אייר צ'יינה
 | |||||||||||||
.jpg) | |||||||||||||
| בואינג 747-8 של החברה | |||||||||||||
| נתונים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בורסה |
| ||||||||||||
| מייסדים |
ממשלת סין  | ||||||||||||
| תקופת הפעילות | 1988–הווה (כ־36 שנים) | ||||||||||||
| חברת אם |
China National Aviation Holding | ||||||||||||
| חברות בנות |
אייר מקאו שנג'ן איירליינס | ||||||||||||
| מיקום המטה |
 בייג'ינג, סין | ||||||||||||
| הכנסות |
136,774,400,000 רנמינבי (נכון ל־2018) | ||||||||||||
| עובדים |
50,000 (נכון ל־מרץ 2016) | ||||||||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| www.airchina.com.cn | |||||||||||||
  | |||||||||||||
_737-800_Exteriors.jpg)
.jpg)
.jpg)
אייר צ'יינה (באנגלית: Air China; במנדרינית: 中国国际航空公司) היא חברת התעופה הלאומית של סין (הרפובליקה העממית של סין) והחברה השלישית בגודלה במדינה וביבשת אסיה. בסיסה נמצא בנמל התעופה הבינלאומי "קפיטל" בבייג'ינג.
תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה נוסדה ב-1 ביולי 1988 לאחר החלטת ממשלת סין לפצל את חברת CAAC איירליינס לשש חברות שונות- אייר צ'יינה, צ'יינה איסטרן איירליינס, צ'יינה סאות'רן איירליינס, צ'יינה נורת'רן איירליינס, צ'יינה סאות'ווסט איירליינס, וצ'יינה נורת'ווסט איירליינס.
אייר צ'יינה שבסיסה נקבע בנמל התעופה של בייג'ינג, קיבלה בעיקר את קוויה הבינלאומיים הביניבשתיים של CAAC ואת צי המטוסים ארוכי הטווח שלה, שכלל מטוסים מתוצרת בואינג מהדגמים 707, 747, ו-767. כמו כן קיבלה החברה מספר מטוסים מדגם בואינג 737 למרחקים בינוניים. עם תחילת פעילותה, שירתה החברה 31 יעדים בינלאומיים ו-30 יעדים מקומיים.
הסכמי שותפות קוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לחברותה בסטאר אלייאנס לאייר צ'יינה הסכמי שותפות קוד עם החברות הבאות:
|
|
צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צי המטוסים של החברה נכון ליוני 2020:[1]
| כלי טיס | בצי | בהזמנה | נוסעים | הערות | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| F | B | E+ | E | סה"כ | ||||
| איירבוס A319-100 | 33 | — | 8 | — | — | 120 | 128 | |
| איירבוס A319neo | — | 8[2] | טרם הוכרז | |||||
| איירבוס A320-200 | 44 | 11 | 8 | — | — | 150 | 158 | |
| איירבוס A320neo | 26 | 7 | 8 | — | — | 150 | 158 | |
| איירבוס A321-200 | 61 | — | 12 | — | — | 173 | 185 | |
| 16 | 161 | 177 | ||||||
| איירבוס A321neo | 9 | 3 | 12 | — | — | 182 | 194 | |
| איירבוס A330-200 | 30 | — | — | 12 | — | 272 | 284 | |
| — | 30 | — | 207 | 237 | ||||
| איירבוס A330-300 | 28 | — | — | 30 | 16 | 255 | 301 | |
| איירבוס A350-900 | 10 | 20 | — | 32 | 24 | 256 | 312[3] | |
| בואינג 737-700 | 18 | — | 8 | — | — | 120 | 128 | |
| בואינג 737-800 | 102 | — | 8 | — | — | 159 | 167 | |
| 12 | — | — | 147 | 159 | ||||
| בואינג 737 MAX 8 | 16 | 29 | 8 | — | — | 168 | 176 | |
| בואינג 747-400 | 3 | — | 10 | 42 | — | 292 | 344 | |
| בואינג 747-8I | 7 | — | 12 | 54 | 66 | 233 | 365[4] | |
| בואינג 777-300ER | 28 | — | 8 | 42 | — | 261 | 311 | |
| — | 36 | — | 356 | 392[5] | ||||
| בואינג 787-9 | 14 | — | — | 30 | 34 | 229 | 293[6] | |
| קומק ARJ21-700 | 1 | 34 | טרם נקבע | |||||
| קומק C-919 | — | 20 | טרם נקבע | |||||
| מטוסי מטען | ||||||||
| בואינג 747-400FSCD | 3 | — | מטען | |||||
| בואינג 757PCF | 4 | — | מטען | |||||
| בואינג 777F | 8 | — | מטען | |||||
| טופולב Tu-204-120F | — | 4 | מטען | |||||
| סה"כ | 430 | 138 | ||||||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אייר צ'יינה
אייר צ'יינה, ברשת החברתית פייסבוק
אייר צ'יינה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אייר צ'יינה, ברשת החברתית אינסטגרם
מדיה וקבצים בנושא אייר צ'יינה באתר Airliners.net
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרטי צי המטוסים של אייר צ'יינה, באתר airfleets.net (באנגלית)
- ^ "[讨论]国内航司A320neo、B737max订单情况对比，A/B基本相当". bbs.feeyo.com (בסינית). נבדק ב-2018-09-26.
- ^ "Air China to take first A350 in early August". atwonline.com (באנגלית). נבדק ב-18 יולי 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Used Primarily in Beijing to SFO and JFK serviceתבנית:Cite pweb
- ^ "Air China begins 2-class 777 service from Dec 2016". routesonline.com. נבדק ב-2016-10-01.
- ^ 2016, UBM (UK) Ltd. "Air China Files Preliminary Boeing 787-9 Operational Routes in S16". נבדק ב-8 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: numeric names: authors list (link)
