איזוהידרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צמח איזוהידרי הוא צמח אשר חש את תכולת המים בעלה, ומסוגל לבצע פעולה של סגירת פיוניות, אשר מונעת איבוד מים, או לבצע פעולה שנועדה להגדיל את שטף המים מן הקרקע.

לצמח איזוהידרי יתרונות רבים, כגון הקטנת סכנת ההתייבשות והגדלת השרידות, לעיתים על חשבון יצרנות.

דוגמאות לצמחים בעלי התנהגות איזוהידירית: זית, גפן.

הסבר התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמח גפן נושא פירות ענב

התנהגות איזוהידרית היא דרך לתאר את התנהגות משטר המים של הצמח.

אם נסתכל על הצמח כמיכל מים, נראה כי עם אור ראשון, הצמח פותח פיוניות ומתקבל שטף מים החוצה, בצורה גזית. כעת, על הצמח לדאוג למאזן המים הדרוש להישרדותו, בעזרת הכנסת מים פנימה.

לכן ניתן לומר כי צמחים איזוהידרים סוגרים פיוניות בתכולת מים גבוהה יותר, ומצליחים לפי כך לשמור על פוטנציאל מים קבוע בעלה. לדוגמה- צמח התירס.

צמחים בעלי התנהגות איזוהידרית חשים את תכולת המים של העלה, וכאשר מורגש איבוד המים מגיבים בסגירת פיוניות או בעזרת הגדלת השטף מן הקרקע פנימה. לעיתים התנהגות זו, על אף שהיא מועילה לשרידות הצמח פגועת ביכולת היצרנית שלו.

חשוב לציין כי צמח מסוגל לאבד עד 40% מתכולת המים שלו ולהישאר ללא פגע.

התנהגות איזוהידרית היא התנהגות זהירה-הצמח מבצע פעולות הגורמות לו להפסיק להיות יצרני, ולהגדיל את יכולת ההישרדות. מנגד ישנם צמחים בעלי התנהגות אנאיזוהידרית אשר אינם מגיבים לאיבוד המים בסגירת פיוניות, וממשיכים לייצר סוכרים תוך לקיחת סיכון הישרדותי. קיים יתרון בהתנהגות הצמח האנאיזוהידרית והיא הקטנת הסיכון לאמבוליזם (בועות אוויר בצינורות ההובלה).

לדוגמה, לצמח החמניה התנהגות אנאיזוהידרית וכן עץ הזית אשר משנה את התנהגותו לאנאיזוהידרי על מנת לתמוך בפירות העץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]