אחיטוב (נכד עלי)
| אב | פנחס |
|---|---|
| צאצאים | אחימלך |
| תקופה | דוד |
| עיסוק |
כהן  |
| בתנ"ך | ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ג' |
  | |
אחיטוב הוא דמות מקראית, בנו של פנחס בן עלי, ואביו של אחימלך. משפחת כהנים זו הייתה מאוהדות דוד. דמותו נזכרת בספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ג'. ברשימת שרי דוד המופיעה בספר שמואל ב', פרק ח', פסוק י"ז: ”וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים” מופיע השם צדוק בן אחיטוב, בניגוד לנאמר במקורות אחרים, לפי אחיטוב היה אביו של אחימלך ומשפחתו ואילו צדוק בא ממשפחת כהונה אחרת. לדעת חוקר המקרא שמעון בר אפרת חל שיבוש בסדר השמות, והסדר הנכון לקריאה הוא: צדוק, ואביתר בן אחימלך בן אחיטוב, כהנים.[1]
ברשימת היחס בספר דברי הימים א', פרק ה', פסוקים ל"ג–ל"ד, פסוקים ל"ז–ל"ח נאמר כי אמריה הוליד את אחיטוב, ואחיטוב הוליד את צדוק. לדעת מיכאל קוכמן כתיבה זו היא מגמתית ומטרתה לקבוע את ייחוס משפחתו של צדוק למשפחת אהרון הכהן. ברשימת הכהנים בספר נחמיה (י"א, י"א), מוזכר אחיטוב כנגיד בית האלוהים וכאביו של מריות. מן הכתוב לא ברור מדוע לא קשר בעל ספר נחמיה את אחיטוב אל בית אהרון. לדעת חוקר המקרא מיכאל קוכמן, זו מגמת ספר נחמיה שלא להתייחס במפורש למשפחת הכהנים השייכת לבית אהרון, שכן מעמדו ניתן לו על ידי המלך הפרסי דווקא ולא מייחוס אבות.[2] לעומת זאת, בספר עזרא מופיע אחיטוב כבן לשושלת אהרון (עזרא, ז', א'–ה'). לא ברור אם בשני הספרים האלה מדובר באחיטוב נכד עלי או בכוהן מאוחר יותר בעל אותו שם בשושלת.
המושב אחיטוב, מושב במועצה אזורית עמק חפר, נקרא על שמו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמעון בר אפרת, מקרא לישראל שמואל ב', ירושלים, מאגנס, 1996, עמ' 91.
- ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך נחמיה, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 276–277, 290–291.
.jpg)