איסטיס

איסטיס
	איסטיס הצבעים
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צלפאים
משפחה:	מצליבים
סוג:	איסטיס
שם מדעי
	Isatis; ‏ליניאוס, 1753

ערך זה עוסק בסוג של צמח. אם התכוונתם לכפר בישראל, ראו אל עזי.

אִיסָטִיס (שם מדעי: Isatis) הוא סוג במשפחת המצליבים, עליו נמנים כ-50 מינים, המאופיינים בפרחים צהובים. ובפרי שמשתלשל כלפי מטה. בארץ ישראל גדלים בר שני מינים מסוג זה, הנקראים גם בפי העם דלדולי עיזים. בימי קדם הפך המין איסטיס הצבעים לבעל חשיבות גדולה בהיותו אחד מהמקורות להפקת צבע כחול, בפפירוס מצרי (ליידן) מופיעים דרכי הצביעה של הצמר באיסטיס כולל דרכי עיבודו. פליניוס ודיוסקורידס מאזכרים אותו כצבען, ובמשנה צץ שמו בעניין נשיאת הכפיים של כוהני ביהמ"ק:

"אף מי שהיו ידיו צבועות איסטיס ופואה לא ישא את כפיו"

— משנה, מסכת מגילה, פרק ד', משנה ז'

תיאור הסוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג זה כולל עשבים חד או רב-שנתיים. השם העברי זהה לשם הלטיני. תפוצת הסוג היא אירנו-טורנית בעיקרה, דהיינו בערבות של מרכז אסיה. מינים מעטים מיוצגים גם במזרח אסיה ובאזור הים-תיכוני.

הסוג כולל כ-50 מינים, אולם מעל כולם נודע בחשיבותו המין איסטיס הצבעים (Isatis tinctoria), שממנו ניתן להפיק את הצבע הכחול באופן טבעי. השימוש במין זה ידוע החל מתקופת האבן החדשה ('התקופה הנאוליתית'). למין זה נודעה חשיבות כלכלית רבה עד המאה ה-19, אז ירדה קרנו כתוצאה מהתרחבות השימוש בצבעים מלאכותיים.

בארץ ישראל מיוצג הסוג על ידי שני מינים. המין איסטיס מצוי נפוץ בחבל הים-תיכוני, בעיקר בנופי צומח עשבוני. פריו המשתלשל כלפי מטה, האופייני לסוג, הביא לצמח את כינויו דלדולי עיזים, שמתייחס לאיבר שמשתלשל מצוואר העז. המין איסטיס קטן-פרי גדל באופן נדיר בנגב ובערבה.

תיאור מורפולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על סוג זה נמנים עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים, רובם קירחים וחלקם הקטן שעירים. העלה פשוט- כלומר, אינו מחולק ותמים- דהיינו, שפת העלה רציפה ואינה משוננת. העלים התחתונים מחולקים לטרף ופטוטרת, ואילו העלים העליונים, המאפיינים את שלב החיים הבוגר יותר של הצמח, הם חסרי טרף - 'יושבים' על הגבעול. הגבעול זקוף.

פרחי האיסטיס צהובים וקטנים יחסית למשפחה. מספר האבקנים 6. הפרחים ערוכים בתפרחת מטיפוס אשכול. פרי האיסטיס מכיל זרע בודד, או שני זרעים לעיתים רחוקות. הפרי מאופיין בצורה פחוסה, ומוקף בכנף שעוזרת בהפצת הזרעים למרחק מה. הפרי משתלשל כלפי מטה בהבשילו.