איפה (יחידת מידה)
איפה היא יחידת מידה מקראית לנפח שהייתה בשימוש בתקופת המקרא, המשנה והתלמוד. מידת האיפה שימשה למדידת מאכלים יבשים.
מקור המידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידה זו נזכרה בתורה בפרשת הונאה במידות ומשקולות: ”לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.”[1]
בנביא הוזכרה מידת האיפה גם בשם "בת": ”כִּי עֲשֶׂרֶת צִמְדֵּי כֶרֶם יַעֲשׂוּ בַּת אֶחָת, וְזֶרַע חֹמֶר יַעֲשֶׂה אֵיפָה.”[2] מידת שניהם שווה מלבד שהבת שימשה למדידת לח, ואילו מידת האיפה שימשה למדידת יבש.
שיעורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיעור האיפה הוא שלוש סאין, וכך אמרו בתלמוד:
אמר רב חסדא: דאמר קרא: "הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה"[3], מה בת – שלש סאין, אף איפה – שלש סאין
על מנת לזכור את היחס בין מידות הנפח, נפוצה המנמוניקה "כאס־קלב יגודו" ופירושה הוא: כור, איפה, סאה, קב, לוג, ביצה. ערך הגימטריה של האותיות "יגודו" הן ההכפלות הנדרשות למעבר בין היחידות: כור מכיל י (10) איפות, איפה מכילה ג (3) סאים, סאה מכילה ו (6) קבים, קב מכיל ד (4) לוגים, לוג מכיל ו (6) ביצים.
שיעורה במידות זמנינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיעור האיפה במידות זמנינו תלוי במחלוקות היסודיות בין אחרונים בשיעור ה"ביצה":
בספרי ההלכה נחלקו האחרונים בשיעור ה"כביצה", כאשר סיבת המחלוקת היא האם נתקטנו ה"ביצים" מכמות שהיו בזמן התלמוד (נשתנו הטבעים) או לא. מחלוקת זו משפיעה אף על שיעור האיפה, מאחר ששיעור איפה אחת הוא שלוש סאין, ושיעור הסאה הוא 144 ביצים[4]. על מנת לדעת מהי כמות מידת האיפה יש להכפיל את שיעור הביצה ב־432. נמצא שמידת שיעור הסאה בשיעורי זמנינו תלוי בדעת אותם אחרונים מהו שיעור הביצה:
לדעת הרב חיים נאה שנפח שיעור ביצה הוא 57.6 סמ"ק לפיכך לדעתו שיעור האיפה (שהוא 432 ביצים) הוא כ־25 ליטרים (24,883 סמ"ק)[5].
ולדעת החזון איש ששיעור הביצה הוא 99.53 סמ"ק נמצא ששיעור האיפה הוא כ-43 ליטרים (42,997 סמ"ק).
מטבע לשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום נהוג להשתמש במטבע הלשון "איפה ואיפה" ככינוי לאפליה.
מקור הביטוי הוא מהפסוק בתורה ”לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה.”[1], שעוסק באיסור הונאת המידות, ופירושו של הפסוק הוא, שלא יהיה לאדם שתי מידות של "איפה", "איפה" אחת בנפח מרובה מכפי שהיא אמורה להיות כאשר בא לקנות (ונמצא שמרוויח שמקבל יותר), ו"איפה" נוספת בנפח מועט כאשר מוכר לאחרים (ומרוויח שמוכר פחות מהנצרך).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • מלוא לוגמיו • רביעית • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב • כעדשה | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרפעיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך • שעה זמנית • מעת לעת | |