איחוד מכסים
איחוד מכסים הוא הסכם סחר בין מדינות השואפות להסיר את חסמי המסחר שביניהן. ההסכם יכול להיחתם בין שתי מדינות או יותר.
המדינות החתומות על הסכם איחוד מכסים, מאפשרות מסחר חופשי ביניהן ובנוסף, מסכמות ביניהן על גובהו של מכס חיצוני משותף. מכס חיצוני משותף משמעותו הסכמה לגבי אופן מדיניות הסחר של המדינות החברות בהסכם, כלפי המדינות שאינן חברות בו. המדינות מגדירות מנגנון בלתי תלוי שיקבע את אופן מדיניות הסחר החיצונית המשותפת להן.
איחוד מכסים מאפשר בדרך כלל להגדיל את היעילות הכלכלית ויוצר קשרים פוליטיים, עסקיים ותרבותיים חזקים יותר בין המדינות החברות בהסכם. איחוד המכסים הוא אחד השלבים ביצירת אינטגרציה כלכלית בין מדינות, והוא השלב הראשון בפגיעה בריבונות מדינה. הדוגמה ההיסטורית הראשונה של איחוד מכסים בין מדינות עצמאיות הוא איחוד המכס של מדינות גרמניה 1834-1919.
כיום נחשב איחוד מכסים לנדיר יותר בתחום של היחסים הבינלאומיים, וזאת לעומת אזורי סחר חופשי שהם מקובלים יותר.
המדינות החברות באיחוד האירופי מקיימות ביניהן הסכמי איחוד מכסים, כמו גם עם מדינות צד שלישי. בין ישראל לאירופה מתקיים הסכם שכזה, המעוגן בהסכם האסוציאציות עליו חתמו הצדדים בשנת 2000.
פרוטוקול פריז מגדיר איחוד מכסים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, ובפועל משלב את כלכלת ישראל עם כלכלת הרשות הפלסטינית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איחוד מכסים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
איגודי מכס, דף שער בספרייה הלאומית
