בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. כשסיים את לימודיו בהצטיינות נשלח קראוזה מטעם יק"א לאיזמיר שבטורקיה, לידה הקים בית ספר חקלאי ליהודים - "אור יהודה". בין 1901 ל-1913 היה קראוזה מנהל חוות סג'רה, היה האגרונום שלה וטיפח את יער אלוני בית קשת. הוא עודד תעסוקה של נשים - בין 18 חברי הקולקטיב היו שש נשים. אף שהחווה נועדה להגשמת אידיאלים כגון הכשרת חקלאים לעבודה עברית ולשמירה עברית, כשהגיעו לגור בחווה אנשי ארגון בר גיורא, סירב קראוזה לאפשר להם לשמור על החווה בעצמם. יום אחד בשנת 1907 הם גנבו בסג'רה את סוסתו האצילה של קראוזה; כאשר העירו אותו, הוא לא מצא את השומר הצ'רקסי, שהלך לישון; הם הציעו לו שישמרו, החזירו את הסוסה, וקיבלו את עבודת השמירה.

ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התמנה לנהל את "מקוה ישראל" ונשאר בתפקיד זה במשך 42 שנה. מהקמת בית הספר לימדו בו בצרפתית בלבד, אך ב-1918, עם תום מלחמת השפות, שכנע קראוזה את חברת כל ישראל חברים, בעלת בית הספר, לעבור להוראה בעברית.

קראוזה נשא את חיה בת יהודה ליב חנקין^[1] (אחותו של יהושע חנקין) ונולדו להם שלושה ילדים. הוא נפטר בשנת 1962, בגיל 84, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

על שמו של קראוזה קרויים רחובות במספר ערים בישראל, לרבות "מדרחוב קראוזה" בנתניה, וכן מושב תלמי אליהו, שהוקם ב-1970.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחל ינאית בן-צבי, אליהו קראוזה: אבי החינוך החקלאי בארץ, ירושלים: האגף לחינוך חקלאי במשרד החינוך והתרבות והנהלת מקוה ישראל, תשכ"ג 1963.
רות ושאול דגן, ראשונים תמיד, בכיבוש הקרקע, העבודה והשמירה, חיפה 2019. אליהו קראוזה איש האדמה, עמ' 7–51.
ורד נבון, השדרה – שדרות ירושלים בעיני הצלמים, בהוצאה עצמית, מהדורה שנייה, אוגוסט 2021, עמ׳ 28–29.