אזור התעשייה תלפיות
 | |
| קניון הדר ברחוב פייר קניג בתלפיות | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד |
1965  |
| קואורדינטות | 31°44′54″N 35°12′51″E / 31.74833°N 35.21416°E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
 | |
  | |
אזור התעשייה תלפיות הוא אזור תעשייה, תעסוקה ומסחר בדרום ירושלים. האזור משתרע על שטח של כ-1200 דונם, ממערב לשכונת תלפיות הוותיקה. האזור הוא אחד ממתחמי המסחר, התעסוקה והקניות המרכזיים בבירה, הנהנה מסמיכות לשכונות מקור חיים, ארנונה, קטמון הישנה, בקעה, המושבה הגרמנית, קטמונים, בית צפאפא וארמון הנציב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לראשונה נקבע בתוכנית הולידיי, תוכנית המתאר שהכין האדריכל ומתכנן הערים הבריטי קליפורד הולידיי לירושלים, שאושרה בשנת 1930, כי שימושי הקרקע באזור, לאורך מסילת הברזל, יוקדשו לתעשייה ומלאכה. גם בתוכנית הבאה שהכין האדריכל הנרי קנדל בשנת 1944, נקבע אזור תעשייה ומלאכה, אך בשטח גדול יותר מצפון לכפר בית צפאפא. עם זאת בפועל, בתקופת המנדט הבריטי לא הוקם דבר באזור[1].
בתקופת ירושלים המחולקת עבר קו הגבול העירוני, בדרום האזור (רחוב משה ברעם של היום). ממערב לדרך חברון, ושכונת תלפיות הוותיקה, הוקמה מעברת "מערב תלפיות" (מעברה נוספת הוקמה גם ב"צפון תלפיות"). בפברואר 1959, הוחלט לפנות את המעברה, להקים שיכונים ואזור תעשייה במקומה[2]. ההחלטה הרשמית להקים את אזור התעשייה, התקבלה על ידי החברה הכלכלית לירושלים ומועצת העיר ירושלים ביוני 1960[3], אך עבודת ההקמה בפועל החלו בתחילת 1965[4], על שטח של כ-600 דונם[5]. עד סוף 1970 הוקצו כבר כל המגרשים שהוכשרו להקמת מפעלים[6]. בין המפעלים שהוקמו במקום היו מפעל לייצור הלבשה תחתונה של חברת טריומף אינטרנשיונל[7], ומפעל "מגדנית הדר", לייצור ביסקוויטים קרקרים, עוגיות וופלים (המפעל נהרס בסוף שנות ה-90 ובמקומו נבנה קניון הדר)[8]. עם זאת רוב המבנים שנבנו היו בין 2 עד 6 קומות, והיו מיועדים לתעשייה קלה, מוסכים ובתי מלאכה. בסוף שנות ה-70 עברו לאזור מוסכים ובתי מלאכה אשר פונו ממתחם ממילא, שבמרכז העיר, על ידי חברת קרתא[9].
החל משנות ה-80, הוקמו באזור גם מבנים למסחר ומשרדים והחלו להתפתח במקום חיי לילה ובילוי[10]. בצד המפעלים ובתי המלאכה נפתחו בו קניונים, מועדוני לילה (כגון האומן 17) ומוזיקה, (כגון הצוללת הצהובה)[11]. הוקמו גם סדנאות אמנים ומספר מוסדות לימוד, ביניהם בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ובית הספר לתיאטרון חזותי[12].
ב-2010 החלה הקמתו של פארק המסילה, ממערב לאזור התעשייה, במקום כביש גישה חדש שתוכנן[13].
בינואר 2013, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז ירושלים את תוכנית האב החדשה לאזור התעשייה תלפיות. התוכנית יוצרת עירוב שימושים ומבדילה בין אזור תעסוקה, אזור תעשייה המיועד למלאכה, ובדפנות האזור- בנייה למגורים, תוך מטרה להפוך את האזור למגוון ועשיר בשימושים כגון משרדים, היי טק, מוסדות השכלה גבוהה, אולמות אירועים, בתי קולנוע, מרפאות, סדנאות אומנות וגלריות. התוכנית כוללת שדרה עירונית של קילומטר וחצי לאורך רחוב פייר קניג, מצומת אורנים ועד לדרך ברעם בה ישולב קו הרכבת הקלה העתידי. התוכנית מאפשרת הרחבת שטחי מגורים בשולי אזור התעסוקה בהיקף של כ-3,500 יחידות דיור[14]. בפברואר 2021, אישרה הוועדה המחוזית, תוכנית אב חדשה, במסגרתה הוגדל היקף הבנייה לכ-8,250 יחידות דיור במגדלים של עד 30 קומות[15].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית האב ל‘רובע תלפיות‘, יוני 2020
- גיא נרדי, אזור התעשייה תלפיות בירושלים יהפוך למרכז עירוני שוקק, באתר גלובס, 30 ביולי 2018
- מיכאל יעקובסון, שיפוץ לתלפיות: מגע קטן וזמני הפך את רחוב פייר קניג בי-ם לנעים יותר, באתר Xnet, 16 בדצמבר 2018
- שלומי הלר, המהפך של תלפיות – 20 שנה קדימה: תוכנית הענק לבניית אלפי דירות ומגדלי תעסוקה, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהושע בן-אריה, ארץ בראי עברה: מחקרים בגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל - חלק חמישי : ירושלים בראשית תקופת המנדט הבריטי, עורכים: רן אהרונסון וחגית לבסקי, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001, עמודים 489-494
- ^ איזור תעשייתי יוקם במעברת תלפיות, למרחב, 16 בפברואר 1959
תכנית להפוך מעברת תלפיות לאזור תעשייה, הצופה, 16 בפברואר 1959 - ^ החברה הכלכלית לירושלים מתכננת הקמת מפעלים, הארץ, 22 ביוני 1960
- ^ אולפנים לסרטים צבעוניים יוקמו בקרוב בירושלים, הַבֹּקֶר, 15 בפברואר 1965
רפאל אלדור, תכנית חומש לפיתוח התעשיה בבירה - לדיון בעיריה החדשה, מעריב, 15 בנובמבר 1965 - ^ ירושלים של חרושת חברה כלכלית לירושלים בע"מ, מעריב, 3 בינואר 1988
- ^ מיעוט רזרבות קרקעיות מכביד על פיתוח ירושלים, למרחב, 24 בנובמבר 1970
- ^ ביח"ר למלבושי נשים יוקם בירושלים, דבר, 12 בפברואר 1969
אהרן גבע, "טריומף" - דיוקנו של מפעל דו־לאומי, למרחב, 28 בינואר 1971 - ^ יצחק דנון, משרד עוה"ד ברץ הורן תובע שכ"ט בסך 6.5 מ' ש' מבעלי מניות לשעבר בקניון הדר בירושלים, באתר גלובס, 26 באפריל 2007
- ^ אושרה תכנית המתאר לממילא, דבר, 5 ביולי 1978
- ^ אזור המסחר והתעשיה - תלפיות - ירושלים, כותרת ראשית, 17 בדצמבר 1986
מבנה משרדים ומסחר ברחוב האומן, חדשות, 13 באוקטובר 1989 - ^ צאלה קוטלר הדרי, קניון כושל בירושלים עם בית קולנוע נטוש, יהפוך בקיץ הקרוב לפרויקט חתרני בשיתוף רמי לוי, באתר גלובס, 13 ביולי 2019
- ^ ציונה שמשי, סדנאות האמנים אזור התעשייה תלפיות, חדשות, 16 בינואר 1987
גם אנטון שמאס ילמד בבית־הספר לקולנוע, מעריב, 12 בנובמבר 1989 - ^ יהונתן ליס, במקום שקשוק רכבת, עימות על עתיד המסילה הישנה, באתר הארץ, 13 במרץ 2008
ניר חסון, עיריית י-ם תקטין את פארק המסילה על חשבון בית צפאפא, באתר TheMarker, 31 בינואר 2011 - ^
רנית נחום-הלוי, אושרה תוכנית תלפיות בירושלים: 600 אלף מ"ר לתעסוקה ו-3,500 דירות, באתר TheMarker, 1 בינואר 2013 רז סמולסקי, אושרה להפקדה בירושלים: שני מגדלים בתלפיות - במקום סניף שופרסל, באתר TheMarker, 14 ביולי 2015
- ^ הילה נהון, מהפך תלפיות: תוכנית הענק לבניית מגדלי תעסוקה ואלפי דירות אושרה בוועדה המחוזית, באתר כל העיר, 9 בפברואר 2021
