אלון מעוננים
אֵלוֹן מְעוֹנְנִים, אתר מקראי בו ממוקם עץ אלון מקודש, הנמצא ליד העיר שכם. מיקומו של האתר נזכר בספר שופטים, פרק ט', פסוק ל"ז, בסיפור אבימלך בן גדעון.
בוולגטה מופיע כ- PER VIAM QUAE RESPICIT QUERCUM ובתרגום לעברית: "הדרך הנשקפת אל האלון". תרגום יונתן תרגם "מישר מעונניא" ובעברית: "מישור המעוננים". גם רש"י בעקבות תרגום יונתן מפרש: ”אלון מעוננים - (תרגום) מישר מעוננים”.
השם אלון התפרש גם כעץ אלון שמקום בו צמח היה למרכז פולחני ניחוש. עצים אשר שימשו כמקום מרכזי בו קיבלו הכוונה מהאלים, היה ידוע במרחבי המזרח הקדום.[1]
בדרך כלל שמות בהם מופיע השם אלון היו מורה שם זה על מקום פולחן, עוד מימי התקופה הכנענית. במקרא מוזכרים גם אלון מורה, אלון מוצב, אלון תבור, אלון בכות. כל אלה נזכרים בתנ"ך באירועים הקשורים בפולחן. יש הסוברים כי האלה הנזכרת בספר יהושע, כ"ד היא אלון מורה, הנזכר בספר בראשית, י"ב, ואלון מצב ואלון מעוננים הנזכרים בשופטים, ט'.[2]
אנשי שכם הנמנים עם אנשי הצפון יחסו לעצים קדושה. בתנ"ך מופיעים אזכורים לכך שתופעת הפולחן בקרבת עצים הייתה נפוצה: ”וַיִּבְנוּ גַם-הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת, וַאֲשֵׁרִים, עַל כָּל-גִּבְעָה גְבֹהָה, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן.”[3][4][5].
אלון מעוננים וכמוהו גם האתר המקראי, אלון מורה, המופיע בין היתר בתיאור טקס הברכה והקללה, שהתרחש בשעם עם הכניסה לארץ כנען, משמעות המילה מורה הוא אוראקל לפיכך משמעותם דומה. בספר חבקוק, ב', י"ח נאמר ”מַסֵּכָה, וּמוֹרֶה שָּׁקֶר”. זו גם משמעות המילה מְעוֹנְנִים בתנ"ך: ”לֹא-יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן[6] וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף.”[7]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נורית ליסובסקי, על עצים ועל ה'מקום': מאפיינים תרבותיים, טבעיים וחזותיים של הנוף המקודש בארץ ישראל, קתדרה: כתב עת לתולדות ארץ ישראל וישובה, ירושלים, יד יצחק בן צבי, חוברת 111, תשס"ד, עמ' 74-41.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על עצים קדושים בספרות היהודית (אורכב 20.06.2009 בארכיון Wayback Machine) מחבר: זהר עמר, אוניברסיטת בר-אילן.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אמוץ דפני, עצים מקודשים בישראל, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 17.
- ^ אברהם אהוביה, וירא אלהים אל יעקב עוד (בראשית ל"ה, א-טו), בית מקרא: כתב עת לחקר המקרא ועולמו, ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"ח, עמ' 99. הערה מ"ס 1.
- ^ ספר מלכים א', פרק י"ד, פסוק כ"ג
- ^ ראו: זהר עמר, על העצים הקדושים בספרות היהודית, באתר אוניברסיטת בר-אילן.
- ^ ראו: אבי שמידע, צבי שמיר ומיכאל וינברג, עצים קדושים וקשישים בישראל, באתר סנונית.
- ^ ספר דברים, י"ח, י' - י"א
- ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, כך לא כתוב בתנ"ך, תל אביב, משכל, 2004, עמ' 110.
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | 
|
| דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
| דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
| דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
| אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
| מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
| עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם | |