איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי
Recording Industry Association of America
סמליל איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי
סמליל איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי
תחום תעשיית המוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון וושינגטון די. סי. עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1952–הווה (כ־72 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.riaa.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאיאנגלית: Recording Industry Association of America), ידוע גם כ-RIAA, הוא ארגון סחר שמייצג את תעשיית ההקלטות בארצות הברית. באיגוד חברים חברות הקלטות ומפיצים. המטה של RIAA נמצא בוושינגטון הבירה.

RIAA הוקם ב-1952. המשימה המקורית שלו הייתה לטפל בבעיית זכויות יוצרים, לעבוד עם איגודים מקצועיים ולעשות מחקרים על תעשיית ההקלטות ועל תקנות ממשלתיות. RIAA לוקחת חלק בניהול זכויות קולקטיביות של הקלטות קול, נוסף לכך האיגוד אחראי להכתרת אלבומי/סינגלים זהב או פלטינה בארצות הברית.

יעדי ה-RIAA:

  • להגן על הזכות לקניין רוחני ועל התיקון הראשון של זכויות האומנים
  • לבצע מחקר על תעשיית המוזיקה
  • לפקח ולבחון את הרלוונטיות של חוקים, תקנות ומדיניות

מבנה החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרי שרמן הוא היו"ר והמנכ"ל של RIAA מ-2011. שרמן הצטרף ל-RIAA כיועץ משפטי ב-1997 וקודם לנשיא הדירקטוריון ב-2001, שרמן שירת בתפקיד זה עד שמונה ליו"ר ומנכ"ל ה-RIAA.

מיטש גלזיר מונה להיות סגן נשיא הבכיר של RIAA ב-2011. בין השנים 2001 ל-2011 גלזיר שימש כסגן הנשיא הבכיר למדיניות ציבורית וליחסי עבודה.

מיטש בינאול היה המנכ"ל והיו"ר של ה-RIAA בין השנים 2003 ל-2011. הוא עזב ב-2011 את ה-RIAA, כדי להיות הנשיא והמנכ"ל של הברית ליצרני רכב.

הדירקטוריון מורכב מ-26 חברי דירקטוריון, מחברות שונות בתעשיית המוזיקה. חברי הדירקטוריון ב-2013 היו:

RIAA מייצג יותר מ-1,600 חברות, כמו: חברות תקליטים וחברות הפצה, ביחד הם מייצרים ומפיצים כ-90% מהמוזיקה הנמכרת בארצות הברית. שלוש החברות הגדולות והמשפיעות ב-RIAA הן:

בסוף 2007 דיווח RIAA ששווי השוק של ההקלטות הנמכרות על ידי החברות באיגוד הוא 10.4 מיליארד דולר[1], ירידה מהשווי שפורסם ב-1999 והיה מוערך ב-14.6 מיליארד דולר.

תעודה על מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-RIAA מפעיל מערכת של הענקת פרסים לאלבומים שמכרו מספר רב של עותקים. המערכת החלה ב-1958, כאשר סינגלים ואלבומים שנמכרו בסכום של 1,000,000 דולר קיבלו "פרס זהב". שיטת הכתרת האלבומים שונתה ב-1975 להכתרת אלבומים על פי מספר האלבומים שנמכרו, כשפרס זהב ניתן לאלבום שמכר כ-500,000 עותקים. ב-1976 נוסף פרס פלטינה עבור מכירת מיליון עותקים. ב-1989 גם שיטת הכתרת הסינגלים שונתה, כאשר "פרס זהב" ניתן לסינגלים שהגיעו ל-500,000 במכירות, ו"פרס פלטינה" לסינגלים שהגיעו ל-1,000,000 במכירות; וב-1999 פרס יהלום למכירות של 10 מיליון עותקים. הפרסים מוצעים לחברי RIAA וגם לאלו שאינם חברים באיגוד.

משנת 2000 מפעיל ה-RIAA מערכת דומה עבור מכירות של מוזיקה בשפה הספרדית, הנקרא Los Premios de Oro y De Platino. פרס זהב (בספרדית: Disco De Oro) מוענק עבור 50,000 יחידות ופרס פלטינה (בספרדית: Disco De Platino) עבור 100,000 יחידות, כאשר אלבום מולטי פלטינה מוענק עבור 200,000. כדי להיות זכאי לפרס זה, השיר המוקלט חייב להכיל יותר מ-50% תוכן בספרדית.

מכירות "דיגיטליות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 הוסיף ה-RIAA קטגוריה חדשה עבור מכירת הקלטות "דיגיטליות", כלומר הקלטות שמועברות לקהל דרך הרשת (כמו הקלטות שנמכרות באייטונס), לא כולל הקלטות שנמכרות במדיות אחרות כגון דיסק, קסטה או מיני דיסק. ב-2006 התווספו מכירות רינגטונים לקטגוריה של המכירות "דיגיטליות". החל מ-2007 הקריטריונים בקטגוריה הם:

  • כסף: 100,000 עותקים
  • זהב: 500,000 עותקים
  • פלטיניום: 1,000,000 עותקים
  • מולטי פלטיניום: 2,000,000 עותקים
  • יהלום: 10,000,000 עותקים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]