אלברט הופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלברט הופמן
Albert Hofmann
לידה 11 בינואר 1906
באדן, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באפריל 2008 (בגיל 102)
Burg im Leimental, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים שווייץ
מקום לימודים אוניברסיטת ציריך עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות נוברטיס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס שלה (1971) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Anita Hofmann עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
גילוי סם ה-LSD
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלברט הופמן (11 בינואר 190629 באפריל 2008) היה מדען שווייצרי שנודע בעיקר בשל גילויו את סם ה-LSD. חיבר מעל למאה כתבים מדעיים וכן מספר ספרים, בהם הספר "LSD: הילד הבעייתי שלי".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר באדן שבשווייץ, ולמד כימיה באוניברסיטת ציריך.

מחקרו בנוגע לחומצה ליסרגית הוביל בסופו של דבר ליצירת החומר LSD-25 בשנת 1938.

גילוי ה-LSD[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמש שנים לאחר סינתוז ה-LSD, ב-16 באפריל 1943, חזר הופמן אל החומר שכמעט נשכח ואז גילה לראשונה את השפעותיו הפסיכדליות של ה-LSD, לאחר שבטעות הגיע מעט מן החומר לעור ידיו. מאחר שהופמן עטה כפפות, הוא הבין כי החומר עוצמתי ביותר. שלושה ימים מאוחר יותר, ב-19 באפריל 1943, החליט הופמן לעשות שימוש מכוון בחומר. במעבדתו שתה כוס מים שהיו בה 250 מיקרוגרם LSD, כמות גדולה ביותר, ולאחר שהחל להרגיש את התחושה הפסיכדלית של הסם, החל לרכב הביתה באופניים. זה נחשב ל"טריפ האסיד" הראשון בהיסטוריה. כשהגיע הביתה, חווה הזיות חזקות (מה שידוע כטריפ רע), כתוצאה משימוש בכמות גדולה מדי. רופא בדק אותו ולא התרשם מדבר חריג, פרט לאישונים מורחבים ומצב אדרנרגי. הוא המליץ להשאיר את הופמן בחדר לבד, ולאחר שחלק מכמות הסם הופרשה, החל הופמן להרגיש "טריפ טוב".

לאורך השנים נטל הופמן את החומר עשרות פעמים.

LSD נוסה גם על בעלי חיים, וכך נקבעה מידת רעילותו (LD50) ונזקים נוספים אפשריים. בתחילת דרכו שימש החומר כתרופת עזר בפסיכואנליזה ופסיכותרפיה, אך לאחר שגלש החומר לרחוב הופסקה הפצתו על ידי חברת סנדוז, בשנת 1965.

הופמן נפגש עם אנשי רוח רבים שעברו "חוויות מיסטיות" כתוצאה משימוש ב-LSD, בהם ד"ר טימותי לירי (מרצה לפסיכולוגיה), ד"ר רודולף גלפקה(אנ'), ד"ר וולטר ווגט, ארנסט יונגר ואלדוס האקסלי.

לאחר שהתפרסם, חקר הופמן סמים פסיכדליים אחרים כגון קקטוס המסקלין, סלוויה דיווינורום ופטריות פסילוסיבין. בין השאר בודד מהפטריה הפסיכואקטיבית ארגוט את המת'ארג'ין (methergine), המסייע בטיפול בדימומים לאחר לידה.[1]

הופמן הדגיש במהלך חייו כי המצאתו נועדה לטיפול במחלות נפש, וכל המשתמש בה לצורכי הזיה, עושה זאת על דעתו בלבד.

אלברט הופמן נפטר ב-29 באפריל 2008 בגיל 102, מהתקף לב.

אלברט הופמן, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלברט הופמן, באנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)