איי אכזיב
 | |
| האי שגביון | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | הים התיכון, מול חוף אכזיב |
| קואורדינטות | 33°02′30″N 35°04′59″E / 33.04166667°N 35.08305556°E |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 ישראל |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   איי אכזיב | |
  | |
איי אכזיב או איי חוף אכזיב הוא שמם של קבוצת איים ישראלים בים התיכון כקילומטר ממערב לחוף אכזיב. הקבוצה מכילה שני איים קטנים, אכזיב ושגביון, ושונית, שונית אכזיב. האיים הם יחידה גאולוגית אחת עם איי ראש הנקרה, הנמצאים מצפון להם.
גודל האיים אכזיב ושגביון הוא כמה מאות מטרים רבועים בודדים, בעוד שהשונית קטנה יותר ומורכבת ממאות גושי כורכר.
איי אכזיב הם חלק משמורת הטבע שמורת ים ראש הנקרה-אכזיב. האיים הם שריד של רכס הכורכר המערבי של מישור חוף הגליל.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי שגביון קרוי על שם שגביון, ראש בית כנסת בעיר אכזיב בתקופת המשנה.
מעשה בשגביון ראש בית כנסת של אכזיב שלקח כרם רביעי מן הגוי מסוריה ונתן לו את דמיו ובא ושאל את רבן גמליאל שהיה עובר ממקום למקום...
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה לשאר האיים שמול חופי ישראל בים התיכון, איי אכזיב נוצרו בעקבות תהליכי גידוד שגרמו להרס הרכס ולנסיגתו של קו החוף מזרחה. שני האיים והשונית הם הפסגות הדרומיות השורדות של הרכס. האיים נתונים להשפעה מתמדת של גלי ים, דבר היוצר תהליך מתמשך של בלאי וסחיפה בשטחם. הם מאופיינים בריבוי בריכות טבעיות ושלוליות, המשמשות אזור מחיה טבעי לבעלי חיים שונים. יחד עם זה, עקב רסס מי המלח ותהליכי גאות ושפל, הצמחייה באיים מעטה. בשנות ה-90 החלו לעבור ולנוח באיים להקות של קורמורנים.
באיים יש שרידים לחציבת אבנים מימי קדם למטרות בנייה בחוף הסמוך.
בקיץ 1987 הקים שמוליק ויזנגרין, יזם נהרייני, אתר תיירות על האי שגביון שמשך אליו תיירים ישראלים רבים והעניק לאי את הכינוי "אי האהבה". בתום אותו קיץ, בית הקפה נסגר בלחץ רשות שמורות הטבע.[1]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדריך ישראל החדש, עורך מושן גבאי, כרך ב', הוצאת כתר, 2001.
- אנציקלופדיית מפה, הוצאת מפה, כרך שישי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זיו ריינשטיין, טורקיז, אבל כחול-לבן: הכירו את האי הסודי של ישראל, באתר רוטר.נט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נעם עמית, סיפורו של אי האהבה, באתר מאקו, 21 במרץ 2010
