אחינועם בת אחימעץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחינועם בת אחימעץ
אב אחימעץ עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אבינדב בן שאול, איש בושת, מרב בת שאול, מיכל, יהונתן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֲחִינֹעַם בַּת־אֲחִימָעַץ היא דמות מקראית המוזכרת כאשתו של שאול המלך ואם בניו - יהונתן, מלכישוע, אבינדב וישוי שנקרא גם איש בושת[1] ובנותיו - מרב ומיכל. בנוסף לאחינועם, אשת שאול, הייתה לשאול פילגש בשם רצפה בת איה.[2]

רש"י מביא את דברי חז"ל, לפיהם כשחטפו בני בנימין מבנות שילה שיצאו לחול בכרמים, היה שאול ביישן ולא רצה לחטוף, עד שבאה היא עצמה ורדפה אחריו. ענין זה גרם מאוחר יותר לשאול להעביר ביקורת על יהונתן בנו, כשהבין שאול כי הוא אוהב את דוד, ולומר לו שעלולים להאשים את אימו בזנות, שאחרת כביכול לא היה נולד לה בן שמתנגד לאביו[3].

זיהויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם אחינעם מוזכר במקרא רק לגבי אישה אחת נוספת - אחינועם היזרעאלית, אחת מנשותיו של דוד המלך. בשל הנורמה על פיה לקיחת אשת המלך מבטאת את ירושת מקומו, יש מהחוקרים מי שסובר שמדובר על אותה אשה שדוד לקח לו כדי לרשת את מקומו של שאול.[4] יצוין, כי זיהוי זה לא מופיע במקרא עצמו, ורבים החוקרים שסבורים שמדובר בשתי נשים שונות; בין השאר מפני שלפי זה דוד נשא אשה (אחינֹעם) ובתה (מיכל), בניגוד לאיסור הידוע[5].[6]

ענין זה נידון כבר בתקופת חז"ל, כמבואר[7] במחלוקת חכמים ורבי יהודה בנוגע להבטחה שנאמרה לדוד:

וָאתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדוניך בחיקך...[8]

לדעת חכמים נאמרה הבטחה זו על נשי בית שאול, ולא על נשי שאול עצמו[9]. אמנם רבי יהודה לומד מפסוק זה היתר למלך לישא אלמנתו של מלך אחר - אך גם לדבריו, נתבאר בתלמוד הירושלמי[10] שאין מדובר בנשיאת דוד את אחינֹעם.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם אחינועם נמצא בחרסי שומרון בכתיב אחנעם ומשמעותו - "נעם" (שמו או כינויו של האל) הוא אחי. אפשרות אחרות היא שהאל הוא נעם, כלומר טוב.[11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי רבי משה אלשיך בשם רבי יצחק אברבנאל, אחינועם לא ילדה את איש בושת. בפירושו לספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק נ'
  2. ^ ליאורה רביד, התנ"ך היה באמת, משכל (ידעות ספרים), 2009, עמ' 90
  3. ^ רש"י על ספר שמואל א', פרק כ', פסוק ל'
    וכן במצודות שם:

    כי הלא יאמרו הבריות: "אין זה כי אם זנתה אמו והוא אינו בן שאול, ולזה יאהב לשונאי שאול"

  4. ^ מובא בתוך: אהובה אשמן, תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נוכריות במקרא, משכל (ידעות ספרים), 2008, עמ' 249
  5. ^ ראו כאן
  6. ^ משה גרינברג ושמואל אחיטוב, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא - מקרא לישראל: שמואל ב, רעננה: האוניברסיטה העברית בירושלים עם עובד י"ל מאגנס, 1996, עמ' 121
  7. ^ משנה, מסכת סנהדרין, פרק ב', משנה ב'
  8. ^ ספר שמואל ב', פרק י"ב, פסוק ח'
  9. ^ וכך ביארו את לשון הפסוק "נשי אדוניך": "נשים הראויות לו (ולא האסורות לו - רש"י) מבית המלך", כלומר מירב ומיכל (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ט, עמוד ב' - וראו שם דיון בשאלה: כיצד נשא דוד שתי אחיות?)
  10. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ב', הלכה ג'
    וכן בתלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ב', הלכה ד'
  11. ^ אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - א: אב - אתרים, מוסד ביאליק, 1950, עמ' 219