אח"י כידון (סער 4)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אח"י כידון
אריה רונה, מפקד אח"י כידון על גשר הספינה, 1974
אריה רונה, מפקד אח"י כידון על גשר הספינה, 1974
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 4 תכלית
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות ישראל
הושקה אוגוסט 1974, על ידי גב' רות תלם.
תקופת הפעילות 1974–1993 (כ־19 שנים)
אחריתה הוטבעה לשמש אנדרטה תת-מימית בסמוך לשבי ציון
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 450 טון (מקסימלי)
אורך 58 מטר
רוחב 7.62 מטר
שוקע 2.8 מטר
מהירות 34 קשר
גודל הצוות 50 איש
טווח שיוט 2,200 מייל ימי ב-17.5 קשר
הנעה 4 מנועי דיזל מסוג MTU 396 TB91 V16, ארבעה מדחפים סה"כ 16,000 כוח סוס.
חימוש


אח"י כידון הייתה ספינת טילים מסדרת סער 4 "תכלית" ויוצרה כדגם משופר של ספינות סער 3 שהגיעו לישראל במסגרת מבצע נועה[1]. הספינה יוצרה על ידי מספנות ישראל ושירתה בחיל הים הישראלי בין השנים 19741993. עד 1981 שירתה הספינה בזירת ים סוף ואחר כך בים התיכון.

אח"י כידון בזירת ים סוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י כידון מפליגה באוקיינוס האטלנטי ספטמבר 1974

אח"י כידון הושקה ב-1974 אחרי אח"י רומח, ושתיהן נועדו לשרת בזירת ים סוף. בהפלגת בציר ענבים הקיפו שתי הספינות את יבשת אפריקה במהלך ספטמבר 1974, על מנת להגיע לשארם א-שייח'. מפקדי הספינות בהפלגה זו היו יצחק קוראל אלמוג, מפקד אח"י רומח, ואריה רונה, מפקדה הראשון של אח"י כידון. עם הגעתן לזירת ים סוף הן הצטרפו לאח"י רשף ואח"י קשת והיוו את פלגה 45.

הספינה ביצעה הפלגות מבצעיות בים האדום. האחרונה שבהן, ב-1980, הייתה "שמרנות 3", תחת פיקודו של רון גינזבורג. בסיום ההפלגה זו נכנסה הספינה לשיפוץ 5 שנתי במספנת אילת ואחריו הפליגה הספינה דרך תעלת סואץ לים התיכון.

זירת הים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י כידון שרתה בזירת הים התיכון עד 1993 וגם שם בצעה הפלגות אימונים ומבצעים. אח"י כידון הייתה הספינה הראשונה שבה הותקנה סוללת טילי ברק, טיל נגד טילי ים, ולכן נטלה חלק פעיל ומרכזי בניסויים שנערכו לטיל זה. בנוסף לטילי גבריאל הותקנו בספינה גם טילי הרפון, שכונו בחיל הים "כנרית".

בפברואר 1994 נמסרה לחיל הים אח"י כידון מסדרת סער 4.5 ואח"י כידון המקורית יצאה משירות. גוף הספינה המקורי הוטבע בשנת 1997 ליד חוף שבי ציון כדי שישמש אתר צלילה וזיכרון ללוחמי שייטת 13 שנפלו באסון השייטת בלבנון.

דגם ספינת הטילים אח"י כידון שנבנה על ידי ותיק הספינה נחמיה יניר למפגש ותיקי הספינה 26 ביולי 2002

מפקדי הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת פיקוד התפתחות ואירועים מייחדים תמונה[2]
רס"ן אריה רונה יולי 1974 הפלגת בציר ענבים
רס"ן רפי אפל 1975
רס"ן שאול חורב 1977
רס"ן איתן לביא מרץ 1977 עד אוגוסט 1978
רס"ן עמירם רפאל 1978
סא"ל בני אריאלי 1980
רס"ן רון גינזבורג 1980 הכשרת צוות של חיל הים של צ'ילה בהפעלת ספינת סער 4
רס"ן שחר אהרון מאי 1982
רס"ן אלי רונן 1982
רס"ן אברהמי סרולביץ ינואר 1983
רס"ן יהודה שחר 1984
סרן שלמה פרומר נובמבר 1984 - 1986
[א]
סרן דוד גוריון אוגוסט 1986
סרן עופר דורון אפריל 1988
סרן אבי ניסים אפריל 1989
רס"ן אייל זקס מרץ 1991
סרן רונן נימני מאי 1992
רס"ן ארז צוקרמן ספטמבר 1992 מפקד אחרון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י כידון בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמונה מתקופה מאוחרת יותר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליאת לרר, מבצע "נועה" מילוט ספינות שרבורג דצמבר 1969, מדור הסטוריה - זרוע הים, 2019
  2. ^ הנתונים לקוחים מעבודתו של אל"ם כוכבי אזרן, מפקדי ספינות הטילים לדורותיהם 28 במאי 2015.