אין כאלוהינו

אֵין כֵּאלֹהינוּ לפי נוסח הספרדים
אֵין כֵּאלֹהינוּ אֵין כַּאדוֹנֵנוּ אֵין כְּמַלְכֵּנוּ אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ מִי כֵאלֹהינוּ מִי כַאדוֹנֵנוּ מִי כְמַלְכֵּנוּ מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ נוֹדֶה לֵאלֹהינוּ נוֹדֶה לַאדוֹנֵנוּ נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ בָּרוּךְ אֱלֹהינוּ בָּרוּךְ אֲדוֹנֵנוּ בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ אַתָּה הוּא אֱלֹהינוּ אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵנוּ אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ, אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד.

אין כאלוהינו הוא פיוט הנאמר בסוף תפילת שחרית לפני אמירת פיטום הקטורת. בנוסח אשכנז המקורי, הפיוט נאמר רק בתפילות שבת ומועד, לקראת סיום תפילת מוסף, אך ברוב קהילות נוסח אשכנז שבישראל, התקבל לאומרו בכל יום כמנהג הספרדים.

תוכן

בפיוט "אין כאלוהינו" משבח המשורר את אלוהים באמירות: "אֵין כֵּאלֹהינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵנוּ, אֵין כְּמַלְכֵּנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ" ושואל שאלה מעין רטורית: "מִי כֵאלֹקֵינוּ? מִי כַאדוֹנֵנוּ? מִי כְמַלְכֵּנוּ? מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ?".

המשורר קורא לישראל להודות לאלוהים: "נוֹדֶה לֵאלהינוּ" ומברך אותו: "בָּרוּךְ אֱלֹהינוּ".

המשורר מדגיש כי אלוהי היהודים הוא האלוהים, האדון, המלך והוא המושיע.

לפני נוסח הספרדים, הפיוט מסתיים באמירת המשורר שאלוהים ימשיך להושיע אותנו וירחם על ארץ ישראל (ציון) ויחון אותה (גאולה): "אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ, אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד". לפי נוסח האשכנזים, הפיוט מסתיים "אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים", ומוביל ישיר לפטום הקטורת הנאמר אחריו.

זמן וטעם אמירת הפיוט

בחלק מהראשונים כתבו שתיקנו לומר פיטום הקטורת בשבת, על מנת להשלים בכך מאה ברכות.

המהרי"ל ביאר, שביום חול ישנם שמונה עשרה ברכות בתפילה, ואילו בשבת רק שבע, ואת מה שנחסר משלימים בשנים עשרה 'אין כאלוהינו'. ואכן ברמ"א כתב שנהגו לומר את הפיוט רק בשבת. ובמשנה ברורה ביאר דבריו על פי דברי המהרי"ל.

רבי יהודה בר יקר כתב שהסיבה שהפיוט נאמר לפני פיטום הקטורת היא שהקטורת מעשרת, לכן מודים כי "אין כאלוהינו" ושכל העושר הוא מאת אלוהים ולא "כוחי ועוצם ידי".

לפי החיד"א המשפט "אין כאלוהינו" נאמר כנגדם של בבל שמלכם נבוכדנצר גזר שישתחוו לצלם. המשפט "אין כאדונינו" נאמר כנגד מדי, שמלכם אחשוורוש מכר את היהודים כעבדים להמן, המשפט "אין כמלכנו" נאמר כנגד יוון, שאלכסנדרוס מלכם מלך בכל העולם והמשפט "אין כמושיענו" נאמר כנגד עשו.

ראו גם

• פיטום הקטורת
• תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם

קישורים חיצוניים

• אין כאלוקינו בנוסח אשכנז, באתר ויקיטקסט
• אין כאלוקינו באתר דעת
• אין כאלוקינו באתר הפיוט והתפילה
• אין כאלוקינו, רבי שלמה קרליבך
• אין כאלוקינו, יהורם גאון ומשה בן בסט

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.