אח"י דקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אח"י דקר (צ-77)
סמלה של אח"י דקר – דג חרב על רקע עוגן וגלי הים. עוצב בידי מ' אריה
סמלה של אח"י דקר – דג חרב על רקע עוגן וגלי הים. עוצב בידי מ' אריה
אח"י דקר מפליגה מנמל פורטסמות', 9 בינואר 1968
אח"י דקר מפליגה מנמל פורטסמות', 9 בינואר 1968
אח"י דקר מפליגה מנמל פורטסמות', 9 בינואר 1968
תיאור כללי
סוג אונייה צוללת
צי הצי המלכותיהצי המלכותי הצי המלכותי הבריטיאה"מ טוטם)
חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה הצוללות מסדרת T
סדרה קודמת הצוללות מסדרת S
סדרה עוקבת הצוללות מסדרת גל
אוניות בסדרה אח"י דקר, אח"י לוויתן ואח"י דולפין (בחיל הים הישראלי)
ציוני דרך עיקריים
מספנה בסיס הצי המלכותי דבונפורט עריכת הנתון בוויקינתונים
הוזמנה 22 באוקטובר 1942
הושקה 28 בספטמבר 1943
תקופת הפעילות 9 בינואר 1945 – 25 בינואר 1968 (23 שנים)
אחריתה טבעה בים התיכון ב-25 בינואר 1968
מיקום 34°10′N 26°16′E / 34.16°N 26.26°E / 34.16; 26.26 (השדר האחרון)
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 1,095 טון
אורך 84 מטר
רוחב 8.1 מטר
שוקע 5 מטר (על פני המים)
מהירות 15.25 קשר (28 קמ"ש) על פני הים. 9 קשר (17 קמ"ש) בצלילה
עומק צלילה 107 מטר
גודל הצוות 59 איש, 69 בהפלגתה האחרונה
חימוש 10 משגרי טורפדו 21 אינץ' (533 מ"מ), תותח 102 מ"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מציאת הצוללת אח"י דקר, 1999
השקתה של הצוללת דקר באנגליה בנמל פורטסמות' באנגליה, 9 בינואר 1968
טקס האשכבה של חללי הצוללת, מנוהל על ידי הרב גורן, ינואר 1968

הצוללת אח"י דַּקָּר, מספר צי צ-77, הייתה צוללת בשירות חיל הים הישראלי. הצוללת שירתה במקור כאה"מ טוטם (HMS Totem), בצי הבריטי, ונכנסה לשירות לקראת תום מלחמת העולם השנייה. ב־1965 רכשה ישראל את הצוללת. היא שופצה במספנות פורטסמות', אוישה בצוות ישראלי שאומן בידי הצי הבריטי, ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968. בדרכה לישראל, ב-25 בינואר, טבעה הצוללת דקר מסיבה לא ידועה, וכל 69 אנשי צוותה נספו.

דיווח המיקום האחרון התקבל מהצוללת ב-24 בינואר 1968 בשעה 06:00 בבוקר מדרום לקצה המזרחי של כרתים, והשדר האחרון התקבל ממנה 18 שעות מאוחר יותר. על אף חיפושים נרחבים שנערכו אחריה על ידי אוניות, צוללות וכלי טיס, לא נמצאה הצוללת על פני המים והיא הוכרזה כאבודה. המידע וההערכות על הסיבות לאובדנה לא פורסמו, ובדעת הקהל בישראל נוצרה תעלומה וטראומה לאומית.

כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום של הצוללת בחוף רצועת עזה. מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומקום הימצאו הובילו לחיפושים אחריה בחופי מצרים ובים האגאי, אך אלה לא העלו דבר.

ב-28 במאי 1999, 31 שנים וארבעה חודשים לאחר היעלמה, נמצאו שרידיה של "דקר" על ידי אוניית החיפוש של חברת נאוטיקוס. השרידים נמצאו בעומק 3 ק"מ על הנתיב לחיפה, במרחק 485 ק"מ מיעדה.

שירות בצי הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י (ראשי תיבות של אוניית חיל הים) דקר הייתה במקורה צוללת מסדרת הצוללות מדגם T. הסדרה מנתה 55 צוללות[1] שייחודן היה בחימוש כבד שנשאו: 10 צינורות (משגרים) טורפדו. הצוללות הראשונות בסדרה זו הושקו בדצמבר 1938, וכולן השתתפו במלחמת העולם השנייה. 15 מהן אבדו במלחמה[2].

אה"מ טוטם (Totem; כנהוג בצי הבריטי, כלי השיט בסדרה נקראים כולם בשם המתחיל באות המסמלת את הסדרה) הייתה בין הצוללות האחרונות בסדרה זו, והוטמעו בה שיפורים רבים שנלמדו במהלך המלחמה. הצוללת הושקה ב-28 בספטמבר 1943, ונכנסה לשירות ב-9 בינואר 1945. מספר הצי שניתן לה בצי המלכותי הבריטי היה P-352. אה"מ "טוטם" יצאה לפעולה ראשונה ב-8 באפריל 1945, סיור מול חופי נורווגיה. הצוללת שבה ממשימה זו ב-19 באפריל. המלחמה באירופה הייתה לקראת סיום, ולכן נשלחה הצוללת למזרח הרחוק. היא יצאה למסעה ב-6 במאי, וב-26 ביולי הגיעה לפרימנטל שבמערב אוסטרליה (ליד פרת'). ב-13 באוגוסט יצאה לסיור המבצעי השני שלה, לכיוון יאווה. ימים ספורים לאחר מכן הסתיימה המלחמה מול יפן, והצוללת נשלחה חזרה לאוסטרליה ולאחר מכן שבה לבריטניה[3].

בתום מלחמת העולם השנייה הושבתו מרבית הצוללות מהסדרה. אלה שהושארו בשירות ובהן הטוטם יועדו למשימה של מעקב ולחימה בצוללות סובייטיות. כדי לעשותה יעילה יותר למשימה זאת עברה אה"מ טוטם בשנות ה-50 שיפוצים נרחבים, במספנות צ'טהם (בריטניה). השיפוצים כללו הארכת גוף הלחץ, הסרת תותח הסיפון, הסרת צינורות טורפדו חיצוניים, הוספת מצברים ושני מנועים חדשים, ועיצוב מחדש של ביתן הגשר.

אובדן הצוללת ומציאתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טביעת הצוללת דקר

ב-25 בינואר 1968, בדרכה מבריטניה לישראל טבעה הצוללת, וכל 69 אנשי צוותה, בפיקודו של רס"ן יעקב רענן, נספו. למרות חיפושים נרחבים שנערכו אחריה על ידי אוניות, צוללות וכלי טיס לא נמצא זכר לצוללת, וגורלה היה לתעלומה.

כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום של הצוללת בחוף חן יונס על ידי שני תושבים מקומיים שהעבירו אותו לידי צה"ל[4]. מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומיקומו הובילו לחיפושים בחופי מצרים והים האגאי שלא העלו דבר.

בגמר המלחמה הקרה ניאותה ארצות הברית להעמיד את יכולות החיפוש והאיתור במים עמוקים שפותחו על ידי צי ארצות הברית, לטובת מציאת הצוללת. החיפושים חזרו והתמקדו בקטע שבו אבד הקשר, לאורך נתיבה המתוכנן של הצוללת לנמל חיפה. ב-28 במאי 1999, 31 שנים וארבעה חודשים לאחר היעלמה, נמצאו שרידיה של "דקר" על ידי אוניית החיפוש של חברת נאוטיקוס. השרידים נמצאו בעומק 3 ק"מ על הנתיב לחיפה, במרחק 485 ק"מ מיעדה.

באתר הטביעה בוצע תיעוד מקיף של שרידי הצוללת וסביבתם, אולם שום שרידים מהצוות לא אותרו. הממצא היחיד שנמצא והשתייך לצוות הוא חליפת מדי א' ועליה דרגות רב"ט. כיוון שהחליפה הייתה עטופה במעיל סערה ושקית פלסטית, היא השתמרה במצב טוב. על פי המספר המוטבע על סמל הצוללן זוהו מדים אלו כשייכים לרב"ט יוסף אלמוג (סוויסה), מכונאי מצוות הדקר. לאחר תהליך שימור הועברו המדים לידי בני משפחתו ואלה העבירו אותם לתצוגה לקהל במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

גוף הצוללת לא נשלה בגלל סבירות גבוהה להתפרקות בשל נזקים כבדים. גשר הצוללת נמשה מן הים ב-1999 ומוצג במוזיאון ההעפלה וחיל הים. המחקר בעניין הצוללת הסתיים בעקבות פנייתו של מפקד חיל הים, ידידיה יערי, לבני המשפחות והסכמתם הסכמה רחבה לסיומו.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אח"י דקר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי אתר Uboat.net; על פי הערך בוויקיפדיה באנגלית הושקו 53 צוללות מסדרה זו].
  2. ^ על פי אתר Uboat.net.
  3. ^ HMS Totem (p-352) באתר [http://uboat.net/index.html Uboat.net
  4. ^ פרס למגלי המצוף של ה"דקר", על המשמר, 14 בפברואר 1969