איאן מקיואן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איאן מקיואן
Ian McEwan
לידה 21 ביוני 1948 (בן 75)
אלדרשוט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ian Russel McEwa עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מזרח אנגליה, אוניברסיטת סאסקס, Woolverstone Hall School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות גן הבטון, כפרה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ג'ון אפדייק, סול בלו, וירג'יניה וולף, פיליפ רות, פרנץ קפקא עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Annalena McAfee (1997–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ירושלים (2011)
  • פרס הלמרייך (2010)
  • honorary doctorate of Carlos III University (2018)
  • מדליית גתה (2020)
  • מדליית בודלי (2014)
  • פרס שייקספיר (1999)
  • פרס טובת הכלל (2007)
  • פרס Femina לספרות (1993)
  • פרס בוקר (1998)
  • פרס בולינגר אברימן וודהאוס (2010)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סאסקס
  • עמית החברה המלכותית לספרות
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית
  • פרס לזכר ג'יימס טיט בלק
  • חבר החברה המלכותית לאמנויות
  • פרס סומרסט מוהם עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ianmcewan.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איאן ראסל מקיואןאנגלית: Ian Russell McEwan, נולד ב-21 ביוני 1948) הוא סופר אנגלי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקיואן נולד באלדרשוט שבהמפשייר, בנם של דייוויד מקיואן ורוז ליליאן ויולט.[2] אביו היה קצין צבא שהוצב בארצות שונות, ובילדותו התגורר מקיואן במזרח אסיה (כולל בסינגפור) בגרמניה ובצפון אפריקה (לוב). המשפחה חזרה לאנגליה כשהיה בן 12. למד ב"וולברסטון הול סקול", ב-1970 קיבל תואר בספרות אנגלית מאוניברסיטת סאסקס, ואחר כך למד באוניברסיטת מזרח אנגליה.

התחיל לכתוב בראשית שנות השבעים, ב-1975 פרסם קובץ סיפורים קצרים, First Love, Last Rites שזיכה אותו בפרס סומרסט מוהם. ב-1979 עורר שערורייה כאשר ה-BBC החרימו מחזה שכתב לטלוויזיה "Solid Geometry" שכלל גסויות. ב-1978 פרסם קובץ סיפורים שני בשם In Between the Sheets. הרומנים הראשונים שלו היו "גן הבטון" (1978) ו"נחמת זרים" (1981) שגם עובדו לסרטי קולנוע. בעקבות אופי ספרים אלה ניתן לו הכינוי "איאן מקברי". הספרים הבאים שכתב היו "הילדים שבזמן" (1987) שזכה ב-"Whitbread Novel Award" לשנת 1987, "התמים" (1990) ו"כלבים שחורים" (1992). מקיואן כתב את התסריט לסרט הקולנוע "הבן הטוב" (1993), דרמה בכיכובו של מקולי קאלקין. חיבר גם שני ספרי ילדים - "רוז בלאנש" (1985) ו"החולם בהקיץ"‏(1994).

ספרו "אהבה עיקשת" (1997), המתאר תופעה הקרויה "סינדרום דה קלרמבו", זכה לשבחי המבקרים ונחשב על ידי רבים ליצירת המופת שלו. עיבוד קולנועי של הספר, בשם "אין סוף לאהבה" נוצר ב-2004. ב-1998 זכה בפרס בוקר על הנובלה "אמסטרדם". הרומן הבא שכתב, "כפרה", זכה אף הוא לשבחים רבים, והיה מועמד לפרס בוקר. גם "כפרה" עובד לסרט קולנוע שיצא לאקרנים ב-2008 וזכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר. ב-2003 יצא לאור הספר "שבת" המתאר יום בחייו של מנתח מוח מצליח. הספר זכה בפרס "James Tait Black Memorial Prize" ב-2005. גם הספר "על חוף צ'זיל" (2007) היה מועמד לפרס בוקר.

בנוסף לרומנים פרסם מקיואן קובצי סיפורים, חיבר תסריטים אחדים, חיבר מחזה, כתב סיפורים לילדים וכן כתב אורטוריה וליברטו בשם "For You" למוזיקה שהלחין מייקל ברקלי.

ספרו "סולאר" שיצא לאור ב-2010 עוסק בהתחממות הגלובלית וניסיון למצוא תחליפי אנרגיה. גיבורו הוא מדען זוכה פרס נובל שמנסה להפיק אנרגיה מהשמש בתהליך פוטוסינתזה מלאכותי.

ב-2006 הואשם מקיואן בגנבה ספרותית. התפרסם כי קטע בספר "כפרה" מבוסס על ספר זיכרונות שכתבה לוסילה אנדרוז "No Time for Romance" ושפורסם ב-1977. מקיואן הודה שהשתמש בספר כמקור לכתיבתו, והוסיף התייחסות לאוטוביוגרפיה של אנדרוז בסוף "כפרה".

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקיואן היה מועמד לפרס מאן בוקר שש פעמים עד כה וזכה בפרס לאמסטרדם בשנת 1998. המועמדות האחרות שלו היו לנחמת זרים (1981), כלבים שחורים (1992), כפרה (2001), שבת (2005), ובחוף צ'זיל (2007). מקיואן גם היה מועמד לפרס מאן בוקר הבינלאומי בשנים 2005 ו-2007.

בינואר 2011 פורסם כי פרס ירושלים יוענק למקיואן.[3] נכונותו לקבל את הפרס עוררה זעם בקרב מתנגדים לשליטת ישראל בשטחים, שביקשו שיסרב לקבל את הפרס.[4] ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, העניק לו את הפרס ב-20 בפברואר כמתוכנן.[5] ימים ספורים אחרי קבלת הפרס הכריז מקיואן כי הוא מעניק אותו לארגון "לוחמים לשלום".[6][7]

מקיואן עמית האגודה המלכותית לספרות, עמית האגודה המלכותית לאמנויות ועמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים. הוא זכה בפרס שייקספיר מטעם קרן אלפרד טופר, המבורג, בשנת 1999. הוענק לו תואר מפקד במסדר האימפריה הבריטית - CBE, בשנת 2000. בשנת 2008 הוענק לו דוקטור לשם כבוד לספרות על ידי יוניברסיטי קולג' לונדון, שם לימד בעבר ספרות אנגלית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקיואן היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה, פני אלן, נמלטה לצרפת יחד עם בנם בן ה-13 אחרי שבית משפט פסק שעל הבן ואחיו בן ה-15 להישאר עם אביהם. אשתו השנייה, הסופרת והעיתונאית אנלנה מקאפי, הייתה עורכת של הגארדיאן.

ב-2002 גילה מקיואן שיש לו אח שנמסר לאימוץ בשנות המלחמה. האח, דייוויד שארפ, גדול ממנו בשש שנים ונולד כתוצאה מרומן שהיה בין הוריו בשעה שאמו הייתה נשואה לגבר אחר. אחרי שבעלה הראשון נהרג במלחמה, נשאו אמו ואביו ואיאן נולד אחרי שנים אחדות.[8]

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך ספריו:

על ספריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאגר הזהויות הארצי - הספרייה הלאומית, באתר aleph.nli.org.il
  2. ^ "Ian McEwan". Film reference.
  3. ^ נמרוד דביר, איאן מקיואן יקבל את פרס ירושלים, באתר nrg‏, 18 בינואר 2011
  4. ^ מיקה תימור, הסופר איאן מקיואן יקבל את פרס ירושלים לספרות, באתר הארץ, 18 בינואר 2011
    Stephen Bates, Ian McEwan says he will accept Jerusalem prize, The Guardian, 19 January 2011
  5. ^ שני גורקביץ'‏, איאן מקיואן: "מקווה שירושלים תשים קץ להתנחלויות", באתר וואלה!‏, 20 בפברואר 2011
  6. ^ מרב יודילוביץ', מקיואן תרם את הפרס לתנועת "לוחמים לשלום", באתר ynet, 24 בפברואר 2011
  7. ^ מיה סלעו סביונה מאנה, הסופר הבריטי איאן מקיואן תורם את כספי פרס י-ם לארגון שלום, באתר הארץ, 25 בפברואר 2011
  8. ^ "Novelist McEwan discovers brother". BBC News. 11 בינואר 2007. נבדק ב-22 במרץ 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ אתר למנויים בלבד יובל פלוטקין, אחד הספרים השאפתניים והבעייתיים ביותר של איאן מקיואן, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2023