אזור התעשייה עטרות

אזור התעשייה עטרות
מבט מהאוויר, מאי 2023
מבט מהאוויר, מאי 2023
מידע
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1970 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°51′16″N 35°13′05″E / 31.854444444444°N 35.218055555556°E / 31.854444444444; 35.218055555556
(למפת ירושלים רגילה)
 
אזור התעשייה עטרות
אזור התעשייה עטרות
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מבט מהאוויר, פברואר 2014
הכיכר בכניסה לאזור התעשייה

אזור התעשייה עטרות הוא אזור תעשייה השוכן בצפונה של ירושלים. פארק התעשייה קרוי על שם מושב העובדים עטרות ששכן בסמוך לו בין השנים 19191948. פארק התעשייה מונה כ-300 מפעלים בענפי תעשייה רבים. בפארק עובדים כ-6,500 עובדים, מהם כ-3,500 ישראלים וכ-3,000 עובדים מיהודה ושומרון[1]. בצדו הצפוני של אזור התעשייה נמצא שדה התעופה עטרות שנסגר בעקבות האינתיפאדה השנייה. באזור בין היתר נמצאים קניון רמי לוי, מפעל תעשייה אווירית ובסיס מג"ב עוטף ירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים, בתחילת שנת 1970, בחנה החברה הכלכלית לירושלים אופציות שונות להקמת אזור תעשייה נוסף לעיר[2] והוחלט שהוא יוקם באזור בו שכן מושב עטרות ההיסטורי ושטחיו החקלאיים. לצורך כך הוקצו לקראת סוף שנת 1970, 9 מיליון לירות ישראליות[3]. אזור התעשייה כלל מחסנים לאחסון ולחלוקה, תעשייה קלה ומוסכים. רבים מהעובדים בו היו ערבים-פלסטינים בני השכונות והכפרים הסמוכים. המרחק הרב בין אזור התעשייה לבין מרכז העיר ירושלים, ובעיות ביטחוניות שנבעו ממיקומו, הקשו על התפתחותו, בעיקר בעתות של מתיחות ביטחונית. אלו הגיע לשיאן לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, שהובילה לסגירת 45 מפעלים באזור במשך שנת 2001[4]. באותה תקופה מפעלים גדולים כגון "אינטרקוסמא" לקוסמטיקה[5], "טבע" לתרופות ומפעל המסוקים של התעשייה האווירית עזבו את האזור[6]. המצב המשיך להידרדר עד שהובע חשש לקיום אזור התעשייה בכלל[7]. החברה הכלכלית לירושלים אף עתרה לבג"ץ שהאזור יוכרז נפגע פעולות איבה[8]. בתגובה הודיע משרד האוצר שהאזור לא יוכרז כ"נפגע איבה", אך יקבל סיוע בשיקומו[9].

לאחר סיום האינתיפאדה שוקמה פעילות אזור התעשייה והוא נגיש בהווה לתנועה באמצעות כביש 443 וכביש 404, המאפשרים תנועה מהירה וקלה של סחורות מהאזור ואליו. על מנת לעודד מפעלים ובתי עסק לפעול באזור למרות המכשולים הכריזה הרשות לפיתוח ירושלים המנהלת את אזור התעשייה באמצעות מינהלת פארק התעשייה עטרות על שורת הטבות למפעלים הכוללים הטבות בארנונה, ומענקים שונים[10]. אזור התעשייה הוקף בגדר ביטחון ושוטרי משמר הגבול עורכים סיורים באזור התעשייה על מנת להבטיח את ביטחון העובדים והרכוש. ב-2015 נפתח בעטרות מפעל למיון ועיבוד אשפה המשרת את אזור ירושלים ומחליף את אתרי הטמנת האשפה באזור העיר. בתחילת 2016 הוחלט להרחיב את שטח אזור התעשייה במאות דונמים לכיוון שטח שדה התעופה הסגור בעטרות (אך בינתיים לא על שטחי שדה התעופה עצמו) שיאפשרו תוספת עשרות מפעלים. כמו כן נבנה באזור התעשייה מרכז קניות בשטח של 20,000 מ"ר בבעלותו של היזם רמי לוי[11].

ב-2017 החלה הקמת פרויקט אזור עטרות ג', בו הוקצו 12 מגרשים בשטח כולל של כ־70 דונם עבור 12 מפעלים[12]. המתחם נחנך בספטמבר 2019[13].

בנובמבר 2020 הכריזה עיריית ירושלים על פרויקט לשדרוג המרחב הציבורי של אזור התעשייה, כולל המדרכות, אזור החניה, תשתית החשמל והכבישים, בהיקף ההשקעה של כ-40 מיליון שקלים[14]. במאי 2022 הסתיים שדרוג פארק התעשייה עטרות ירושלים.[15] כיום, מהווה הפארק את פארק התעשייה הגדול ביותר במטרופולין ירושלים לתעשייה מסורתית. את הפארק מנהלת הפארק מינהלתו בשיתוף עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים.

מערת עטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 נתגלתה מערת נטיפים רחבת היקף באזור התעשייה עטרות. תחילה פעלה עיריית ירושלים להכשיר את האתר למבקרים אך לאחר שנתיים הוחלט לאטום את המערה, עקב חוסר תקציב לפיתוח האתר[16]. המערה כנראה נחשפה בעקבות עבודות חציבה בתקופה הירדנית בשנות ה-60. היא מערת הנטיפים עם האולם הגדול בישראל, שגודלו כ-700 מ"ר, ועמקו כ-100 מטר[17].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בעניין הכניסה לאזור התעשייה מכיוון רמאללה
  2. ^ אזור תעשיה חדש יוקם על ידי החברה הכלכלית לירושלים, מעריב, 25 בפברואר 1970
  3. ^ 9 מיליון ל"י יושקעו בפיתוח איזור עטרות, מעריב, 12 באוקטובר 1970
  4. ^ מאת צבי לביא, ‏ועדת הכספים: על מס רכוש לפצות מפעלים מאזה"ת עטרות שנפגעו מהמהומות, באתר גלובס, 17 בינואר 2001
  5. ^ מיכל רוה, ‏מפעל אינטרקוסמא עובר מאיזור התעשיה עטרות ללוד, באתר גלובס, 26 בפברואר 2001
  6. ^ חיים ביאור, מפעל אביק עוזב את אזור התעשייה עטרות בירושלים, באתר הארץ, 20 בינואר 2002
  7. ^ צבי לביא, ‏דיון בוועדת הפנים: "עיריית ירושלים מפקירה את איזור התעשייה בעטרות", באתר גלובס, 18 בנובמבר 2004
    ynet, התעשיינים: 50 מפעלים בעטרות בסכנת קריסה, באתר ynet, 17 באוגוסט 2005
  8. ^ שמואל דקלו, ‏הכלכלית לירושלים עתרה שוב לבג"ץ: להכריז על עטרות נפגע פעולות איבה, באתר גלובס, 19 במאי 2002
  9. ^ שמואל דקלו, ‏האוצר לבג"ץ: איזור תעשייה עטרות לא יוכרז כ"נפגע איבה" אך נסייע בשיקומו, באתר גלובס, 3 ביוני 2002
    דורית בר וגד ליאור, התמ"ס: הטבות למפעלים שיעברו לאזור התעשייה עטרות, באתר ynet, 5 במרץ 2002
  10. ^ התמ"ס יעניק הקלות לאזור התעשייה עטרות הסובל ממכת טרור, באתר TheMarker‏, 4 במרץ 2002
  11. ^ וואלה! NEWS, ‏רמי לוי מקים קניון ליד גדר ההפרדה: "כל רמאללה יבואו", באתר גלובס, 15 בינואר 2016
  12. ^ מעיין הרוני, אזור התעשייה עטרות: יוקמו 12 מפעלים חדשים, באתר כל העיר, 8 במרץ 2017
  13. ^ מעיין הרוני, עטרות החדשה – נחנך מתחם מפעלים ענק בהשקעה של כ-45 מיליון שקלים, באתר כל העיר, 8 בספטמבר 2019
  14. ^ הילה נהון, תוכנית הענק לשדרוג אזור התעשייה עטרות יוצאת לדרך, באתר כל העיר, 22 בנובמבר 2020
  15. ^ קישור המכיל תוכן פרסומי, מוטב להחליפו במקור אחר. להסבר נוסף ראו {{קישור פרסומי}} פרסומי דוברות העירייה, הסתיים שדרוג פארק התעשייה עטרות שבירושלים, 12/05/2022
  16. ^ יחיאל לימור, מסך עפר על נטיעי מערת עטרות, מעריב, 26 בספטמבר 1977
  17. ^ אסף קמר, הצצה נדירה למערת הנטיפים הגדולה בארץ, באתר ynet, 7 בדצמבר 2018