אלון מורה
 אלון מורה - צילום מהר כביר
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | שומרון |
| גובה ממוצע[1] | 661 מטר |
| תאריך ייסוד | 1980 |
| תנועה מיישבת | אמנה |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,103 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.4% בשנה |
(למפת צפון השומרון רגילה)   אלון מורה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
4 מתוך 10 |
| http://www.elonmoreh.co.il | |
אֵלוֹן מוֹרֶה היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי בגב ההר שבשומרון. היישוב בנוי על רכס כביר הסמוך לעיר שכם וצופה אל תל בלטה, אשר הוצע לזהותו עם שכם המקראית, ואל בקעת הירדן. היישוב שייך למועצה אזורית שומרון ולארגון יישובי אמנה. באלון מורה גרים כ-2,000 תושבים (נכון לשנת 2022).
הקמת אלון מורה לוותה במאבק ממושך של מייסדיה במשך כחמש שנים ועליות חוזרות ונשנות לאזור, עד לקבלת אישור מממשלת ישראל להקמת היישוב. במהלך שנים אלו התגבשה תנועת גוש אמונים, שריכזה את הפעילות האזרחית ליישוב יהודים בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה.
שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב נקרא על שם האתר המקראי אלון מורה הנזכר פעמיים בתנ"ך, בקרבת העיר שכם, הר עיבל והר גריזים:
- ”וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ.” (בראשית, י"ב, ו') וכן: ”וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה.” (דברים, י"א, כ"ט–ל'). שמה של גִּלְגָּל זו השתמר בח'רבת ג'לג'ול שבשיפולי הר גריזים.
שבת אלון מורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכל שנה, בשבת פרשת לך לך, מתקיימת באלון מורה שבת אירוח גדולה (בפרשה זו מוזכרת "אלון מורה" לראשונה בתורה). ראשיתה של מסורת זו בימי האינתיפאדה השנייה, בימים בהם רבו מקרי ירי על צירי התנועה ביהודה ושומרון והתמעטו המבקרים באלון מורה.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלון מורה ממוקמת על מורדותיו הדרומיים של רכס הר כביר, במרחק קילומטרים ספורים צפונית מזרחית לשכם. רכס הר כביר נמתח לאורך כחמישה ק"מ מדרום-מזרח לצפון-מערב. פסגתו המערבית מתנשאת לגובה של 792 מ' מעל פני הים. אלון מורה ממוקמת מגובה 650 מ' ועד 750 מ' מעל פני הים. צפון היישוב נמצא על הר תלול ומתנשא כ-600 מטרים מעל סביבתו. שטחו המתוכנן של היישוב מגיע לכדי 4,000 דונם, חלקם מכוסים בחורש של עצי אורן.
ביישוב ישנם ארבעה בורות מים, וכן מערת נטיפים וגתות רבות. בכניסה ליישוב נמצא המעיין עין כפיר אשר הוקם לזכרו של אבנר כפיר חזי, חייל צה"ל תושב אלון מורה, שנהרג בלבנון בדרך לבופור ב-19 במרץ 1997, בעת ששימש חובש קרבי.
למרגלות היישוב מצפון נמצאים עיינות בדן, הנזכרים עוד במקורות חז"ל, עמק תרצה ונחל תרצה, וכן הכביש הראשי שכם-בקעת הירדן המגיע לגשר אדם. זוהי "דרך מבוא השמש" ההיסטורית, שבה עברו, על פי המסורת, בני ישראל עם כניסתם לארץ בהנהגת יהושע, בדרכם לבנות מזבח בהר עיבל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת ששת הימים הוקמו התנחלויות בחבלי הארץ השונים שנכבשו במלחמה, אולם השומרון נותר ריק מיהודים.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, לצד התגבשות גוש אמונים, הוקם גרעין אלון מורה על ידי מנחם פליקס ובני קצובר במטרה להקים התיישבות יהודית בשומרון ובפרט באזור שכם, העיר המאוכלסת ביותר בשומרון. הגרעין מנה בתחילתו כמה עשרות משפחות ומספר רווקים ורווקות. הגרעין ניהל מגעים רבים במטרה להקים יישוב במקומות שונים באזור שכם[3]. לאחר שנתקלו בסירוב של הממשלה החלו חברי הגרעין לקיים ניסיונות התיישבות במספר נקודות, שפונו על ידי צה"ל. לבסוף, בעלייה השמינית, לתחנת הרכבת מסעודיה, שהתקיימה בחנוכה ה'תשל"ו, אישרה ממשלת יצחק רבין, להתיישב במחנה "קדום", 11 ק"מ מערבה משכם, וכך הוקם היישוב קדומים[4].
לאחר עליית הליכוד לשלטון, ב-1977, הבטיח ראש הממשלה מנחם בגין ”יהיו הרבה אלוני מורה”. חברי גרעין אלון מורה לא הסתפקו בהתיישבות במחנה קדום ובקשו להקים עיר יהודית בגבעות הטרשיות ממזרח לשכם[5]. לצורך כך נוהלו מגעים רבים עם גורמים בממשלה. בספטמבר 1978, בעקבות התחייבות של ראש הממשלה מנחם בגין לנשיא ארצות הברית שלא להקים התנחלויות במשך שלושה חודשים, התיישבו חברי גרעין אלון מורה באזור חווארה[6]. בדצמבר 1978, לקראת תום שלושת החודשים, דרשו בגרעין אלון מורה להקים את היישוב ממזרח לשכם[7] וב-31 בדצמבר 1978 יצאו במסע עצמאי להר חווארה. המסע נעצר בידי צה"ל[8] והמשתתפים קיימו במקום שביתת שבת עד שיורשו להקים את ההתנחלות בהר חווארה[9]. לאחר שמונה ימים הושגה הסכמה עם המתנחלים שהיישוב יוקם בעיתוי ובמקום שהממשלה תקבע, והמפגינים שבו לבתיהם[10]. במאי 1979 נערך גרעין אלון מורה לחידוש המאבק, לאור ההתמהמהות בהקמת ההתנחלות ליד שכם[11]. פליאה אלבק, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה יצאה לפרויקט איתור אדמות מדינה או אדמות נפקדים שמתאימות להתנחלות, לאחר ששר הביטחון סירב להפקיע אדמות לשם כך[12]. בעיתונות התפתח ויכוח על נחיצות ההפקעה, אל מול היתכנות הרכישה[13]. בתחילת יוני 1979 אותרה אדמה מתאימה והיישוב הוקם. חלק מחברי הגרעין עברו לאתר החדש (היום איתמר), וחלקם נשארו במחנה קדום שהפך ליישוב קדומים. בישיבת הקבינט הכריז בגין ”כשתגיע שעתי לעמוד בפני בית דין של מעלה וישאלוני מהו המעשה הטוב שעשית שבגללו אתה ראוי להיכנס לגן עדן - אשיב: אלון מורה”[14].
בעקבות עתירה לבג"ץ נגד שימוש בקרקעות המופקעות של "רוג'ייב" לצורך הקמת התיישבות, פסק בית המשפט כי ההפקעה אינה חוקית[15] והממשלה החליטה להעביר את היישוב אלון מורה למיקומו הנוכחי בהר כביר. מרבית המתנחלים הסכימו, לאחר התלבטות ארוכה, לעבור להר כביר[16] ובסוף ינואר 1980 עברו מרבית התושבים להר כביר[17]. ארבע משפחות ועשרה רווקים סירבו להתפנות ואף הקימו במקום ישיבה עם הרב ישראל אריאל[18]. הם פונו בכוח בתחילת פברואר 1980[19]. במקביל, פעלו המתנחלים והשר אריאל שרון לרכוש קרקעות באזור רוג'ייב כדי לאפשר את המשך קיום ההתנחלות בשטח ממנו פונו[20]. ואכן, בשנת 1984 הוקמה במקום ההתנחלות איתמר.
מוסדות חינוך וקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 2020 מכהן הרב מרדכי וולנוב, בוגר ישיבת ההסדר במקום, כרב היישוב[21]. לפניו מילא את התפקיד הרב אליקים לבנון, במשך למעלה משלושים שנה.
ביישוב פועלים שני מעונות לגילאי 0–3, גן לגילאי 3, גני ילדים לגילאי 4–5, תלמוד תורה נחלת צבי לבנים בכיתות א-ו, בית ספר נחלת צבי לבנות בכיתות א-ח, ישיבת הסדר ברכת יוסף בראשות רב היישוב הקודם, הרב אליקים לבנון וכן ישיבה תיכונית עם חטיבת ביניים אזורית. במקום ספרייה, אולם ספורט ובריכת שחייה הפועלת בימי הקיץ. ישנם חמישה בתי כנסת, מועדון קשישים, ותנועת נוער אריאל.
מכון "חלקת השדה" פעל ביישוב משנת 1982. בקמפוס שעמד לרשותו הוא אירח עד 200 בני נוער להשתלמויות בנושאי יהדות ואמונה ובנושאי ארץ ישראל. שמו ניתן לו מהאמור בספר בראשית: ”וַיִּקֶן אֶת-חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה-שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי שְׁכֶם...” (בראשית, ל"ג, י"ט). המכון התרכז בתחומים הבאים:
- "מדרשת טיולים" לאזור. אירוח במקום וסיורים בסביבה הקרובה. אגף הטיולים נסגר בינואר 2016 עקב חובות, מספר עובדים הועסקו ב"מדרשת שומרון" השייכת אף היא לאיגוד 'אשכולות'.
- השתלמות לבנות מסיימות אולפנה בנושאי כשרות בבית.
כיום המכון לא פעיל.
שכונות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב מתפרס על פני שטח רב, ובנוי ממספר שכונות.
- גבעת הברכה: השכונה השלישית ביישוב, מכונה גם 'שכונה א'. בעבר התגוררו בה רק ותיקי ומייסדי היישוב, אך כיום האוכלוסייה בה מגוונת. בשכונה בית כנסת חדש. בשנים האחרונות (2018–2019) נבנתה למרגלותיה שכונה חדשה בשם 'נוף הדגן', על השטח ששימש כשכונה הראשונה ביישוב. הקרוואנים בהם התגוררו המייסדים פונו ובמקומם נבנו בתי קבע.
- הררי קדם: מכונה גם 'שכונה ב', והיא השנייה שנבנתה ביישוב. בשכונה שלושה בתי כנסת: מרכזי, ספרדי ותימני, גני ילדים, ויקב הבוטיק 'יקב כביר', המשלב מרכז מבקרים, מסעדה ויקב. בית הכנסת האשכנזי המרכזי בשכונה, רחמי תרצה - קרוי על שמם של רמי חבה ותרצה פורת, שני ילדים תושבי היישוב שנרצחו על ידי ערבים.
- גבעות עולם: השכונה מונה כ-40 משפחות. מכונה גם בשם "אשדר" על שם החברה שבנתה אותה. שם השכונה (כמו גם שמה של 'הררי קדם') נלקח מן הברכה שנאמרה ליוסף: "וליוסף אמר... ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם" (ספר דברים לג,יג-יד), כיוון שהיישוב אלון מורה נמצא בנחלת שבט אפרים שהוא מבניו של יוסף.
- רמי: שכונה שנבנתה מעל לשכונת גבעות עולם, במעלה הר כביר, ונקראה על שמו של רמי חבה, בן היישוב שנרצח על ידי מחבלים בהיותו בן שמונה, בשנת 1987.
- מצפה תרצה: ממוקמת במרומי היישוב, בנויה מבתים צמודי קרקע דו-משפחתיים. השכונה נקראת על שמה של תרצה פורת (נערה בת 14 תושבת היישוב, שנרצחה בכפר ביתא ב-1988), ועל שם עמק תרצה הפרוש למרגלותיו הצפוניים של היישוב אלון מורה.
- נווה עופרה: שכונה בת עשרים בניינים שנבנתה על גבעה בצדו המזרחי של היישוב. בשכונה ממוקמים הישיבה הגבוהה-הסדר 'ברכת יוסף', ישיבה תיכונית וחטיבה אזורית. כמו כן יש בשכונה בית כנסת ומקווה. השכונה נקראת על שם עפרה פליקס, בתו של הרב מנחם פליקס ממייסדי היישוב, שנרצחה בפיגוע בשנת תשנ"ה (1995).
- צל הרים: שכונה בקצהו המערבי של היישוב, למרגלות פסגת הר כביר. מקור השם מביטוי שהוזכר בספר שופטים סביב מאורעות שקרו באזור שכם: "וַיַּרְא-גַּעַל אֶת-הָעָם וַיֹּאמֶר אֶל-זְבֻל: הִנֵּה-עָם יוֹרֵד מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים. וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל: אֵת צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה כַּאֲנָשִׁים." (ספר שופטים, פרק ט', פסוק ל"ו).
- פסגת צל הרים: שכונה חדשה שנבנתה בשנת 2021. ממוקמת בין צל הרים למצפה תרצה.
נוסף על כך ליישוב משתייכות שלוש גבעות:
- פורת יוסף (חוות סקאלי): חוות סקאלי הוקמה על ידי יצחק סקאלי כ-4 ק"מ מזרחית לאלון מורה על רכס הר כביר, בגובה 792 מטר מעל פני הים. הגבעה נקראת על שמו של פורת יוסף כהן, שהתגורר בה ונפטר בהיותו בן ארבע בשנת 2009. בחווה גרות מספר משפחות בבתי עץ, בתי אבן ומבנים ניידים. הגבעה היא חווה חקלאית ותושביה מתפרנסים מעיסוק בבנייה, מעדר הכבשים שברשותם וממקצועות חופשיים אחרים.
- חוות השקדים: בגבעה מתגוררות מספר משפחות, ובה משק חקלאי הכולל גידול צאן ובקר, גפנים ויקב נחלה.
- נחלת יוסף: הגבעה סמוכה לחוות השקדים, ומתגוררות בה כ-10 משפחות. שתי הגבעות צופות על עמק הדגן, ונמצאות בין היישוב לחוות סקלי, על מורדות הרכס הדרומיים.
- מרום שמואל: חווה שהוקמה על ידי הראל וטליה ליבי הנמצאת מזרחית לפורת יוסף.
אתרי תיירות וטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הר כביר: מצפון לאלון מורה. על ההר נמצאו שרידי חקלאות קדומה: בורות מים, גתות ובורות סיד. בפסגת הר כביר ממוקם מבנה מקודש קדום (ולא קבר) לזכרו של השיח' בילאל אבן רבאח[דרוש מקור]. במרומי הר כביר, הוקם בסיוע הקק"ל "מצפה לונץ" ע"ש תת-אלוף במילואים יוסף לונץ, מושל שכם בעבר, שהיה ידיד ההתיישבות וידיד גרעין אלון מורה. במצפה לונץ מרפסות הפונות לכל רוחות השמים עם לוחות הסברים, מהם ניתן להשקיף על הגלעד, בקעת הירדן וצפון הארץ עד הר החרמון, במערב הרי השומרון ומדרום הרי בנימין עד להר בעל חצור.
- מצפה אילן: בצדו הדרומי של היישוב, מאחורי הישיבה, הוקם בשנת ה'תשס"ז "מצפה אילן" על שם אילן גבאי, שנהרג במלחמת לבנון השנייה. המצפה משקיף על הרי הבקעה ועמק יזרעאל, והותקנו בו שביל גישה נוח עם פנסי תאורה, ספסלי נדנדה ושולחנות פיקניק.
- יער אורות: חורשת אורנים וצמחייה פראית הממוקמת בקצה היישוב. במקום שולחנות לפיקניק. האתר נקרא על שמו של אורי בר-און.
- עין כפיר: למרגלות היישוב נמצא עין כפיר (עין אל-כבירה). המעיין, על שם החייל אבנר כפיר חזי, בן היישוב שנהרג בלבנון, שופץ בשנת 2010 ונבנתה בו בריכה בעומק של כשני מטרים ולצידה בריכת שכשוך.
- מצפה בניו: מצפה מדרום ליישוב שהוקם לזכרו של בן היישוב, בן יוסף לבנת, שנרצח בקבר יוסף.
- יקב כביר: יקב בוטיק המשלב מרכז מבקרים ומסעדה.
- יקב נחלה - יקב בוטיק.
- מרכז מורשת - בו ניתן לצפות בסרטונים על ההיסטוריה של המקום וכן על הטבע והציפורים, ולצפות בתערוכות מתחלפות בנושאים הקשורים להתיישבות. בתיאום מראש ניתן להזמין הדרכה באזור.
פיגועי טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב אלון מורה סבל במהלך השנים ממספר אירועי טרור שגבו גם קורבנות בנפש:
- ב-20 במאי 1987, כ"א באייר תשמ"ז, נחטף הילד רמי חבה בן השמונה, כשנסע באופניו ליד בתי היישוב, על ידי מחבלים שרוצצו את ראשו באבנים והטמינו את גופתו במערה הסמוכה ליישוב. ליד מערה זו ניצבת כיום אנדרטה לזכרו.
- ב-6 באפריל 1988, חול המועד פסח תשמ"ח, יצאה קבוצה של כ־20 נערים מאלון מורה בליווי של שני מבוגרים חמושים לטיול באזור הכפר הפלסטיני ביתא. במהלך הטיול הקיפו אותם מאות פלסטינים תושבי הכפרים באזור, ואילצו אותם להיכנס לתוך הכפר ביתא. הם תקפו אותם באבנים, וכהתגוננות ירה מלווה הטיול והרג נער פלסטיני. לאחר שפלסטינית זרקה על ראשו אבן כבדה, המאבטח פלט כדור ופגע בתרצה פורת, שהייתה לאזרחית הישראלית הראשונה שנהרגה באינתיפאדה הראשונה ביהודה ושומרון. המאבטח נפצע קשה בראשו והיה מוגדר כצמח תקופה ארוכה[22].
- ב-7 באוקטובר 2000, שבת שובה, ח' בתשרי תשס"א, יצא הרב הלל ליברמן מביתו ביישוב בהליכה לכיוון קבר יוסף שבשכם, שננטש על ידי צה"ל באותו בוקר לאחר שבוע של התקפות פלסטיניות על מתחם הקבר במסגרת אירועי האינתיפאדה השנייה. בדרכו לשם הוא נרצח על ידי פלסטינים, וגופתו נמצאה רק כעבור ארבעה ימים.
- ב-28 במרץ 2002, מוצאי יום טוב ראשון של פסח תשס"ב, חדר מחבל לביתה של משפחת גביש ביישוב, ירה והרג את ההורים דוד ורחל, את הסב יצחק קנר ואת הבן רס"ן אברהם גביש, שהיה קצין בסיירת מטכ"ל[23]. מאוחר יותר באותו לילה חדר מחבל גם לחוות סקאלי הסמוכה, וברח לאחר חילופי אש בינו לבין תושבי החווה. בעקבות פיגועים רבים שהיו בישראל באותו חודש, שכונה מרץ השחור, החליטה ממשלת ישראל באותו לילה על יציאה למבצע חומת מגן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט של היישוב אלון מורה
- סיפור מקומי אלון מורה - ארכיון קהילתי מבוסס ציר זמן.
- מסלול טיול ביישוב - באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- אתר האינטרנט של הישיבה התיכונית באלון מורה.
- חיים לוינסון, 33 שנה אחרי שבג"ץ הורה לפנות את אלון מורה, פרוטוקולי הממשלה נחשפים, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2012.
- אלון מורה - באתר המועצה האזורית שומרון
- בג"ץ אֵלון מורה: התגובות בממשלת ישראל לפסק הדין שניתן ב-22 באוקטובר 1979, באתר ארכיון המדינה
- אלון מורה האתר הקהילתי
ניר ברעם, מקום קטן, חלומות גדולים, באתר הארץ, 1 ביולי 2015- דו"ח של "בצלם" על השפעת אלון מורה על הכפרים הפלסטינים השכנים
אלון מורה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ אלון מורה - שם ההתנחלות המיועדת לקום על הר גריזים, מעריב, 4 בפברואר 1974
- ^ אלון מורה - כתום שנה, דבר, 19 בדצמבר 1976
- ^ משבר פנימי, דבר, 23 במאי 1978
- ^ למתנחלי חווארה הוצע לעבור למחנה צה"ל, דבר, 21 בספטמבר 1978; המשך
- ^ אלון מורה שכם, מעריב, 13 בדצמבר 1978
גרעין אלון מורה לא שובת, מעריב, 25 בדצמבר 1978 - ^ סוכל נסיון התנחלות ממזרח לשכם, דבר, 1 בינואר 1979
- ^ יוסף ולטר, שרון:לא פנו אלי לאתר שטח לאלון מורה, מעריב, 4 בינואר 1979
- ^ יוסף ולטר, הממשלה הלכה לקראת אלון מורה - והגרעין הלך הביתה לקדומים, מעריב, 9 בינואר 1979
יוסף וקסמן, זה נוסח החלטת הממשלה, מעריב, 12 בינואר 1979 - ^ גרעין אלון מורה נערך לחידוש המאבק, מעריב, 7 במאי 1979
- ^ יוסף צוריאל, מחפשים אדמות מדינה או נפקדים בשומרון, מעריב, 27 במאי 1979
- ^ אהרן דולב, גבעת המריבה 636, מעריב, 31 במאי 1979
- ^ עפר גרוזברד, מנחם בגין דיוקנו של מנהיג - ביוגרפיה, הוצאת רסלינג, 2006. עמוד 240
- ^ בג"ץ 390/79 עזת מחמד מוסטפא דויקאת, ו-16 אחרים נגד ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-22 באוקטובר 1979
שלומית גרינפילד גילת, 1979 - מַשָּׁק כנפי הפרפר של בג"ץ דוויקאת, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 20 במרץ 2019 - ^ דני רובינשטיין, אלון מורה מוכנה לעבור להר כביר, דבר, 5 בדצמבר 1979
- ^ בגשם ובקור עז עזבו ראשוני המשפחות מאלון מורה להר כביר, מעריב, 30 בינואר 1980
- ^ ביום א' יהיו באלון מורה ברית מילה וסיום הפינוי, מעריב, 1 בפברואר 1980
- ^ אלון מורה - הסוף; ברית לנטע יהושע ומבצעי התאבדות של 60 הסרבנים, מעריב, 4 בפברואר 1980
- ^ הופסקה מכירת קרקעות ביהודה ושומרון ליהודים, מעריב, 6 בינואר 1980
היועץ המשפטי עשוי לחקור רכישת הקרקעות ברוג'ייב, מעריב, 1 בפברואר 1980; המשך
דני רובינשטיין, שרון הורה על הרכישות לאחר פסה"ד לפינוי אלון מורה, דבר, 4 בפברואר 1980 - ^ ערוץ 7, פרסום ראשון הרב מרדכי וולנוב נבחר לרב היישוב אלון מורה, באתר ערוץ 7, 10 ביולי 2020
- ^ עמרם מצנע, יחסי הדרגים במהלך האינתיפאדה הראשונה, עמוד 57
- ^ ליל הרצח באלון מורה, באתר לזכרו של רס"ן אברהם גביש; ניצולות הפיגוע הסתתרו מתחת לשולחן, באתר ynet
| ||||||||||||||||
