איש ההלכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
איש ההלכה- גלוי ונסתר

"איש ההלכה" היא מסה שכתב הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, שנדפסה לראשונה באביב 1944 ברבעון 'תלפיות'.[1] היא יצאה לאור בארץ בשנת תשל"ו בתוך הספר 'בסוד היחיד והיחד',[2] ובשנת תשל"ט בספריית אלינר יחד עם החיבורים ובקשתם משם ו'רעיונות על התפילה' תחת הכותרת 'איש ההלכה - גלוי ונסתר'. איש ההלכה נכתב במקור בעברית, ותורגם לאנגלית בשנת 1983 על יד פרופסור לורנס קפלן, בליוויו הצמוד של הגרי"ד.[3] במהלך התרגום הוסיף ושינה הגרי"ד דברים בספר, אך שינויים אלו לא הוכנסו להוצאה הסופית.[4]

במסה זו מציג הרב סלובייצ'יק את המודל הדתי המיוחד המגולם בדרכו של איש ההלכה והתלמוד. המסה עשירה במושגים מדעיים ובהערות שוליים ארוכות ומלומדות, לצד הפניות למקורות רבים מתחומי היהדות, המדע והפילוסופיה.

הגדרת ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסה 'איש ההלכה' מציג הרב סולובייצ'יק, את מרכזיותה של ההלכה במחשבה היהודית. מבטו התאולוגי מתייחד בהתמקדות מתמדת בהלכה, הן במובנה המעשי כציות בפועל למצוות, והן במובנה הלמדני כתחום ידע ולימוד תורה תלמודי. מטרתה המוצהרת של המסה היא ”לחדור לתוך כבשונה של תודעת ההלכה ולעמוד על מהותו של טיפוס 'מוזר ומשונה' - חכם ההלכה הלמדן.”

את ההלכה מציג סולובייצ'יק כבסיס א-פריורי לעמידה יהודית מול האל. ההלכה מוצגת כארצית, כלומר כזו המתמקדת בעולם הזה הקונקרטי, וזאת בשונה מגישות דתיות מנוגדות השואפות להינתק מן העולם הארצי אל המימד הרוחני המצוי רק מעל ומחוץ למציאות הארצית. במסה זו נטען כי איש ההלכה איננו מתאים למודלים המערביים המקובלים של מהי דתיות, ועל כן ניגש הרב סולובייצ'יק להגדיר את הווייתו הדתית המיוחדת. הוייה זו כוללת עמדות כלפי פעילות אינטלקטואלית, פרישות וסגפנות, מוות, אזוטריות, מיסטיקה, יצירתיות, תשובה והשגחה. המסה מדגישה את ערכה של יצירתיות אנושית ואף אישית כמשימה המוטלת על האדם בידי האלהים ומגדירה את מהות האדם ככזה. עבודת ה' של איש ההלכה - נוסף על לימוד תורה - היא הגשמת עקרונות ההלכה בעולם הראלי: "אידיאלי הצדק הם עמודי האש להשקפת עולם זו", שכן "משאת נפשו של איש ההלכה היא תיקון עולם במלכות החסד והצדק"

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסה 'איש ההלכה' מורכבת משני חלקים: א. השקפת עולמו וחייו של איש ההלכה. ב. הכוח היוצר של איש ההלכה.

החלק הראשון של המסה מציג שני טיפוסים מנוגדים: איש הדעת (בעיקר: איש המדע) - ולעומתו: איש הדת. באמצעותם מגדיר המחבר את אופיו וייחודו של הטיפוס השלישי - איש ההלכה, שהוא "מקצתו איש הדת, ומקצתו - איש הדעת, וכולו מובדל ומופלה משניהם".

החלק השני של המסה עוסק באיש ההלכה כיוצר וכמחדש בלימוד תורה - חידוש שאינו נוגע רק לתחום העיוני, אלא מתרחב ומתפשט "לתחום המעשי" - לעולם הראלי.

רציונליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניכר מאמצו של המחבר לאמץ את המבט המודרני המעניק ערך חיובי לעצמאות האדם, וכן מעדיף מבט רציונלי על נטייה למסתורין ומיסטיקה, ואף את המבט האמריקאי המעניק ערך רב לפעלתנות אישית של הפרט למען רווחתו האישית ושליטתו בחייו בכל התחומים. בהקשר זה מציג הרב סולובייצ'יק את הקו הבולט באישיותו של איש ההלכה דווקא בעצמאות וביצירתיות שלו, כ"שליט אדיר במלכות הרוח והשכל" - ואפילו האל, כביכול, "ממלא את הכרעת האדם והוראתו".

שלשלת בריסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד תוכנה העיוני, יש בה גם משום מאמץ עקיף להציב יד ושם באפיון עולמה התורני של יהדות מזרח אירופה (הנחרבת בשואה), בדגש על הענף הלמדני הליטאי בכלל, ועל משפחת ראשי הישיבה הלמדנים של המחבר בפרט: שושלת שראשיתה ברבה של בריסק, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, בנו ר' חיים הלוי סולובייצ'יק, ונכדו (אבי המחבר) הרב משה סולובייצ'יק.

תגובות למסה 'איש ההלכה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסה הפכה חומר קריאה חשוב בחוגי האורתודוקסיה המודרנית, והפכה למעין מודל פסיכולוגי והלכתי. בחוגי הזרמים החוץ־אורתודוקסיים מצאו פגם בעמדת כל עמידתו הרוחנית הדתית של היהודי על בסיס ההלכה דווקא. כמו כן ביקרו את המסה הזו על הטפתה, כביכול, ל'קרירות' ולא לרגש סוער. כך למשל בביקורתו של הרב אברהם יהושע השל שקבע "איש ההלכה [של הרב סולובייצ'יק] לא היה ולא נברא אלא משל היה".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, איש ההלכה - גלוי ונסתר, ההסתדרות הציונית העולמית, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, מהדורה רביעית, ירושלים שבט תשנ"ב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניתן לעיין בהוצאה הראשונה של הספר דרך האתר היברובוקס. בקישור הבא ניתן להגיע לרבעון כולו: http://www.hebrewbooks.org/12866. איש ההלכה עצמו מתחיל כאן:http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12866&st=&pgnum=195.
  2. ^ פינחס פלאי (עורך), בסוד היחיד והיחד, ירושלים: אורות, תשל"ו
  3. ^ Soloveitchik, Joseph Dov, תרגום: Kaplan, Lawrence, Halakhic man, Philadelphia : Jewish Publication Society of America, 1983
  4. ^ לורנס קפלן, On Translating Ish ha-Halakhah with the Rav: Rabbi Joseph Soloveitchik’s Supplementary Notes to Halakhic Man, Mentor of Generations: Reflections on Rabbi Joseph B. Soloveitchik