אלאניס מוריסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלניס מוריסט
Alanis Morissette
מוריסט, 2014
מוריסט, 2014
לידה 1 ביוני 1974 (בת 49)
קנדהקנדה אוטווה, אונטריו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Alanis Nadine Morissette עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1986
מקום לימודים המכון הקולגיאלי גלבה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק אלטרנטיבי, רוק פופ, אלקטרוני
סוג קול מצו-סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, פסנתר, מפוחית פה, חליל צד עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים MCA Records
Maverick Records
Warner Bros. Records
בן או בת זוג סולאיי (22 במאי 2010–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
ראיין ריינולדס (20022007) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה ראו פרסים והוקרה
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלאניס נאדין מוריסטאנגלית: Alanis Nadine Morissette; נולדה ב-1 ביוני 1974) היא זמרת, משוררת ושחקנית קנדית-אמריקאית ממוצא יהודי[1]. זוכת שבעה פרסי גראמי.

מוריסט החלה את הקריירה שלה בקנדה. כנערה הוציאה שני אלבומי דאנס-פופ; Alanis ‏(1991) ו-Now Is The Time ‏(1992).

אלבומים אלו הופצו בקנדה בלבד, אך ב-1995 הוציאה לראשונה בהפצה בינלאומית את אלבומה Jagged Little Pill, האלבום מכר למעלה מ-33 מיליון עותקים ועומד בשיא המכירות לאלבום בכורה אי פעם.

עד 2012 הוציאה מוריסט עוד חמישה אלבומי אולפן. אלבומיה נמכרו בלמעלה מ-75 מיליון עותקים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריסט נולדה באוטווה בירת קנדה, למשפחה קתולית בעיקרה, והיא הגדירה את עצמה גם כבודהיסטית. אמה ג'ורג'יה מרי אן (לבית פוירשטיין), נולדה בהונגריה להורים ניצולי שואה, ונאלצה להסתיר את יהדותם לאורך השנים.[2][1] מוריסט סיפרה בראיון ברשת PBS על כך שגילתה על דבר מוצאה היהודי[3][1] רק בהיותה בת 28: "אני מרגישה שהתקבלתי לקהילה שהייתי מאוהבת בה תמיד. תמיד הייתי מאוהבת ביהדות, עכשיו אני מבינה למה"[4][1].

הוריה, אלן וג'ורג'יה מוריסט, היו מורים בבית ספר והיא התגוררה עימם ועם אחיה-התאום ווייד ואחיה הבכור צ'אד. אלאניס נקראה על שם אביה. היא החלה לכתוב שירים בגיל צעיר, ולדבריה כתבה את שירה הראשון עוד בגיל 9. מוריסט חסכה כסף אותו הרוויחה מהופעתה בתוכנית הטלוויזיה לילדים "You Can't Do That On Television" ("אינכם יכולים לעשות זאת בטלוויזיה") ובעזרתו הוציאה לאור את הסינגל "Fate Stay With Me" עם צד ב' של "Find The Right Man".

מוריסט ניסתה להתקבל לעולם המוזיקה דרך תוכנית כישרונות בשם "Star Search", אך נכשלה לאחר הסיבוב הראשון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1987–1992: המעבר ללוס-אנג'לס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 חתמה מוריסט חוזה עם MCA Records ובשנת 1991 הוציאה את אלבום הבכורה שלה באורך מלא, שנקרא בפשטות "אלאניס", עם המפיק לסלי הו. באותו זמן שם הבמה שלה היה "אלאניס", כדי למנוע בלבול אפשרי עם זמרת קנדית אחרת, אלאנה מיילס. האלבום היה אלבום פופ לכל דבר וסגנונו היה סגנון המכונה כיום באבל-גאם פופ (מוזיקת מסטיק). האלבום קיבל פלטינה כפולה (מכירות של מעל 100,000 עותקים) והסינגל הראשון שלו, "Too Hot", הגיע למצעד עשרת המושמעים ביותר הקנדי.

ב-1992 הייתה מוריסט מועמדת לפרסי הג'ונו, המקבילה הקנדית לגראמי האמריקאי, בשלוש קטגוריות: סינגל השנה, שיר הדאנס הטוב ביותר והזמרת המבטיחה ביותר, שבו זכתה. באותה שנה הוציאה את האלבום "Now is the Time". באלבום זה ניסתה אלאניס להתרחק מסגנון הדאנס-פופ של אלבומה הראשון. האלבום כלל את הסינגל "An Emotion Away", אך מכר פחות ממחצית העותקים של אלבום הבכורה. עם הוצאת שני האלבומים פג החוזה שלה עם MCA-קנדה.

ב-1993 עברה מוריסט מאוטווה לטורונטו, שם התגוררה בפעם הראשונה בחייה לבדה, ופגשה מספר מחברי שירים; אך התוצאות תסכלו אותה. מעבר מאוחר יותר לנשוויל אף הוא התגלה כלא פורה.

מוריסט החלה לנסוע ללוס אנג'לס ולעבוד עם מספר רב של מוזיקאים ככל הניתן, בתקווה למצוא שותפים. בפרק זמן זה פגשה את המפיק והמחבר גלן באלארד. על-פי באלארד, החיבור היה "מיידי" ואחרי פגישה שנמשכה 30 דקות הם החלו להקליט שירים בסטודיו הביתי של באלארד. שירם המשותף הראשון היה "The Bottom Line".

נקודת המפנה בפגישותיהם הייתה השיר "Perfect", שנכתב והוקלט ב-20 דקות. מוריסט אלתרה את מילות השיר לצלילי נגינתו של באלארד בגיטרה. הגרסה שמופיעה באלבום Jagged Little Pill היא הגרסה ששניהם הקליטו יחד, וזוהי ההקלטה היחידה של השיר בביצוע שניהם. עם "Perfect" הסכר נפרץ ומחשבותיה ורגשותיה של אלאניס מצאו את דרכם אל הנייר בקצב מסחרר.

באפריל 1995 אלאניס חתמה עם חברת התקליטים Maverick Records.

Jagged Little Pill :1995–1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1995, בגיל 21, הוציאה מוריסט את האלבום הבינלאומי הראשון שלה, Jagged Little Pill. הציפיות היו נמוכות והאמרגן של אלאניס, סקוט ולש, שהיה ידיד ותיק, הודה לאחר מכן שלא ציפה שהאלבום ימכור יותר מ-250,000 עותקים. האלבום הגיע למקום ה-118 במצעד ה-Billboard 200.

דברים השתנו במהרה כאשר די.ג'יי. מלוס-אנג'לס מתחנת רדיו גדולה נתקל בשיר "You Oughta Know" והחל להשמיע אותו ללא הפסקה. השיר משך תשומת לב והקליפ שודר שוב ושוב ברשת MTV. המאזינים נדהמו והתענגו על השימוש הגס והבוטה במילים בשיר, תופעה נדירה עבור אמנית באותו זמן.

בעקבות ההצלחה מוריסט הוציאה להיטים נוספים מאלבום זה, בהם "Hand In My Pocket", ו-"Ironic", שהיה ללהיט המצליח ביותר באלבום זה. הלהיטים הרבים מהאלבום השאירו אותו ברשימת 20 האלבומים המובילים במשך יותר משנה. האלבום מכר כ-30 מיליון עותקים ברחבי העולם, מתוכם 16 מיליון בארצות הברית לבדה. האלבום זיכה את מוריסט במועמדות ל-6 פרסי גראמי, מהם זכתה ב"אלבום השנה", "הופעת הרוק הנשית הטובה ביותר", "שיר הרוק הטוב ביותר" ו"אלבום הרוק הטוב ביותר".

מנגד, מבקרים רבים ראו במוריסט כבובה של תעשיית המוזיקה. נאמר עליה שהיא מציגה את יצירותיו של גלן באלארד, למרות הטענות כי היא כתבה את כל הטקסט והלחינה את רוב השירים שבאלבום. אחרים טענו ששינוי התדמית המפתיע שלה הוא "מחושב, מניפולטיבי וחמדני". המעריצים אמרו בתגובה שביקורות כאלה אינן מכירות בהתפתחות המוזיקלית של מוריסט כבר מגיל 17.

מאוחר יותר באותה שנה אלאניס יצאה למסע הופעות בן שנה וחצי כתמיכה לאלבום. ה-די.וי.די. Jagged Little Pill - Live תיעד את מרבית המסע הזה. בסיבוב הופעות זה היא קיבלה ליווי מFrente!.

Supposed Former Infatuation Junkie :1998–2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 מוריסט הקליטה את "Uninvited", שיר נושא לסרט "עיר של מלאכים". השיר מעולם לא הופץ רשמית כסינגל, אך הוא זכה לזמן אוויר רב בשידורי הרדיו ואף העניק למוריסט מועמדות לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית "שיר הנושא הטוב ביותר".

מאוחר יותר באותה שנה מוריסט הפיצה את Supposed Former Infatuation Junkie, שוב בשיתוף פעולה עם גלן באלארד. הן המעריצים והן המבקרים היו מופתעים מסגנון הכתיבה החדש של מוריסט, כיוון שרבים מהשירים בדיסק שברו את הנוסח המסורתי של מבנה שיר, כגון "The Couch" ו-"Unsent". האלבום אכזב ועל אף שהגיע למקום הראשון במצעד ה-Billboard 200, התוכן האישי של שיריו הרחיק מעריצים רבים ואחרי 28 שבועות בלבד הוא נשר מהרשימה, כשהוא מכר 2.5 מיליון עותקים בלבד. מחוץ לארצות הברית, האלבום מכר כ-10 מיליון עותקים.

ב-1999 זכה "Uninvited" בשני פרסי גראמי - "שיר הרוק הטוב ביותר" ו-"ביצוע הרוק הווקאלי הטוב ביותר לאישה". הסינגל הראשון, "Thank You", היה מועמד לגראמי ל"ביצוע הפופ הווקאלי הטוב ביותר לאישה". באותה שנה מוריסט הוציאה את האלבום האקוסטי (מופע חי) "MTV Unplugged".

ב-1999 הופיעה מוריסט בתור אלוהים בסרטו של קווין סמית' "דוֹגמה", ואף ביצעה את השיר Still כחלק מפסקול הסרט.

כוכבה בשדרת הכוכבים של הוליווד

בשנת 2000, ביצעה סיבוב הופעות בעולם, בין השאר בהודו, טורקיה, קובה, לבנון וישראל.

הופעתה בישראל כללה שתי הופעות, האחת בקיסריה (19.7) והשנייה בראשון לציון (20.7). את הופעותיה חיממה להקת סופרגראס. לשתי ההופעות אזלו הכרטיסים ובסה"כ צפו בהן 30,000 אנשים.

Under Rug Swept :2002–2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002, לאחר הפסקה בת 4 שנים, הוציאה מוריסט את אלבומה הבינלאומי השלישי, "Under Rug Swept", לראשונה ללא עזרתו של גלן באלארד. האלבום הוליד להיט נוסף, "Hands Clean", הגיע למקום הראשון במצעד ה-Billboard 200 ומכר 215,000 עותקים בשבוע הראשון. בסופו של דבר נמכרו מעט יותר ממיליון עותקים בארצות הברית לבדה, אף על פי שרק שיר אחד זכה להכרה ולזמן שידור משמעותי ברדיו. מוריסט זכתה בעוד פרס Juno עבור מפיקת השנה על עבודתה באלבום זה.

בדצמבר 2002 מוריסט הוציאה חבילה משולבת של דיסק מוזיקה ודי.וי.די, "Feast on Scraps", שכלל קונצרט במופע חי, 8 שירים לא רשמיים מההקלטות של Under Rug Swept וגרסה אקוסטית ללהיט "Hands Clean". האלבום היה מועמד לפרס ג'ונו בקטגוריית אלבום השנה.

בנובמבר 2003 מוריסט הופיעה במחזה The Exonerated בברודוויי כיסאני ג'ייקובס, אסירה שנידונה להוצאה להורג ומשוחררת אחרי שהוכח שהיא לא ביצעה את הפשע.

So-Called Chaos :2004–2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריסט הוציאה את אלבומה הרביעי "So Called Chaos" ב-2004, כשהכתיבה וההפקה נזקפו לזכותה. בשבוע הראשון נמכרו 115,000 עותקים והאלבום הגיע למקום החמישי ב-Billboard 200.

באותה שנה אף הנחתה את טקס פרסי הג'ונו שנערך באדמונטון, קנדה.

ביוני 2004 הכריזה מוריסט על אירוסיה לשחקן ראיין ריינולדס. תאריך החתונה לא נקבע.

ב-11 בפברואר 2005 קיבלה מוריסט אזרחות אמריקאית, בעודה שומרת על אזרחותה הקנדית. היא רואה את עצמה כקנדית-אמריקאית.

בפברואר 2005 הייתה מוריסט כוכבת אורחת בתוכנית הטלוויזיה הקנדית "Degrassi: The Next Generation" בהשתתפות מכריה מהסרט "דוגמה" - השחקן ג'ייסון מיוס והבמאי קווין סמית'.

ב-13 ביוני 2005 הוציאה מוריסט גרסה אקוסטית של Jagged Little Pill עם גלן באלארד, לאחר שנות נתק רבות. מסע ההופעות לקידום אלבום זה נמשך חודשיים בקיץ 2005, ומוריסט ביכרה להופיע במקומות אינטימיים ותיאטראות קטנים. מן האלבום הוציאה כסינגל את "Hand In My Pocket".

אלאניס הופיעה בפרסומת לחברת האופנה GAP, והוציאה גרסת כיסוי לשירו של הזמר סיל "Crazy", אשר נכלל באלבום הלהיטים הגדולים ביותר שלה, "אלאניס מוריסט - האוסף", שיצא ב-8 בנובמבר 2005.

2008–2009: Flavors Of Entanglement[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריסט בהופעה בברצלונה, 2008

בתקופה של בין so called chaos לאלבומה הבא שיצא ב-2 ביוני 2008, עברו למעלה מ-4 שנים, תקופה שבה הספיקה להפרד מארוסה.

באפריל 2007 החלה לעבוד על אלבומה הבא יחד עם גאי סיגסוורת' (ביורק, מדונה, פרו פרו).

לקראת צאת האלבום ב-14 באפריל 2008 פרסמה מוריסט את הסינגל הראשון מתוכו - "Underneath", סינגל שהקליפ עבורו זיכה אותו בשלושה פרסים בפסטיבל קליפים וסרטים קצרים בספטמבר 2007.

מינואר 2008 יצאה לסיבוב הופעות מוצלח עם Matchbox 20 בארצות הברית, שכמעט כל כרטיסיו נמכרו.

ב-2009 הופיעה בתפקיד קבוע בעונה החמישית של הסדרה "העשב של השכן", בה גילמה דמות של רופאה.

2012–2014: Havoc and Bright Lights[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2011 הודיעה מוריסט כי החלה להקליט אלבום שמיני.

בחודש מאי של אותה שנה הופיעה עם סינגל ראשון מתוך האלבום- "Guardian" שהפך ללהיט ברדיו בתוך ארבעה ימים בלבד.

באוגוסט 2012 יצא האלבום החדש "Havoc and Bright Lights", שזמן קצר לאחר השקתו יצאה מוריסט אל סיבוב הופעות.

ב-3 בדצמבר 2012 סגרה מוריסט את סיבוב ההופעות העולמי שלה בהיכל נוקיה בתל אביב, בהופעה שכל הכרטיסים אליה נמכרו שבועות מראש[5].

2015–הווה: Such Pretty Forks in the Road[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכבוד 20 שנים לצאתו של אלבום הבכורה שלה "Jagged Little Pill", האלבום יצא בהוצאה המחודשת. בנוסף, יצאה מוריסט לקדם את אלבומה המצליח בשלל תוכניות אירוח. בין היתר בנובמבר 2015 אלאניס התארחה בתוכנית הלילה המאוחרת של ג'יימס קורדן לביצוע ל"Ironic" בעדכון גרסה, שמביא את שלל התרחישים האירוניים שבו - אל העשור השני של המאה ה-21[6].

ב-30 ביולי 2018 הופיעה שוב בישראל, הפעם בלייב פארק בראשון לציון[7]. נינט טייב נבחרה לפתוח את הופעתה בישראל[8].

בשנת 2019 עלה בברודוויי המחזמר Jagged Little Pill המבוסס על האלבום בעל אותו שם מאת מוריסט.[9]

ב-31 ביולי 2020 יצא אלבומה התשיעי Such Pretty Forks in the Road.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא התחתנה במאי 2010 עם הראפר האמריקאי מריו "סולאיי" טרדוויי (אנ'). בדצמבר 2010 נולד בנם הבכור, ב-2016 נולדה בתם, וב-2019 נולד להם בן נוסף. לאחר מכן, סיפרה בראיון טלוויזיוני שסבלה מדיכאון לאחר לידה במשך כעשור.

מוריסט סבלה בנעוריה ובשנות העשרים שלה מדיכאון ומהפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולמיה.

ב-2005 התאזרחה גם כאמריקאית, ושמרה על האזרחות הקנדית שלה מלידה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלאניס מוריסט - פרסים