אטומוקסטין
 | |
 | |
| נתונים כימיים | |
|---|---|
| מסה מולרית |
255.162314 יחידת מסה אטומית מאוחדת  |
| בטיחות | |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון B3 (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C |
| מזהים | |
| קוד ACT |
N06BA09 |
| מספר CAS | 83015-26-3 |
| PubChem | 54841 |
| ChemSpider | 49516 |
  | |
אטומוקסטין (שם מסחר: סטרטרה, אטומיק) היא תרופה ממשפחת ה-NRI המשמשת לטיפול בהפרעת קשב. היא איננה שייכת לקבוצת החמרים הממריצים.
שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התרופה משמשת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. סטרטרה מאושר לשימוש עבור מבוגרים, בני נוער וילדים. יעילותה של סטרטרה לא נבדקה אצל ילדים הקטנים מגיל שש.
יתרונו העיקרי של סטרטרה ביחס לתרופות אחרות לטיפול בהפרעת קשב הוא שאין בו סכנה של התמכרות. סטרטרה הוכח כתרופה יעילה להורדת סימפטומים של היפראקטיביות, שליטה מוטורית, הסחות וזיכרון עבודה, אך יעילותה במתן מוטיבציה להתחיל משימות וכן בריכוז פחותה מאשר תרופות ממריצות. במחקר שנעשה, כ-40% שנטלו את התרופה דיווחו כי הם חוו ירידה משמעותית בסימפטומים של הפרעת קשב. להשפעה של התרופה לוקח בין 2–4 שבועות להפוך לבולטת ועוד 2–4 שבועות כדי להגיע להשפעה מלאה.
בנסיבות מסוימות תרופה זו גם ניתנת למטופלים עם תת לחץ דם תנוחתי שלא הגיב לטיפולים אחרים[דרוש מקור].
מינון[עריכת קוד מקור | עריכה]
טווח המינון התחלתי הוא: 0.5 מ"ג עבור כל ק"ג משקל גוף, כאשר המינון עולה בהדרגה עד ל-1.2 מ"ג לק"ג משקל גוף. המינון המרבי היומי הוא 100 מ"ג.
בארץ קיימים המינונים: 10, 18, 25, 40, 60, 80, 100. ב-06/2017 נרשם בארץ סטרטרה 4 מ"ג / מ"ל תמיסה לשתייה.
דיכאון קליני[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מחקרים שמראים כי סטרטרה יכול לשמש לטיפול בחרדות ובדיכאון קליני, במיוחד במקרים בהם הבעיה נובעת מהפרעת קשב[1].
תופעות לוואי נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחילה (26%), פה יבש (20%), אובדן תיאבון (16%), עייפות (10%), עצירות (8%), סחרחורת (8%), אין-אונות (8%), כאב בטן (7%), אצירת שתן (6%), אוץ לב (5-10%), לחץ דם גבוה (5-10%) ונדודי שינה (7%, לעומת 40% בתרופות הממריצות).
כדי למנוע תופעות לוואי ניתן לקחת מחצית מינון בבוקר ומחצית מינון בערב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשיתו הופק האטומוקסטין כתרופה כנוגד דיכאון, אך מהר מאוד נמצא כי הוא יעיל בטיפול בבעיות קשב. הוא אושר בידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי ב-2002 לטיפול בבעיות קשב. הוא נשאר תחת הפטנט של ממציאו, חברת התרופות אלי לילי, עד שנת 2017.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Thomas J. Spencer, Stephen V. Faraone, David Michelson, Lenard A. Adler, Fred W. Reimherr, Stephen J. Glatt, Joseph Biederman, Atomoxetine and Adult Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: The Effects of Comorbidity., The Journal of Clinical Psychiatry 67, 2006-03-15, עמ' 0–0
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.