אידוב כהן
 | |||||
| צילום מ-1951 | |||||
| לידה |
4 בנובמבר 1909 מיכאילן, רומניה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 במאי 1998 (בגיל 88) תל אביב-יפו, ישראל | ||||
| שם מלא | בלידה:ישעיהו דב כהן ויזנפלד | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1940 | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות כפר נחמן | ||||
| עיסוק | פובליציסט, מתרגם ופוליטיקאי | ||||
| מפלגה |
המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית הישראלית | ||||
| בת זוג | לאה כהן | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
אידוב כהן (בלידה - ישעיהו דב כהן ויזנפלד), (4 בנובמבר 1909 – 16 במאי 1998) היה סופר, מתרגם, פובליציסט ופוליטיקאי ישראלי, כיהן כחבר הכנסת מהכנסת הראשונה עד הכנסת החמישית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אידוב כהן נולד בשנת 1909 בשם ישעיהו דב כהן ויזנפלד (Wiesenfeld) בכפר מיכאיילן במחוז בוטושאן בצפון חבל מולדובה שברומניה, כבן לבעל חנות לקמח בשם אהרן שמואל כהן ויזנפלד ושל אשתו, חנה.[1].[2]/. היו לו עוד שני אחים. למד בישיבה בכפרו ורכש תרבות כללית כאוטודידקט. בגיל 16 הוא שלח לעיתון "אונזער וועג" מאמר על הספר של שלום עליכם "כוכבים תועים".אז החליט לעזוב את יישוב הולדתו ולנסוע לבוקרשט על מנת להתחיל קריירה ספרותית. אביו שחשש כי ייצא לתרבות רעה התיעץ עם הרב יעקב נכט מראדאוץ. הרב שכנע את האב להרשות לו וצייד את הבן עם מכתב המלצה לאברהם לייב זיסו על מנת שימצא עבורו משרה שאינה כרוכה בחילול שבת. אכן כהן מצא בבוקרשט עבודה כזאת בחנות לקונפקציה[3] ואחר כך בשנים 1933-1927 עבד לפרנסתו כמנהל חשבונות. בו זמנית התחיל לפרסם סיפורים בעיתון ביידיש "אונזער ווארט" בעריכתו של ד"ר בוריס רייכר. הוא השתלם בהמשך בלשון ובשפרות הרומנית והחל מ-1929 התחיל לכתוב גם ברומנית.
ברומנית הוא פרסם רשימות ומאמרים, סיפורים חסיד והיסטוריים, בעיקר בירחון Hasmonea (חשמונאה) של הסטודנטים הציונים. בשנים 1939-1933 היה חבר במערכת כתב העת הציוני "רנאשטריה נואסטרה " ("Renaşterea noastră", בתרגום- תחייתנו). כמו כן עבד כעורך של שבועון ציוני Știri din lumea evreeasă (1934-1933) ("שטיר" - ידיעות מן העולם היהודי) ושל שבועון הציוני מאויר Ilustrațiunea evreească אותו ייסד. בשנים 1939-1938 ניהל את הירחון הספרותי היהודי Adam ("אדם") יחד עם מירון גרינדיה.[3]
אידוב כהן היה בצעירותו פעיל בהתארגנות בני עזרא שהונהגה על ידי חיים ברזיס. מאוחר יותר היה מזכ"ל הקק"ל ברומניה (1933-1939).
בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי עלייתו לארץ ישראל ב-1940 היה כהן בשנים 1942-1940 כעורך ראשי בכתב העת ""Activistul Sionist" ("העובד הציוני"). הוא הקים ב-1940 את איגוד העולים מרומניה בארץ ישראל, ב-1948 "התאחדות עולי רומניה", עבד גם כסגן עורך ראשי של המגזין "טימפול" וכעורך בכתב העת "קרננו" (1947-1942). הוא היה חבר מייסד של המפלגה הפרוגרסיבית ונבחר לחבר הכנסת מהכנסת הראשונה עד הכנסת החמישית מטעם מפלגה זו. היה גם חבר מועצת עיריית תל אביב. אידוב כהן נאבק למען שחרור אסירי ציון מרומניה. בין פעילויותיו הוא סייע לאיגוד הציירים בפה או ברגל. בשנת 1961 יזם את האיחוד בין המפלגה הפרוגרסיבית לציונים הכלליים והקמת המפלגה הליברלית. את המאמר הראשון בארץ ישראל פרסם אידוב בשנת 1940 כאשר תיאר את מעשי הגרמנים כרצח עם שיטתי, אך במת הפרסום, העיתון "העובד הציוני", לא הייתה בעלת השפעה. לפרנסתו עסק אידוב בתרגום לעברית מגרמנית, מאנגלית, מיידיש, מצרפתית ומרומנית.
עם תרגומיו הבולטים נמנים יצירות של שטפן צווייג והרומן "שואה" של ג'רלד גרין ששימש בסיס לסדרת הטלוויזיה "שואה: סיפורה של משפחת וייס". כמו כן תרגם אנציקלפדיות וספרי ייעוץ שונים.
בשנת 1976 פרסם אידוב כהן בעברית את ספרו "שכחה ולקט" העוסק במורשת יהדות רומניה וכדברי א.ב.יפה "העמיד ציון וגלעד לעיירה היהודית במולדובה במאה התשע-עשרה"[3] הוא נפטר בשנת 1998 בתל אביב והובא לקבורה בבית העלמין כפר נחמן, שברעננה.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אידוב כהן היה נשוי ללאה ונולדו להם 3 ילדים.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1976 -שיכחה ולקט: פרקי אגדה, פולקלור, חידוד וזכר מהווי עולמות שחלפו
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין וזאב-לוצ'יאן הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008, ע' 47. (ברומנית)
- Evrei din România - Breviar biobibliografic Hasefer, București, 2008 עמוד 107 (ברומנית)
- א"ב יפה בשדות זרים - סופרים יהודים ברומניה 1940-1880, מכון גולדשטיין-גורן לתולדות היהודים ברומניה, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב 1996
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"השטעטל שלי מיכאילן" - מאת זיסו לבל - בתרגום לאנגלית מאת דר ארתור הכט 1998
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ האתר הגנאלוגי geni
- ^ באתר הגנאלוגי my heritage
- ^ 1 2 3 א"ב יפה 1996 ע' 429
- רשימת חברי הכנסת
- חברי הכנסת הראשונה
- חברי הכנסת מטעם המפלגה הפרוגרסיבית
- חברי הכנסת מטעם המפלגה הליברלית הישראלית
- חברי מועצת העיר תל אביב-יפו
- ישראלים ילידי רומניה
- מתרגמים ישראלים
- עולים במלחמת העולם השנייה
- פעילים ציונים ברומניה
- עיתונאים יהודים רומנים
- חברי הכנסת השנייה
- חברי הכנסת השלישית
- חברי הכנסת הרביעית
- חברי הכנסת החמישית
- אישים הקבורים בבית הקברות כפר נחמן
- יקירי תל אביב-יפו לשנת 1989
- ישראלים שנולדו ב-1909
- ישראלים שנפטרו ב-1998