אייל הפמפס
 אייל הפמפס
| |
|---|---|
אייל הפמפס
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| תת־משפחה: | איילי העולם החדש |
| סוג: | Ozotoceros |
| מין: | אייל הפמפס |
| שם מדעי | |
 Ozotoceros bezoarticusליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
אייל הפמפס או אייל הערבות (שם מדעי: Ozotoceros bezoarticus) הוא מין של אייל בינוני מתת-משפחת איילי העולם החדש החי במרכז אמריקה הדרומית, ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית בשנת 1758 על ידי הזואולוג השוודי קארולוס ליניאוס, והוא בין האיילים הבודדים החיים במישורי עשב פתוחים.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאייל הפמפס פרווה קצרה בצבע חום אדמדם או כתמתם, והיא נוטה להיות כהה בחלק העליון ובהירה בחלק התחתון. הבטן, והמפשעה לבנים, וסביב הסנטר והגרון יש סינר לבן. סימונים לבנים נוספים נמצאים סביב עיניו ואפו. הזנב קצר ועבה (10–15 ס"מ), וצבעו ערמוני-שחרחר בצידו העליון, ולבן בוהק בצידו התחתון. אייל הפמפס מתנשא לגובה 70–75 ס"מ בכתף, ומשקלו עד 40 ק"ג לזכר, ועד 33.5 ק"ג לנקבה. הזכר מתאפיין בזוג קרניים קלות ופשוטות המתפצלות עד לשלושה סיעופים.
תפוצה ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אייל הפמפס נפוץ בברזיל, ארגנטינה, פרגוואי, אורוגוואי ובוליביה. כפי שמרמז שמו, הוא חי בעיקר בערבות הפמפס, וכן בסראדו, מישורי עשב ובקרבת החופים.
אייל הפמפס חי בקבוצות של 2–6 פרטים ופעיל בעיקר בשעות היום. הזכרים אינם טריטוריאליים ויסתפקו בהפגנת דומיננטיות, מה שמסביר את המבנה הפשוט של הקרן. כאשר האייל חש בסכנה, הוא יסתתר בעשב הגבוה ובשעת הכושר ימלט בקפיצות מהירות מהאזור. במהלך הריצה הקופצנית, האייל מניף את זנבו מעלה בדומה לאייל פרדי לבן-זנב, כשהצד הלבן משמש כסימן אזהרה חזותי לאיילים אחרים. תזונתו של אייל הפמפס מורכבת מעלים, עשבים, שיחים ועשבי תיבול.
ההריון נמשך כשבעה חודשים ולאחריהם נולד עופר אחד בדרך כלל במשקל 2.2 ק"ג. לאחר 6 שבועות הוא מתחיל לאכול מזון מוצק, ונשאר לצד אימו במשך שנה. בדומה לחופמי, הנקבה עשויה להציג את עצמה כפצועה כדי להרחיק טורפים שנמצאים בסביבת העופר. תוחלת חייו של אייל הפמפס בטבע עד 12 שנים.
איומים ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצב השימור של אייל הפמפס מוגדר כ"קרוב לסיכון" (NT) על ידי הרשימה האדומה של IUCN, בשל ציד, אובדן בית גידול ומחלות המועברות על ידי בקר וצאן.
האוכלוסייה העולמית מוערכת ב-80,000 פרטים.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אייל הפמפס, באתר ITIS (באנגלית)
- אייל הפמפס, באתר NCBI (באנגלית)
- אייל הפמפס, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אייל הפמפס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אייל הפמפס, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אייל הפמפס באתר הרשימה האדומה של IUCN
