אידיאליזם גרמני
| עמנואל קאנט |
 |
| אנשים |
| ג'ורג' ברקלי • רנה דקארט • יוהאן גוטליב פיכטה • פרידריך היינריך יעקבי • גאורג וילהלם פרידריך הגל • דייוויד יום • ארתור שופנהאואר • ברוך שפינוזה |
| עבודות חשובות |
| ביקורת התבונה הטהורה • ההקדמות • מהי נאורות? • הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות • ביקורת התבונה המעשית • ביקורת כוח השיפוט • הדת בגבולות התבונה בלבד • מטפיזיקה של המידות • לשלום הנצחי |
| קאנטיאניזם ואתיקה קאנטיאנית |
| אידיאליזם טרנסצנדנטלי • פילוסופיה ביקורתית • סכמה • אפריורי ואפוסטריורי • אנליטי וסינתטי • נואומנה • הדבר כשלעצמו • קטגוריות • הצו הקטגורי • צו היפותטי • מקסימה • "ממלכת התכליות" • אפרצפציה טרנסצנדנטלית • אסתטיקה טרנסצנדנטלית |
| נושאים קרובים |
| אידיאליזם גרמני • נאו-קאנטיאניזם |
אידיאליזם גרמני (המכונה גם אידיאליזם פוסט-קאנטיאני, פילוסופיה פוסט-קאנטיאנית, או פוסט-קאנטיאניזם)[1] הייתה תנועה פילוסופית שהתפתחה בגרמניה בשלהי המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19. היא החלה כתגובה לביקורת התבונה הטהורה והאידיאליזם הטרנסצנדנטלי של עמנואל קאנט. בנוסף, האידיאליזם הגרמני היה קשור באופן הדוק הן ברומנטיקה והן בנאורות.
ההוגים הבולטים ביותר בתנועה זו היו: יוהאן גוטליב פיכטה, פרידריך וילהלם שלינג, וגאורג וילהלם פרידריך הגל, וכן "הרומנטיקנים של ינה" (פרידריך הלדרלין, פרידריך שלגל, ונובאליס).[2] בנוסף, קשורים בתנועה גם פרידריך היינריך יעקבי, גוטלוב ארנסט שולצה, קרל לאונרד ריינהולד, שלמה מימון ופרידריך שליירמאכר.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודתו של קאנט נועדה לגשר בין האסכולות הדומיננטיות בעת החדשה:
- הרציונליזם, לפיו ניתן להכיר את המציאות שהיא לעצמה באופן אפריורי (לפני הניסיון) בעזרת דדוקציה.
- האמפיריציזם, לפיו ניתן להגיע לידע רק דרך החושים באופן אפוסטריורי (לאחר ניסיון) בעזרת אינדוקציה.
לפי קאנט, הראשונה הובילה לדוגמטיזם ואילו השנייה לספקנות. הפתרון של קאנט היה ביקורתי, להפריד בין ה"פנומנה" עולם התופעות, בו אנו מתנסים לבין ה"נומנה", העולם שהוא לעצמו. בעזרת הניסיון החושי ניתן לדעת דברים מסוימים על עולם התופעות, אבל לעולם אין לנו גישה לאובייקט שלא דרך מנגנוני ההכרה הסובייקטיביים. לפתרון זה קאנט הגיע בזכות ההבחנה שלו בין משפטים אנליטיים לסינתטיים. את שיטתו המטאפיזית כינה "אידיאליזם טרנסצנדנטלי", להבדיל מן האידיאליזם הקלאסי והאידיאליזם הסובייקטיבי הקיצוני של ג'ורג' ברקלי, לפיו "להיות, זה להיות נתפס" ואובייקט שלא נתפס על ידי הסובייקט לא קיים. קאנט לא שולל את הקיים של אובייקט שהוא לעצמו בלי שיתפס בהכרה סובייקטיבית, אבל גם לא אומר שום דבר פוזיטיבי אודותיו. בביקורת התבונה הטהורה, קאנט ניתח את תנאי האפשרות הטרנסצדנטיים וההטרנסצנדנטליים של תבונת הסובייקט להכיר את העולם. בין היתר, הביקורת של קאנט הובילה אותו לקבוע כי לא ניתן להוכיח את קיומו של אלוהים באופן לוגי, אלא רק להניח שהוא קיים.[3]
אנשי האידיאליזם הגרמני הגיבו לרעיונותיו של קאנט באופנים שונים.
הוגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקובי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרידריך היינריך יעקבי
פרידריך היינריך יעקבי (1743–1819) נולד בדיסלדורף, נסיכות הבוחר מפפאלץ, האימפריה הרומית הקדושה. יעקבי דן במושג "הדבר כשלעצמו" של קאנט, בספרו David Hume über den Glauben, oder Idealismus und Realismus (בתרגום חופשי: "דייוויד יום על אמונה, או אידיאליזמוס וריאליזמוס") משנת 1787 בו כתב: ”הדברים כשהם לעצמם הם הוּמוֹריסטים אמיתיים. הם נשמטים מתחת ידינו, ובעוד אנו, כסיסטימטיקאים הגונים, ממשיכים לטעון שהם ישנם, הרי כבר הסתלקו ואין אנו יודעים לאן”[4]
יעקבי מסכים כי הדבר כשלעצמו לא ניתן לידיעה ישירה. עם זאת, הוא טוען שהסובייקט מחויב להאמין כי קיים אובייקט אמיתי חיצוני לעולם, שנקשר לייצוג או לאידאה המנטלית של ידיעה ישירה. אמונה זו היא תוצאה של התגלות או ידיעה מיידית (אינטואיטיבית), חסרת תוקף של אמת לוגית. קיומו האמיתי של "הדבר כשלעצמו" מתגלה או נחשף לסובייקט המתבונן. באופן זה, הסובייקט מכיר ישירות את הייצוגים האידיאליים, הסובייקטיביים המופיעים בתודעה, ומאמין בעוצמה בדבר האמיתי, הדבר כשלעצמו שקיים באופן אובייקטיבי מחוץ לתודעה. בנוסף, יעקבי ביקר את התפקיד הסיבתי שקאנט מעניק לדבר כשלעצמו, וטען כי לא יכול להיות שהדבר כשלעצמו משפיע עלינו באיזשהו אופן. לתבונה העיונית ישנו התפקיד המגביל, יודעים מה לא ניתן לשאול, מה נשאר מחוץ לתחום הדיון הפילוסופי. אי-אפשר לדבר על הביקורת בלי לדבר בנומנה. ולהתבונה המעשית, יש הסתמכות על האידאה הרגולאטיביות, על פניה ל-נומנה, על הדבר כשלעצמו.
יעקבי שהחזיק בעמדות של אנטי-נאורות (הנאורות שכנגד) הצית את מחלוקת הפנתאיזם ואת מחלוקת האתאיזם.
ריינהולד[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
- ערך מורחב – קרל לאונרד ריינהולדפרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
שולצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – גוטלוב ארנסט שולצהפרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – שלמה מימון
שליירמאכר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – פרידריך שליירמאכר
פיכטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יוהאן גוטליב פיכטה
יוהאן גוטליב פיכטה (1762–1814) היה פילוסוף גרמני יליד סקסוניה. פיכטה לא תמך בטיעון של קאנט לקיומם של "הדבר כשלעצמו" (נואומנה), ו"תופעות" (פנומנה) או נתפסים על ידי הקטגוריות של ההבנה האנושית, וראה את החלוקה הקשוחה ביניהם כלא מסתברת. במקום להגדיר את הדברים כך, גרס פיכטה בשיטה הפילוסופית אותה פיתח כי עלינו לנטוש את הרעיון של עולם נואומנלי, או אמיתי, ולקבל את העובדה שאין להכרה כל בסיס לעולם "אמיתי". האונטולוגיה של פיכטה מתחילה בפעולה, ה"אני" מזהה את עצמו ומגדיר את עצמו דרך מה שהוא לא אני, בתהליך של תזה-אנטיתזה-סינתזה (שבטעות מיוחס להגל).
שלינג[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – פרידריך וילהלם שלינג
הלדרלין[עריכת קוד מקור | עריכה]
_b_165.jpg)
- ערך מורחב – פרידריך הלדרלין
הגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – גאורג וילהלם פרידריך הגל
גיאורג וילהלם פרידריך הגל (1770–1831) היה פילוסוף גרמני יליד שטוטגרט, וירטמברג, בדרום מערב גרמניה. הגל הגיב לפילוסופיה של קאנט בכך שהציע כי הסתירות הבלתי ניתנות לפתרון שקאנט הציג כאנטינומות של התבונה הטהורה (מתוך הפרק על "הדיאלקטיקה הטרנסצנדנטלית" בביקורת הראשונה) יישמו לא רק על ארבעת התחומים שקאנט מנה (חירות-ספונטנית מול הכרח בחוקי הטבע וכו'), אלא על סך כל האובייקטים, התפיסות, המושגים והאידיאות. לשם כך נדרשה הבנה מחודשת של תולדות הפילוסופיה. הגל בחן כיצד המחשבה המופשטת, מתפתחת באופן קונקרטי בהיסטוריה, עם דרכי החשיבה והאסכולות הפילוסופיות השונות שסתרו אלה את אלה (תיאור התפתחות התבונה מופיע באופן דומה אצל קאנט בפרק על "הארכיטקטוניקה של התבונה הטהורה"). עבור הגל המחשבה נכשלת כאשר היא ניתנת רק כהפשטה פורמלית ואינה מאוחדת עם התכנים של המציאות ההיסטורית הקונקרטית. הגל משתמש בביטוי הקאנטיאני "הדבר כשהוא לעצמו" כדי לתאר את המחשבה המופשטת בשלב הראשוני, הפוטנציאלי שלה, לפני שהיא נהפכת לממשית, כשלעצמה ובשביל עצמה. בעבודתו העיקרית, הפנומנולוגיה של הרוח, הוא המשיך לעקוב אחר היווצרות התודעה העצמית באמצעות ההיסטוריה וחשיבותם של אנשים אחרים בהתעוררות המודעות העצמית (שם הציג את הדיאלקטיקה של האדון והעבד רבת ההשפעה). כך מציג הגל שני רעיונות חשובים למטאפיזיקה ולפילוסופיה: החשיבות האינטגראלית של ההיסטוריה ושל האדם האחר. עבודתו היא תאולוגית בכך שהוא מחליף את המושג המסורתי של אלוהים עם זה של רוח מוחלטת. שפינוזה, ששינה את התפיסה האנתרופומורפית של אלוהים למשהו מופשט, עמום, ביסודו, זכה לשבחים על ידי הגל, שתפיסתו המוחלטת מילאה תפקיד דומה. הגל טען כי "אתה או שפינוזיסט או לא פילוסוף כלל".[5] המציאות נובעת מחשיבתו של אלוהים, על פי הגל. אך בשונה משפינוזה, האל הוא לא רק אובייקט אלא גם סובייקט-מתפתח בהיסטוריה, בזכות האנושות.
לקריאות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל הוגו ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה (בארבעה כרכים), מוסד ביאליק, 1970, 1973, 1977, 1979.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אידיאליזם גרמני באתר האנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה. (באנגלית)
- אידיאליזם גרמני (מתוך הערך אידיאליזם) באתר האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד. (באנגלית)
אידיאליזם, גרמני, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Terry Pinkard, German Philosophy 1760-1860: The Legacy of Idealism, Cambridge University Press, 2002, p. 217.
- ^ Frederick C. Beiser, German Idealism: The Struggle Against Subjectivism, 1781-1801, Harvard University Press, 2002, p. viii: "the young romantics—Hölderlin, Schlegel, Novalis—[were] crucial figures in the development of German idealism."
- ^ ירמיהו יובל, "מבוא: הביקורת כמהפכה", ביקורת התבונה הטהורה, הקיבוץ המאוחד, 2013.
- ^ בתרגומו של שמואל הוגו ברגמן מתוך: תולדות הפילוסופיה החדשה (יעקובי, פיכטה, שלינג), מוסד ביאליק, 1979, עמ' 20.
- ^ הרצאות על תולדות הפילוסופיה (הגל), Section 2, Chapter 1, A2. Spinoza. General Criticism of Spinoza's Philosophy, Second Point of View (cf. paragraph beginning with "The second point to be considered…")
| גאורג וילהלם פרידריך הגל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כתביו והרצאותיו | הפנומנולוגיה של הרוח • מדע הלוגיקה • האנציקלופדיה של המדעים הפילוסופיים • קווי יסוד לפילוסופיה של המשפט • הרצאות על הפילוסופיה של ההיסטוריה העולמית • הרצאות על האסתטיקה • הרצאות על הפילוסופיה של הדת • הרצאות על תולדות הפילוסופיה | .jpg)
| |||||
| ביטויים הגליאניים | Dasein • Aufheben • אלוהים מת • דיאלקטיקה • הדיאלקטיקה של האדון והעבד • החיים האתיים • הינשוף של מינרווה | ||||||
| הגליאניזם |
| ||||||
| נושאים קשורים | אידיאליזם גרמני • אידיאליזם בריטי • הגליאנים של סנט לואיס • אגודת הגל הבינלאומית • אגודת הגל של אמריקה • אגודת הגל של בריטניה הגדולה • ארכיון הגל • בית הגל • פרס הגל | ||||||
