איוואו אויאמה
 | |
| אויאמה איוואו | |
| לידה |
12 בנובמבר 1842 קגושימה, האימפריה היפנית   |
|---|---|
| פטירה |
10 בדצמבר 1916 (בגיל 74) טוקיו, יפן  |
| מקום קבורה |
|
| מדינה |
יפן |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית סן-סיר |
| בן או בת זוג |
אויאמה סוטמאצו |
| צאצאים |
Kashiwa Ōyama |
| השתייכות |
 הצבא הקיסרי היפני |
| תקופת הפעילות | 1871–1914 (כ־43 שנים) |
| דרגה | פילדמרשל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת בושין מרד סצומה מלחמת סין–יפן הראשונה מלחמת רוסיה–יפן | |
| עיטורים | |
|
מסדר ההצטיינות מסדר דיית הזהב (דרגה ראשונה) מסדר החרצית | |
| תפקידים אזרחיים | |
| הלורד שומר החותם של יפן | |
  | |
אויאמה איוואו (ביפנית: 大山巌; 10 באוקטובר 1842 - 10 בדצמבר 1916) היה פילדמרשל בצבא יפן, גנרו ואחד המייסדים של צבא יפן הקיסרית.
ראשית ימיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אויאמה נולד בקגושימה למשפחת סמוראים בהאן סצומה. כבן חסותו של טושימיצ'י אוקובו היווה חלק מהמאמצים להפלת שוגונות טוקוגאווה ובכך שיחק תפקיד מרכזי ברסטורציית מייג'י. שירת כמפקד החטיבה הראשונה במהלך מלחמת בושין. בקרב אייזו, היה מפקד כוחות הארטילריה של כוחות הצבא היפני הקיסרי שהוצבו בהר אודה. במהלך המצור, נפצע מירי של כוחות גרילה.
ההמנון היפני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1869, ג'ון ויליאם פנטון, מנצח הלהקה צבאית הבריטית, שעבד אז ביוקוהמה, סיפר לחברי הלהקה הצבאית היפנית על ההמנון לאומי הבריטי, אלוהים, נצור את המלך, והדגיש את הצורך בהמנון לאומי עבור יפן. חברי הלהקה ביקשו מאויאמה, שהיה בקיא בספרות יפנית וסינית, לחבר מילים עבור מה שהיה לימים ההמנון היפני, הקימי גא יו.
קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1870 נשלח איוואו ללמוד באקדמיה הצבאית בסן סיר שבצרפת והיה המשקיף היפני הרשמי במלחמת צרפת–פרוסיה. כמו כן, שהה שלוש שנים בז'נבה במהלכן למד שפות וביניהן רוסית ברמה גבוהה. אויאמה הוא היפני הראשון המתועד שרכש ממוצרי לואי ויטון לאחר שקנה מזוודות במהלך שהותו בצרפת. לאחר שקודם לדרגת מייג'ור גנרל, שב לצרפת והמשיך את לימודיו. לאחר שובו ליפן, עסק בהקמת הצבא היפני הקיסרי, שלאחר זמן קצר עסק בדיכוי מרד סצומה, למרות שאויאמה ואחיו הבכור היו בני דודים של טקמורי סאיגו.
במלחמת סין–יפן הראשונה מונה אויאמה למפקדה בפועל של היחידה שנחתה בחצי האי ליאודונג ונלחמה בפורט ארתור.
עבור הישגיו הצבאיים הוענק לאויאמה התואר מרקיז ולאחר מכן קיבל את דרגת הפילדמרשל. במלחמת רוסיה–יפן מונה כמפקד הכוחות היפנים במנצ'וריה. לאחר ניצחונה של יפן במלחמה קיבל את תואר קזוקו קושאקו מהקיסר מייג'י.
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אויאמה כיהן כשר המלחמה היפני וכרמטכ"ל צבא יפן. אויאמה כיהן גם כשומר חותם יפן.
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אויאמה, שדיבר וכתב בכמה שפות אירופאיות באופן שוטף, חיבב גם ארכיטקטורה בסגנון אירופי. במהלך כהונתו כשר המלחמה, בנה בית בטוקיו שעוצב לפי מודל של טירה גרמנית. למרות שהיה מרוצה מהעיצוב, אשתו לא אהבה זאת כלל ודרשה שחדר הילדים יעוצב בסגנון יפני, על מנת שילדיו לא ישכחו את מורשתם היפנית. אשתו של אויאמה, הייתה אחת הנשים הראשונות שיצאו ללמוד מחוץ ליפן בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-19. היא שהתה בארצות הברית מספר שנים וסיימה בשנת את לימודיה בוואסר קולג' ב-1882.
בשנת 1906 הוענק לאויאמה אות מסדר ההצטיינות בידי המלך אדוארד השביעי. עיטורים נוספים שזכה להם הם אות מסדר דיית הזהב דרגה ראשונה ואות מסדר החרצית.
אויאמה נפטר בגיל 75 בשנת 1916. אויאמה היה איש גדול מבחינה פיזית ואכל ארוחות גדולות מאוד. כיום מייחסים את מותו לסיבוכים של מחלת הסוכרת.
