אליהו מרידור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליהו מרידור
אליהו מרידור, 1959
אליהו מרידור, 1959
אליהו מרידור, 1959
לידה 20 ביולי 1914
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוקטובר 1966 (בגיל 52)
ירושלים, ישראל ישראלישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1936
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
השכלה אוניברסיטת ורשה
מפלגה תנועת החרות עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה תנועת החרות, גח"ל
חבר הכנסת
30 בנובמבר 195916 באוקטובר 1966
(6 שנים ו־45 שבועות)
כנסות 4 - 6
שירות צבאי
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הפקולטה למשפטים ומנהל באוניברסיטת ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים דן מרידור, סלי מרידור עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות אצ"ל
תקופת הפעילות 1936–1948 (כ־12 שנים)
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליהו מרידור (20 ביולי 191416 באוקטובר 1966) היה מראשי האצ"ל, ממייסדי תנועת החרות וחבר הכנסת מטעמה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרידור נולד בשם אליהו וירז'בולובסקי, בסנקט פטרבורג שברוסיה. אמו, זלמה וירז'בולובסקי-אולשוונגר, הייתה אחותו של המתרגם עמנואל אולסבנגר[1]. כבר בנעוריו היה פעיל בתנועת בית"ר בגרייבו שבפולין, ואף התמנה למפקד בית"ר שם. כיהן גם כחבר נציבות בית"ר בפולין. הוא עברת את שמו בהשראת ספרו של זאב ז'בוטינסקי "שמשון", בו מסופר על האחים מרידור (דור של מורדים) ורמידור.

במהלך לימודיו באוניברסיטת ורשה היה פעיל בארגון הסטודנטים היהודים באוניברסיטה. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל ועבד כעורך דין. בישראל היה חבר בכיר בארגון האצ"ל, ושימש מפקד בית"ר ומפקד האצ"ל בירושלים, עד שנעצר על ידי השלטונות הבריטיים בארץ ישראל בסוף מרץ 1944. לאחר מספר חודשים היה מראשוני גולי אצ"ל ולח"י לאפריקה. הוא הושב לארץ ישראל ביולי 1946. בתחילת אוגוסט 1947 נעצר שוב[2] אך בסוף החודש שוחרר[3]. במלחמת העצמאות היה בין הלוחמים בירושלים ונפצע בקרב שייח' ג'ראח.

היה ממייסדי תנועת החרות, ויו"ר סניף התנועה בירושלים[4]. בשנת 1959 נבחר מטעם תנועת החרות לכנסת הרביעית וכיהן כחבר הכנסת עד לפטירתו ב-16 באוקטובר 1966, במהלך כהונתו כחבר הכנסת השישית. לאחר פטירתו נכנס שלמה כהן-צידון לכהן כחבר הכנסת. בראש המספידים בהלווייתו היו מנחם בגין והרב אריה לוין. נטמן בהר המנוחות.

רחוב בפסגת זאב (מזרח) קרוי על שמו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרידור נשא בשנת 1943 לאישה את רעננה לבית טננבלאט, לימים פרופסור ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית. הם הורים לארבעה: דן מרידור, לשעבר סגן ראש הממשלה, שר המשפטים ושר האוצר, פרופ' חגית הורביץ, לשעבר מנהלת מחלקת הילדים בבית החולים ביקור חולים, ד"ר אביטל דרמון, מנהלת היזמה למחקר יישומי בחינוך, וסלי מרידור, לשעבר יו"ר הסוכנות היהודית ושגריר ישראל בארצות הברית. בין נכדיו נמנים אלי הורביץ, איש חינוך ומנכ"ל קרן טראמפ, שאול מרידור, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, והשחקן אבישי מרידור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליהו מרידור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]