אייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
►► אייר ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

אִיָּראכדית: ayyāru[1][2]), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בשיא האביב בארץ ישראל.

על פי הלוח העברי הקבוע, בחודש אייר יש תמיד 29 ימים ("חודש חסר"). א' באייר יכול לחול בימים שני, שלישי, חמישי ושבת.

שמות החודש וסמליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, הובא מגלות בבל.[3] מקורו במלה "אָיָרוּ" באכדית, שמשמעותה "אור".[2]

בלוח גזר אשר נמצא בחפירות תל גזר בשנת 1908, נקרא חודש זה "ירח קציר שעורים".[4] (בכתיב חסר: יֶרַח קְצִר שְׂעֹרִם)

בתנ"ך[5] מופיע, בהשפעת שמות החודשים הפיניקיים ובהקשר של תיאור בניית המקדש, תיאור שופע במונחים פיניקיים בעקבות השפעות בנאי המקדש הפיניקים על כתיבתו, השם "חדש/ירח זִו" (זיו).[6]

לפני חורבן בית המקדש היו שליחים יוצאים מירושלים להודיע על קביעת ראש חודש מפני פסח שני, שבו מקריבים קורבן פסח מי שהיה טמא או מי שהיה בדרך רחוקה[7].

מזלו של חודש אייר הוא מזל שור[8]. בלוח השנה במגילות קומראן מזלו הוא מזל תאומים.

חודש זה חל בתוך ימי ספירת העומר, הנחשבת ביהדות לאחת משתי תקופות אבלות שבלוח השנה העברי (השנייה היא ימי בין המצרים).

מועדים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאורעות במסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]