איציק קלה

איציק קלה

לידה	3 במאי 1953 (בן 70) ירושלים, ישראל
שם לידה	יצחק קלה
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1971
עיסוק	זמר
סוגה	מוזיקה מזרחית
שפה מועדפת	עברית
itzik-kala.com

יצחק (איציק) קלה (נולד ב-3 במאי 1953) הוא זמר ישראלי ומהבולטים שבז'אנר המוזיקה הים תיכונית.

ביוגרפיה

רקע והיסטוריה מוזיקלית

יצחק קלה נולד בירושלים, למשפחה ממוצא כורדי. בילדותו התייתם מאביו. ב-1963 בגיל 10 זוהה הפוטנציאל המוזיקלי הטמון בו על ידי הפייטן, רחמים עמר, שאצלו למד קלה נגינה על מנדולינה, גיטרה, עוד ובוזוקי.

ב-1971 בגיל 18 היה קלה לסולנה של להקת "אור חיים", ושירים של הלהקה אף הושמעו בתחנות הרדיו. עם זאת, התרחק בהדרגה קלה מן הלהקה, ומספר שנים מאוחר יותר החל להופיע בלעדיה ובליווי נגנים משלו באירועים ובמועדונים. בשנת 1978 יצא אלבומו הראשון, "על הרי הקסטל", שהכיל שירים כורדיים. מאז הוציא כ-30 אלבומים נוספים, ביניהם אחד שכלל גרסאות כיסוי לשירים עבריים ידועים. במהלך הקריירה שיתף פעולה עם כותבים ויוצרים רבים, בהם עוזי חיטמן, אהוד מנור, אביהו מדינה, שלמה כישור, דני שושן, אלי חוג׳ה תומר עג'ם ואחרים. בין שיריו הבולטים נכללים "אבא נשמה", "תביני אותי", "מאמי מאמי", "אני העבד", "רפאני", "למה לא", "אישה יפה", "אני קורא בשמך", ״חולפות שנים״, ״שאלי״, ״מה קרה לך״ ו"מחפש את הדרך".

ב-1981 הוציא בחברת "קוליפון" את אלבומו השני "איציק קלה והכוכבים".

ב-1985 הוציא את האלבום "בחצות הליל", בו בלטו: "איש מגבעתיים", ״אימרו שמיים", "את לי ארץ" (לחן: אנריקו מסיאס) וחידושים ל"רגל רוקדת" (במקור: אריס סאן) ו"לבד יושבת" (במקור: חיים משה). יגאל חרד עיבד את שירי האלבום, וניגן בגיטרה אקוסטית, וביחד עימו השתתפו בהקלטות חברי להקת "ברוש", יהודה קיסר, וקלה עצמו בגיטרה מזרחית, מזי כהן ופנינה בריק (מלהקת סקסטה) בקולות. שלמה כישור כתב את מרבית שירי האלבום. באותה שנה הקליט והוציא את אחד מלהיטיו הגדולים "מאמי מאמי", למילותיו של שלמה כישור וללחן טורקי (במקור של הזמר איברהים טטליסס), שיצא במקור כסינגל לרדיו ונכלל לאחר מכן בגרסת הדיסק של האלבום "בחצות הליל" (שנקראה "מאמי מאמי").

ב-1986 הוציא את האלבום "מלאך שלי", שוב בעיבודים של יגאל חרד, ובהשתתפות של להקת "ברוש" בהקלטות.

ב-1987 הוציא את האלבום "כולנו בחפלה", בו בלטו השירים: "הזוהר לארגוב" (לזכרו של הזמר המנוח), "למה לא", "כמו הרוח" (שהיה הלחן המקורי היחיד באלבום, של קלה עצמו) ו"אימי אימי". אלי חוג'ה, עוזי חיטמן ושלמה כישור כתבו גרסאות עבריות ללחנים זרים, ויגאל חרד עיבד את שירי האלבום. באותה שנה הוציא קלה גם את האלבום "מכתב אהבה" שכלל את השיר "תמי תני לי צ'אנס", גם כן בעיבודו של יגאל חרד.

ב-1988 הוציא את האלבום "אדם ועולמו", שבשונה מאלבומיו הקודמים - מרביתו הכיל שירים מקוריים. בין שירי האלבום בלטו 3 שירים שהפכו למזוהים ביותר עם קלה: "אני העבד" (מילים: עוזי חיטמן, לחן: יורם הראל חיימוב), "אמא" ו"קמנג'ה" (מילים ולחן: דני שושן). עוד תרמו לאלבום היוצרים: אביהו מדינה, שלמה כישור ואבי רן. חיים חדד עיבד את שירי האלבום, וניגן בקלידים, ועימו השתתפו בהקלטות גם איקי לוי בתופים, רוני בוני בכלי הקשה, מיקי שביב בגיטרה בס, יהודה קיסר בגיטרה מזרחית, אריס נחום, וקלה עצמו בבוזוקי ונגנים נוספים.

ב-1991 הוציא את האלבום "כל עוד נאמין" שהוקלט בשנתיים שלפני הוצאתו. האלבום כלל את השיר "בלדה לזוהר ארגוב", שהוקלטה לזכרו של זוהר ארגוב המנוח, וכן ביצוע לשיר "שבחי ירושלים". עיבודי האלבום נחלקו בין אריה ברקוביץ' לאייל מאנה. אלבום זה נכשל באופן יחסי.

כשנה לאחר מכן, הקליט קלה את הסינגל "בי נשבעתי" למילים של דוד זיגמן (למעשה זה שירו הראשון שזיגמן כתב) וללחן טורקי. השיר זכה להצלחה רבה ונכלל באלבום שנשא את שם השיר ובו בלטו השירים "לא היום ולא מחר", "עייף מהחיים", וכן שיר בערבית "טאלו חבאבנא". יעקב למאי עיבד את שירי האלבום, ניגן בקלידים ובסינטיסייזר ותכנת תופים והשתתף בו נגן "חי" אחד בלבד, הכנר פליקס מזרחי. בזכות אלבום זה, שב קלה אל קדמת הבמה וזכה להצלחה מחודשת בקרב חובבי הז'אנר.

באותה תקופה הקליט קלה מס' דואטים, בין היתר עם אתי לוי ("עד כלות הנפש" - למילים של דודו ברק וללחן יווני עממי, עיבוד: רובי בן שמעון), וכן עם הזמרת לימור חן ("חומות ומגדלים").

ב-1995 הוציא את האלבום "והיא איננה", בו בלטו שיר הנושא (מילים של אהוד מנור ללחן יווני), "חוזר מאהבה" (מילים ולחן: דני שושן), "את לי כחלום" (חידוש לשירו של ג'קי מקייטן), "אלוקיי אל תעזבני" (במקור שיר יווני, "אפורו") וגרסה לפיוט המסורתי "צור משלו אכלנו". יניב שושן (בנו של הכותב דני שושן) עיבד את שירי האלבום.

בשנת 1996 ביצע את השיר "תפוח האהבה" בדואט עם הזמרת חני מסיקה.

ב-1997 הוציא בחברת ההפקות של אבי גואטה את האלבום "אני קורא בשמך", שהוקלט כולו ביוון עם נגנים מקומיים. שיר הנושא של האלבום הפך ללהיט גדול במוזיקה המזרחית. בנוסף בלטו השירים "אייהה", "מי צריך יותר" ו"בואי ונשכח". עוד כלל האלבום גרסה לשיר "אינתא עומרי" וחידוש לשיר "מה עם הילד", שאת גרסתו העברית הראשונה ביצע חיים משה. את שירי האלבום כתבו יוש גרנות, אהוד מנור, ודודו ברק. המוזיקאי היווני דמיטריוס רקיציס עיבד והפיק מוזיקלית את שירי האלבום.

בשנת 2001 חלה עוד תפנית בקריירה של קלה כאשר חבר למעבד הירושלמי תומר עג'ם. יחד הפיקו את השיר "ישמח חתני" שהפך להמנון בחתונות ומשם לאלבום "מחפש את הדרך" שסלל לקלה את הדרך המהירה לקהל הרחב ואל מחוץ לירושלים עם להיטים רבים שיצרו ביחד כגון: ספרי לי, חי למענך ותביני אותי שכתב עג'ם.

בשנת 2002 הוציא את השיר "מחפש את הדרך" (מילים: ארלט ספדיה, לחן: טורקי - במקור של הזמר איברהים טטליסס, עיבוד: תומר עג'ם) שזכה להצלחה עצומה והביא להוצאת האלבום שנושא את שם השיר, שכלל שני שירים חדשים בלבד: "מחפש את הדרך", ו"ספרי לי" (שבוצע גם בדואט עם הזמר תמיר גל באותה שנה). שאר האלבום למעשה, מורכב מביצועים לשירים ישנים שלו, על העיבודים שהקליט תמיר גל באלבומו "שר איציק קלה" בשנת 1998, בעיבודים של שי ראובני ועלי אורלו. בין היתר נכללו באלבום זה "אמא", "שנים ללא תקווה", "אל נא תלכי" ו"כמו הרוח".

בספטמבר 2003 הוציא את האלבום "תביני אותי" ששיר הנושא שלו הפך ללהיט, וכלל בין היתר את "מחפש את הדרך" שנכלל באלבומו הקודם ב-2 גרסאות: גרסת סולו, וגרסת הדואט עם שלומי שבת. את השירים ללחנים יווניים וטורקיים, כתבו: ארלט ספדיה, אל חוג’ה, יוסי גיספן, צדי אור ותומר עג’ם.

במרץ 2005 הוציא את האלבום "תסתכלי לי בעיניים" שכלל את "עד יום מותי", "רפאני" ו-2 רצועות בונוס: חידוש ל"קול קורא במדבר" (מקור: אהובה עוזרי) ורמיקס ללהיט "מחפש את הדרך". אילן לב (מי שבעבר ליווה את קלה בהופעתיו על קלידים) ואלי מלמד עיבדו והפיקו מוזיקלית את שירי האלבום.

בשנת 2008 הוציא קלה את האלבום "מתגעגע", שאופיין בסגנון "פופ-ים תיכוני" לצד בלדות שקטות. האלבום כלל את הלהיט "אישה יפה" (מאמי מאמי) וכן את השיר "רק איתך". אילן לב ואלי מלמד עיבדו את שירי האלבום.

למרות הקריירה הארוכה והעשירה, קלה מעולם לא התפרסם תקשורתית כמו חיים משה, ישי לוי, זוהר ארגוב ואחרים. המוזיקה שלו הגיעה בעיקר לאנשים המתמצאים בתחום, עד שהפתיע כאשר הצליח למלא עד אפס מקום את תיאטרון קיסריה באוגוסט 2009.

בשנת 2023 התארח בשיר הזכייה בגביע המדינה בכדורגל 2022/2023 אצל עידן עמדי ביחד עם שלום מיכאלשווילי ואסי ישראלוף.

באוגוסט 2023, מעיין קלה מועלם, בתו של איציק קלה, נפטרה לאחר מאבק במחלה קשה במשך ארבע שנים. קלה ספד לבתו בחשבון האינסטגרם שלו זמן קצר לאחר פטירתה, לצד מודעת אבל, ושיתף על הטרגדיה. ב-11 בפברואר 2024 הוציא קלה שיר בשם "לילדתי מתגעגע" אותו הקדיש לבתו המנוחה ולחיילים שנהרגו במהלך מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.

קלה נשוי לציונה, אב לארבע בנות וסב לשישה נכדים. מתגורר בירושלים, ב-20 בנובמבר 2012 אשתו נפצעה בפיגוע על ידי 4 זורקי אבנים פלסטינים, ליד ביתר עילית. באוקטובר 2023, נפטרה בתו מעיין ממחלה קשה.

הסתבכויות מס

במהלך חייו הסתבך קלה מספר פעמים עם שלטונות המס:

• בשנת 1987 הגיע קלה להסכם כופר עם מס הכנסה.
• בשנת 2000 הורשע בעבירות העלמת מס ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר על תנאי וכן הוטל עליו קנס.
• במרץ 2008 הורשע בעבירות מרמה, השמטת הכנסות ודיווח כוזב למע"מ, ובספטמבר 2008 גזר עליו בית המשפט שלושה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 80 אלף ש"ח.

בין אלבומיו

• על הרי הקסטל (1978)
• איציק קלה והכוכבים (1981)
• מאמי מאמי / בחצות הליל (1985)
• מלאך שלי (1986)
• עד מתי
• תני לי יד
• כולנו בחפלה (1987)
• מכתב אהבה (1987)
• אדם ועולמו (1988)
• להיטי זהב (1989)
• כל עוד נאמין (1991)
• הלהיטים הגדולים (1991)
• השירים השקטים (1993)
• השירים השמחים (1993)
• בי נשבעתי (1992/1993)
• והיא איננה (1995)
• אנא כורדי
• אני קורא בשמך (1997)
• חפלה ערבית (1998)
• שמור עלינו (2000)
• שאלי (2001)
• מחפש את הדרך (2002)
• תביני אותי (2003)
• איציק קלה וחברים (2004)
• בהופעה חלק א (2004)
• בהופעה חלק ב (2004)
• להיטי זהב (2004)
• תסתכלי לי בעיניים (2005)
• המיטב (2005)
• מתגעגע (2007)
• שר ומארח (2007)
• בשירי מסורת (2009)
• המובחרים (2009)
• שיהיה רק במזל (2010)
• לך אלי (2012)
• מאז ולתמיד (2013)
• שירי נוסטלגיה (2014) (עם תמיר גל)

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של איציק קלה(הקישור אינו פעיל, 16.4.2020)
• איציק קלה, דף שער בספרייה הלאומית
• איציק קלה בריאיון לאתר בטריבונה
• בן שלו, אחרי 40 שנות קריירה איציק קלה הגיע לקיסריה, באתר הארץ, 28 בינואר 2010
• אבי שושן, מוזיקה קלה מדי, באתר ynet, 14 במרץ 2010
• הדס בשן, שיכון ותיקים, באתר ynet, 7 באפריל 2010
• רונית מזרחי, בגובה העיניים עם איציק קלה, באתר nrg‏, 20 בנובמבר 2010
• אבי שושן, "הצלחת המזרחית נעלמת בגלל הצעירים", באתר ynet, 10 בדצמבר 2014
• אבי שושן, "הייתי בטוח שזו ההופעה האחרונה שלי אי פעם. חזרתי הביתה ובכיתי עד הבוקר", באתר "ידיעות אחרונות", 14 באוגוסט 2018