איגוד יוצאי ליטא בישראל
איגוד יוצאי ליטא בישראל (באנגלית: Association of Lithuanian Jews in Israel) הוא ארגון ציוני של יהודים שעלו לישראל ממדינת ליטא. האיגוד נוסד בתל אביב בשנת 1932 ופעיל מאז ברציפות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איגוד יוצאי ליטא בישראל, (שמו עד קום המדינה "איגוד יוצאי ליטא בארץ ישראל") הוקם ב-1932 בתל אביב על ידי קבוצה של אקטיביסטים ציונים שעלו מווילנה וקובנה, בהם ד"ר עמנואל לפין, במגמה לדאוג ולסייע לחברי הארגון בנושאים אזרחיים, לסייע בהתאקלמות והסתגלות לחיים בארץ ישראל לעולים חדשים, לפעול לעידוד עלייה ממדינת ליטא וכן להוות כמועדון חברתי לחברי הארגון. הקמת האיגוד הרשמי הייתה המשכה של פעילות חוג רעיוני של עסקנים ציוניים מעולי ליטא.[1] ההתאגדות הרשמית של האיגוד מבחינת הרישום החוקי התבצע רק בשנת 1935.[2] המיזם הראשון אותו ניסה האיגוד להוביל היה הקמת בנק קואופרטיבי בשם "קפת ארץ-ישראל – ליטא".[3][4] אורח הכבוד באספיה הכללית בעת רישום האיגוד בשנת 1935 היה הד"ר נחמן רחמילביץ הקונסול הכללי של ליטא בארץ ישראל.[5] שאף נבחר לעמוד בראש האיגוד[6]. בשנותיו הראשונות הפעילות הציבורית הממוסדת של הארגון הייתה דלה,[7] אולם עם סיום מלחמת העולם השנייה, עליית שארית הפליטה והתמנות מר ראובן רובינשטיין (עיתונאי) עורך האידישע שטימע לתפקיד יו"ר האיגוד, פעילות הארגון בתחומים רבים התעצמה.[8][9] בין היתר פעל האיגוד להנצחה הקהילות החרבות בליטא בשלושת הכרכים של הספר "יהדות ליטא", סיוע הומניטרי לעולים חדשים וניצולי שואה, חלוקת מלגות לסטודנטים ושתדלנות להקמת "שיכון ליטא" ברמת השרון.
בין יושבי הראש של האיגוד במהלך השנים כיהנו גם מר יעקב אולייסקי מנהל אורט ישראל, ד"ר אבא גפן, מאיר ילין ועו"ד יוסף א. מלמד. ממלא תפקיד זה כיום הוא אריה בן-ארי גרודזנסקי.
מטרות האיגוד – מתוך התקנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לעודד, לקדם, לטפח ולסייע לעליית יהודי ליטא ולקליטתם החברתית, התרבותית והכלכלית בישראל.
- לטפח, לעודד ולהחדיר בין יוצאי ליטא את המורשת הרוחנית, הציבורית והתרבותית של יהדות ליטא על צורותיה.
- לתכנן, להקים ולסייע בהקמתם, קיומם וניהולם של מפעלי תרבות של יוצאי ליטא, בני משפחותיהם והתלויים בהם.
- להשתתף בקרנות, מוסדות, מפעלים וגופים בישראל ובחוץ לארץ למטרות עזרה הדדית של יוצאי ליטא בכל אתר ואתר.
- ליזום, לעודד הקמתם, קיומם וניהולם של מפעלים קונסטרוקטיביים, חינוכיים, מלגות, מפעלי הנצחה ולפתח קשרי אחווה בין יוצאי ליטא, בני משפחותיהם וצאצאיהם.
- לעודד ולסייע בהקמת מועדונים, ספריות, תערוכות, הוצאה לאור של כתבי עת, עבודות מחקר, ספרים ועלונים על המורשה של יהודי ליטא, חינוך, חברה ונושאים כלל יהודיים.
- ליזום כנסים, מפגשים, סימפוזיונים אזוריים, ארציים ובינלאומיים בישראל ובארצות תבל לשם טיפוח התודעה של השואה ומחקר תקופתה.
- להשתתף בכנסים, מפגשים, סימפוזיונים אזוריים, ארציים ובינלאומיים בישראל ובארצות תבל לשם טיפוח התודעה של השואה ומחקר תקופתה בהתאם להחלטות הנהלת האיגוד.
החל משנות ה-80 תחת היו"ר עו"ד יוסף א. מלמד, הושם דגש על פעילות בתחומים של הנצחה ותרבות. כמו;
- יסוד הארכיון של איגוד יוצאי ליטא (בשנים האחרונות הועבר אל מכון גולדשטין- גורן באוניברסיטת תל-אביב.)
- הקמת יד זיכרון לקורבנות השואה בליטא בבית עלמין נחלת יצחק בתל-אביב.
- מדי שנה מתקיימת עצרת זיכרון ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בכ"ז בניסן.
- קיום עצרת זיכרון שנתית לזכר קורבנות האקציה הגדולה בגטו קובנה ולזכר קורבנות אקציה מקבילה בגטו שאוולי. ב-28 באוקטובר 1941
פעילויות האיגוד לאורך השנים
- במרץ 2012 , הפגינו ניצולי שואה חברי איגוד יוצאי ליטא נגד מדיניות ממשלת ליטא בנושא זכרון השואה.
- באפריל 2012, ערב יום השואה תשע"ב נשא יו"ר האיגוד דאז עו"ד יוסף מלמד ז"ל, את דבר הניצולים בטקס המרכזי ב"יד ושם" .
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של איגוד יוצאי ליטא בישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הארץ, מסיבת יוצאי ליטא, 2 באוקטובר 1931
- ^ הארץ, אבן הפינה ליסוד איגוד יוצאי ליטא שבארץ ישראל, 4 בדצמבר 1935
- ^ הירדן, בנק הליטאיים מתחיל בעבודתו, 15 באוקטובר 1935
- ^ דאר היום, האספה המיסדת של בנק יוצאי ליטא, 24 באוקטובר 1935
- ^ בין עולי ליטא, דאר היום, 18 בדצמבר,1935
- ^ ד"ר נחמן רחמילביץ ז"ל, הארץ, 27 בינואר 1942
- ^ הבקר, הצפה, הארץ, דבר איגוד יוצאי ליטא מקיים אזכרה לד"ר אבא לפין בבית הקונסול הליטאי בא"י, 25 באוגוסט 1940
- ^ המשקיף, חבילות מטעם איגוד יוצאי ליטא לפליטים ברוסיה, 31 ביולי 1945
- ^ הבקר, איגוד יוצאי ליטא, חבילות לפליטים בכל ארצות בגולה, 24 בפברואר 1946