אין איסור חל על איסור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בהלכה היהודית, הכלל אין איסור חל על איסור קובע כי לא יכולים לחול שני איסורים שונים על אותו דבר, שכן סברא היא שאין התורה באה לאסור דבר שאסור כבר, והתורה באה לאסור רק דברים המותרים [1]. כך לדוגמה, אדם שיאכל בשר חזיר עם חלב, לא יעבור על איסור אכילת בשר וחלב, שכן על הבשר חל כבר איסור אכילת בשר חזיר, ולכן לא חל עליו איסור נוסף.

איסור מוסיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר האיסור השני הוא "איסור מוסיף", כלומר שהאיסור השני, מוסיף וחל בנוסף על אנשים נוספים, או שהוא אוסר דברים נוספים על האדם, הוא חל אף שכבר היה דבר זה אסור קודם.

לדוגמה לחייב כהן גדול שבא על אשה שהיא אלמנה גרושה וחללה. כאשר הייתה אלמנה הייתה אסורה על כהן גדול ומותרת לכהן הדיוט, נישאה שוב ונתגרשה היא נהייתה אסורה לכהן גדול משום אלמנה גרושה זהו איסור מוסיף, וכן חללה שקודם נתגרשה ואחר כך נתחללה, שקודם החילול הייתה מותרת באכילת תרומה ואילו חללה אסורה ולכן גם הוא איסור מוסיף, ולכן יהיה הכהן גדול חייב על כל אחת ואחת אלמנה גרושה וחללה. והכהן הדיוט יהיה חייב שנים אחד גרושה ואחד חללה.

וכן איסור אחות אשה ואשת אח, כאשר אדם נשא את אחות אשת אחיו, נמצא שאשתו כבר הייתה אסורה על אחיו לפני שהוא נשאה אותה - מדין "אחות אשה", אלא שבנישואיו הוא מוסיף איסור "אשת אח" על שאר האחים, ולכן חל איסור זה גם על האח שכבר הייתה אסורה לו.

איסור כולל[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור כולל הוא, כאשר חל איסור על חפצים או אנשים נוספים מלבד האובייקט שנאסר כבר, הוא חל גם על האובייקט שנאסר כבר, אגב חלותו על מה שעדיין לא נאסר.

איסור חמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת חכמים שיש איסור חל על איסור באופן שהאיסור השני הוא "איסור חמור" (עיין תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ז, עמוד ב'). למשל, כאשר האיסור הראשון אסר את האובייקט רק באכילה ואילו האיסור השני אוסר אותו גם בהנאה, הוא חל על איסור אחר. למשל רבי יוסי הגלילי שסבור שגם איסור כולל אינו חל על איסור אחר, סבור שכאשר הוא איסור חמור, הוא חל על איסור אחר[2]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייבום וחליצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת יבמות[3] הגמרא דנה בדין זה בקשר להלכות ייבום. התורה מצווה, כי כאשר אדם מת ואין לו בנים, על אחיו של המת לייבם את אשתו - להנשא לה, ולמרות שאשת אח היא אחת מהעריות, התירה התורה איסור זה לצורך מצוות יבום, בתנאי שלא תהא אסורה באיסור נוסף - כמו אחות אשה. הגמרא דנה בקשר לאשה שהיא אסורה בשני איסורים; היא אשת אחיו של אדם מסוים, וגם אחות אשתו. אם איסור אשת אח חל קודם, מכיוון שאשה זו נישאה לאחיו, ורק אחר כך הוא נישא לאחותה של אשה זו - דבר שגרם לאשה להיות אסורה לו באיסור אחות אשה, במקרה כזה נמצא שרק איסור אשת אח הוא זה שחל עליה. לפי זה, לכאורה היה עליה להתייבם, שהרי היא אשת אח ולא אחות אשה. עם זאת, אין חל עליה מצוות יבום, שכן אם יותר איסור אשת אח לצורך מצוות יבום, מיד יחול עליה האיסור השני התלוי ועומד - של אחות אשה, ואיסור זה אינו נדחה מפני מצוות יבום, ולכן אין איסור אשת אח נפקע.

בית שמאי ובית הלל נחלקו האם מותר לייבם את צרתה, כלומר אשתו השנייה של המת. במקרה רגיל, קיים כלל האומר כי אם אחת מנשי האח המת אסורה לייבם, אסור לו לייבם גם את אחת הנשים האחרות. השאלה היא, האם איסור כזה, בו בעצם חל על האשה רק איסור אשת אח, שעל פי הכלל הרגיל היה צריך להיות מותר מפני איסור ייבום, אלא שמפני סיבה צדדית לא הותר - האם איסור כזה אוסר את הצרה להתייבם, שכן ייתכן שרק האיסורים האחרים, פוטרים את הצרה להתייבם ולא איסור אשת אח.

לפי דעת בית שמאי, מותרת הצרה להתייבם, מפני הטעמים האמורים. בדעת שיטת בית הלל אסורה הצרה להתייבם, אלא שבטעם הדבר נחלקו שנים מתלמידיהם: לפי דעתו של רבי שמעון בר יוחאי, למרות שאין איסור חל על איסור, אסורה האשה להתייבם, מכיוון שאיסור אשת אח אינו נפקע במקרה זה, הוא אוסר את הצרה, שכן הכלל אומר שכל שאחת מהנשים אסורה באיסור ערווה אסורה גם צרתה, אלא שבאופן רגיל הותר אשת אח, ומכיוון שכאן לא הותר איסור אשת אח - הוא אוסר את הצרה[4] רבי יוסי חלוק על הכלל "אין איסור חל על איסור", במקרה שמדובר ב"איסור מוסיף", ולכן הוא סובר שהאשה אסורה הן באיסור אשת אח והן באיסור אחות אשה ולכן היא אסורה להתייבם וכל הדיון אינו רלוונטי לשיטתו.

במקרה הפוך, שהאשה הייתה אסורה קודם כול באיסור אחות אשה, שכן האח החי נשא את אשתו - אחותה - לפני שהמת נשא את אשתו ובכך אסר אותה באיסור אשת אח, נחלקו בית שמאי ובית הלל. לפי בית שמאי יש להתיר את הצרה להתייבם, שכן מכיוון שאין איסור חל על איסור, נמצא שאין אשה זו אסורה באיסור אשת אח כלל אלא רק אחות אשה, ולכן אינה אוסרת את צרתה. לפי הסבר הגרי"ז מבריסק[5], כדי שאיסור של אשה יאסור את צרתה, צריך שאיסור זה יהא איסור האוסר ומונע מייבום; אשה כזו, שאינה נחשבת לאסורה באשת אח, אינה מוטלת כלל לייבום, שהרי דין ייבום חל מכוח היותה אשת אחיו, ולכן אין להחשיב את איסור אחות אשה כאילו מונע ייבום, ואין הוא יכול לאסור את צרתה.

אבר מן החי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חכמי המשנה והגמרא נחלקו האם יש איסור אבר מן החי בחייו של בעל חיים. לפי רבי יהודה הנשיא[6] "בהמה בחייה לאו לאיברים עומדת", כלומר בעל חיים שחי כל עוד איבריו מחוברים זה לזה אין איבריו עומדים לאכילה, ורק לאחר שחותכים אבר ממנו יש איסור אבר מהחי, ולפי רבי אלעזר ברבי שמעון גם בחייה הבעל חיים יש איסור אבר מהחי.

ישנם מספר הלכות התלויות בשאלה זו, אחת מהם היא על פי הכלל אין איסור חל על איסור. אם בהמה היא טרפה, ואדם חתך אבר ממנה ואכלה, נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש[7] האם הוא עבר על שני איסורים או על איסור אחד. אביי מפרש את המחלוקת בצורה כזו: לפי רבי יוחנן הוא עבר על שני איסורים, שכן בהמה בחייה לאו לאיברים עומדת, ולכן על איסור אבר מהחי חל עליה עד שיחתכנה - וכבר קודם לכן חל עליה איסור טרפה, אך לפי ריש לקיש בהמה בחייה לאיברים עומדת, ושני האיסורים חלים כאחד.

גדר הדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם כאשר אין איסור חל על איסור, יש לקבור את העובר בין רשעים גמורים יותר, שכן מפאת רשעתו יש להחשיבו שהוא עבר על שתי עבירות, למרות שהחלות המעשית הייתה רק על אחת[8]

כאשר אין איסור חל על איסור, אין הכוונה שהאיסור השני אינו חל כלל, אלא "מיתלי תלי", האיסור תולה ועומד שבמקרה והאיסור האחד יסתלק, יחול השני, ולכן הראשון אינו חל. לדוגמה, כאשר אשת אח שהיא גם אחות אשה נופלת לייבום, אין איסור אשת אח מותר, מכיוון שבמקרה ויותר - יחול איסור אחות אשה על אותה אשה.

מה למעשה מונע כיום את הסרת האיסור? רבי ברוך בער לייבוביץ' מבאר, שהחפצא של איסור השני, הוא אשר מונע את האיסור הראשון מלהסתלק. כלומר: למרות שהאיסור אינו חל למעשה על האשה, די בכך שהוא קיים באופן עקרוני כדי למנוע את הסרת האיסור הראשון, מהסיבה האמורה[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כן היא שיטת התוספות ישנים (יבמות יג,ב) שנלמד מסברא. אך שיטת התוספות בסנהדרין (פג,ב ד"ה פרט) שנלמד מהפסוק (ויקרא כב, ט) "ומתו בו כי יחללהו".
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"א, עמוד א'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף י"ג, עמוד ב'.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ל"ב, עמוד א'.
  5. ^ חידושי מרן רי"ז הלוי, הלכות חליצה ויבום.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ב, עמוד ב'.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ג, עמוד א'.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ל"ב, עמוד ב'.
  9. ^ שהאיסור הראשון של אשת אח אינו מסתלק אם הוא לא יעזור בכך למימוש הייבום; שהרי אז יחול על האשה איסור אחות אשה.