איך נפתח פה

איך נפתח פה
אֵיךְ נִפְתַּח לְפָנֶיךָ דַּר מְתוּחִים בְּאֵלּוּ דְּבָרִים נִשְׁפֹּךְ שִׂיחִים גָעַלְנוּ נְתִיבוֹתֶיךָ הַיְּשָׁרִים וְהַנְּכוֹחִים דָּבַקְנוּ בְתוֹעֵבוֹת וּבְמַּעֲשִׂים זְנוּחִים הָלַכְנוּ אַחֲרַי מַשְּׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים וְהִקְשִׁינוּ עוֹרֵף וְהֵעַזְנוּ מְצָחִים זָעַמְתָּ בְּשֶׁלָּנוּ בֵּית מִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים חָרֵב, וּפַס רֵיחַ נִיחוֹחִים טוֹרְדוּ וְטֻלְטְלוּ כֹּהֲנִים מְשוּחִים יוֹדְעֵי עֵרֶךְ עוֹלוֹת וּזְבָחִים כַּמָּה יִסַּרְתָּנוּ עַל יְדֵי צִירִים שְׁלוּחִים לֹא הִקְשַׁבְנוּ לִשְׁמֹעַ לְמוֹכִיחִים מֵאָז וְעַד עַתָּה אָנוּ נִדָּחִים נֶהֱרָגִים נִשְׁחָטִין וְנִטְבָּחִים שָׂרַדְנוּ מָתַי מְעַט בֵּין קוֹצִים כְּסוּחִים עֵינֵינוּ כָּלוֹת בְּלִי מְצֹא רְוָחִים פּוֹרְכֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר לַמֵּת שׁוֹחֲחִים צְפַר וָעֶרֶב לָמָּה מַצְלִיחִים קָמִים לְמוּלְךָ וּנְאָצוֹת שׂוֹחֲחִים רְצוּצִים בְּמָה אַתֶּם בּוֹטְחִים שׁוֹכֵן עַד [וְקָדוֹשׁ] צְפֵה בְּעֶלְבּוֹן אֲנוּחִים תְּמוּכִים עָלֶיךָ וּבְךָ מִתְאַחִים בְּנוֹרָאוֹת יְמִינְךָ נִוָשֵׁעַ לִנְצָחִים כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְּטוּחִים:

איך נפתח פה הוא אחד מפיוטי הסליחות, הנאמרות בחודש אלול. את הפיוט חיבר רבי בנימין בן זרח, שאף חתם את שמו בסוף הפיוט.

פיוט זה הוא הראשון לכלל פיוטי הסליחות, משמש כעין הקדמה, ולכך הוא מכונה 'פיוט פתיחה'.

אמירת הפיוט

כאמור הפיוט הוא חלק מפיוטי סליחות, והוא נאמר על פי מנהג אשכנז (הן מנהגי אשכנז המזרחי והן המערבי)^{[דרוש מקור]} בלילה הראשון של הסליחות, שחל באופן קבוע במוצאי שבת, והוא הפיוט הראשון שנאמר באותו לילה. המנהג לשבץ את פיוט הפתיחה הזה דווקא בפתיחת הלילה הראשון הוא קדום, ועולה כבר במחזור נירנברג מהמאה ה-14, אף על פי שלתוכן הפיוט אין קשר ליום מסוים דווקא.

במנהג אשכנז הכללי (פפד"מ) הפיוט משמש כפיוט פתיחה בצום גדליה, ובמנהגים אחרים הוא נאמר בימים נוספים.

מבנה הפיוט

כמקובל בפיוטי "פתיחה", הפיוט כתוב בחרוז מבריח (חרוז אחיד החוזר בסופי כל הטורים). ראשי הטורים יוצרים אקרוסטיכון בסדר הא"ב. הפיוט מסתיים במילים "כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים", היוצר שרשור לקטע התפילה הבא, הפותח במילים "כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים".

תוכן הפיוט

הפייטן פונה בפיוט לאלוהים (דר מתוחים= אלוהים שדר בשמים) ומתוודה על עוונות עם ישראל, שבשל כך נענשו בני ישראל בעונשים שונים, כגון בחורבן בית המקדש וגלות את עם ישראל מארץ ישראל. בהמשך תמה הפייטן על אותם שמרעים לעם ישראל מדוע הם מצליחים על אף אותן נאצות שהם מטיחים כלפי הקב"ה.

ראו גם

• אז טרם נמתחו

קישורים חיצוניים

• הסליחה, באתר ספריא
• כתב יד של הפיוט, באתר הספרייה הלאומית
• פירוש על הסליחה איך נפתח פה, מאת שלמה הכט
• איך נפתח פה - ביאור לסליחה, מאת איתי אליצור.