אחמד זוויל
 | |
| לידה |
26 בפברואר 1946 דמנהור, מצרים  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוגוסט 2016 (בגיל 70) פסדינה, ארצות הברית |
| שם לידה |
أحمد حسن زويل |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | מצרים, ארצות הברית |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
המכון הטכנולוגי של קליפורניה |
| פרסים והוקרה | פרסים ואותות הוקרה |
| מספר צאצאים |
4 |
| האתר הרשמי | |
| תרומות עיקריות | |
| עבודתו החלוצית בחקר תגובות כימיות בטווחי זמן קצרים ביותר | |
  | |
אַחְמַד חַסַן זֶווֵיל (בערבית: أحمد حسن زويل; באנגלית: Ahmed Hassan Zewail; 26 בפברואר 1946 – 2 באוגוסט 2016[1]) היה כימאי מצרי-אמריקני שזכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1999 על עבודתו החלוצית בחקר תגובות כימיות בטווחי זמן קצרים ביותר. הוא כיהן כפרופסור בקתדרה לכימיה ע"ש לינוס פולינג, פרופסור לפיזיקה ומנהל המרכז לביולוגיה פיזית למדע וטכנולוגיה אולטרה-מהירים במכון הטכנולוגי של קליפורניה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוויל נולד בדמנהור, 60 קילומטרים דרום-מזרחית לאלכסנדריה, וגדל בדאסוק במשפחה מוסלמית. הוא היה בנם של חסן זוויל, מכונאי במקצועו שעבד בהמשך כפקיד ממשלתי, ושל אשתו, רווחיה דאר. סיים תואר ראשון באוניברסיטת אלכסנדריה ואחר כך עבר לארצות הברית, שם קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת פנסילבניה. לאחר מחקר בתר-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, עבר בשנת 1976 למכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech) ומאז ועד מותו כיהן בו כחוקר. בשנת 1990 מונה לראש הקתדרה לכימיה פיזיקלית על שם לינוס פאולינג.
בעבודתו פיתח זוויל שיטה למעקב אחר אטומים ומולקולות במהלך התגובה הכימית, באמצעות הבזקי לייזר מהירים במרווחי זמן של פמטו-שניות (femtoseconds). כך התחקה במדויק אחר שבירתו של הקשר הכימי ויצירתו מחדש, והוכיח את קיומם של תוצרי ביניים שהיו תאורטיים בלבד לפני כן.
בשנת 1993 הוענק לאחמד זוויל, בישראל, פרס וולף לכימיה. בשנת 1999 היה למצרי השלישי שקיבל פרס נובל, אחרי אנואר סאדאת בשנת 1978 (פרס נובל לשלום) ונגיב מחפוז בשנת 1988 (פרס נובל לספרות). מאז עסק זוויל, לצד מחקרו, גם בפעילות ציבורית, א-פוליטית, להנחלת המחקר המדעי התקין במדינות מוסלמיות, במדינות ערב ובמיוחד במצרים.
חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחמד זוויל היה נשוי פעמיים. את אשתו הראשונה הכיר בעת לימודיו באוניברסיטת אלכסנדריה. הוא התגרש ב-1979 ובשנת 1989 התחתן שוב עם רופאה ממוצא סורי, דמה פאהם. נולדו לו ארבעה ילדים, שניים מכל מערכת נישואים.
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלגת גוגנהיים (1987)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פקין (2004)
- חבר זר של החברה המלכותית (2001)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לונד (2003)
- אביר בלגיון הכבוד (30 ביוני 2012)
- פרס הרברט פ. ברוידה (1995)
- פרס ארל פלילר בסקטרוסקופיה מולקולרית (1993)
- פרס ויליאם ה. ניקולס (1998)
- עמית האקדמיה האפריקאית למדעים (2001)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ייל (19 במאי 2014)
- Great Immigrants Award (2010)
- פרס ארנסט לורנס (1998)
- פרס פטר דביי (1996)
- Othmer Gold Medal (2009)
- פרס לינוס פאולינג (1997)
- פרס אדגר ברייט וילסון בספקטרוסקופיה (1997)
- פרס ולש בכימיה (1997)
- עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית (1982)
- מדלית פריסטלי (2011)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מדריד (2008)
- הפרס העולמי למדע על שם אלברט איינשטיין (2005)
- פרס וולף לכימיה (1993)
- פרס במדעים כימיים של האקדמיה הלאומית למדעים (1996)
- מדליית דייווי (2011)
- פרס נובל לכימיה (1999)
- מסדר הנילוס (1999)
- מדליית מנדל (2012)
- פרס המלך פייסל הבינלאומי במדעים (1989)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוזאן (1997)
- פרס טולמן (1997)
- פרס קרל צייס (1992)
- מדליית בנג'מין פרנקלין (1998)
- קצין במסדר ההצטיינות הלאומי
- הסרט הגדול של מסדר הארז
- Camille Dreyfus Teacher-Scholar Awards
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1992 - The chemical bond: structure and dynamics
- 1994 - Femtochemistry: ultrafast dynamics of the chemical bond שני כרכים
- 2008 - Physical biology: from atoms to medicine
אוטוביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2002 - Voyage through time. Walks of life to the Nobel Prize
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחמד זוויל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אחמד זוויל, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אחמד זוויל, באתר גוגל סקולר
- אתר האינטרנט של זוויל במכון הטכנולוגי של קליפורניה
- פרס נובל בכימיה לשנת 1999 באתר פרס נובל
- איתי נבו, המדען ששם את מצרים על המפה, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 3 באוגוסט 2016
- אחמד זוויל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אחמד זוויל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| זוכי פרס נובל לכימיה | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | 
|
| 1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
| 1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
| 1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
| 2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) | |
- חברי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים
- זוכי פרס נובל לכימיה
- מדענים מצרים
- כימאים אמריקאים
- זוכי פרס וולף לכימיה
- סגל המכון הטכנולוגי של קליפורניה
- עמיתים זרים בחברה המלכותית
- זוכי פרס נובל מצרים
- חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- חברי האקדמיה הרוסית למדעים
- מדענים מוסלמים
- מדענים ערבים
- כימאים פיזיקליים
- זוכי מדליית דייווי
- זוכי מדליית בנג'מין פרנקלין
- כותבי אוטוביוגרפיה אמריקאים
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת פנסילבניה
- מהגרים ממצרים לארצות הברית
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מבית הספר הפוליטכני הפדרלי של לוזאן
- בוגרי הקולג' לכימיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי
- מוסלמים אמריקאים
- מצרים שנולדו ב-1946
- אמריקאים שנולדו ב-1946
- מצרים שנפטרו ב-2016
- אמריקאים שנפטרו ב-2016