אזהרת מירנדה
אזהרת מירנדה (באנגלית: Miranda warning) היא אזהרה הניתנת בעת מעצר או בעת חקירה על ידי שוטרים בארצות הברית. אין חובה להשתמש באזהרה זו כלפי חשודים לפני חקירתם, אך כאשר האזהרה אינה מושמעת לחשוד, יכול בית המשפט לפסול את הדברים שאמר בחקירתו, ובכלל זה את הודאתו בפשע, כראיות קבילות במשפט שבו הוא נאשם. עם זאת, הדברים עדיין יהיו קבילים כראיה במשפטים אחרים, שבהם העצור אינו הנאשם. האזהרה נועדה ליידע את החשוד כי עומדות לו זכות השתיקה והזכות להימנע מהפללה עצמית. מערכת אכיפת החוק בארצות הברית החלה להשמיע את האזהרה לחשודים, אחרי שב-1966 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין מירנדה נגד אריזונה, שהודאת החשוד אינה קבילה כראיה, משום שלא הובהר לו שדבריו יכולים לשמש נגדו בבית משפט. ההחלטה נועדה לשמור על זכויות החשוד בהתאם לתיקון החמישי לחוקת ארצות הברית.
אזהרת מירנדה מוכרת בתרבות הפופולרית מחוץ לארצות הברית, בזכות השימוש התכוף בה בסדרות טלוויזיה אמריקאיות, אולם בנוסחה זה (ראו בהמשך נוסח האזהרה) לאו דווקא נהוגה במדינות אחרות. יש במדינות שונות צורות של אזהרת נחקר, עצור או חשוד.
בישראל סעיף 28 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) קובע שבעת מעצרו של אדם יש להזהירו כי "אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו".[1] סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות) אימץ את העיקרון שעל-פיו אסור להכריח אדם להעיד נגד עצמו, אך הוא מקבל עדות כזו אם היא ניתנה בהסכמת הנחקר (פירוט נוסף בערך זכות השתיקה).
נוסח האזהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזהרת מירנדה מושמעת לחשודים רק לפני חקירה שבה הם נשאלים שאלות הקשורות לחשד לגבי ביצוע פשע, ואינה מושמעת בכל מעצר. כלומר, בעת מעצר שאינו מלווה בחקירה שהחשוד עלול להפליל בה את עצמו, אין צורך להקריא את האזהרה.
הנוסח המקובל של אזהרת מירנדה הוא:
You have the right to remain silent. Anything you say can and will be used against you in a court of law. You have the right to have an attorney present during questioning. If you cannot afford an attorney, one will be appointed for you.
ובתרגום לעברית:
יש לך זכות לשמור על שתיקה. כל דבר שתאמר עלול לשמש ואף ישמש נגדך בבית המשפט. יש לך זכות לשכור עורך דין שיהיה נוכח בעת החקירה. אם לא תוכל להרשות לעצמך לשכור עורך דין, ימונה עבורך עורך דין.
נוסחה המדויק של ההצהרה אינו מחייב. כל נוסח שהוא שבו הובהר לחשוד שזכותו לשמור על שתיקה, ושדבריו עלולים לשמש כעדות נגדו במשפט, מבטיח שדבריו של החשוד יוכלו לשמש כראיה נגדו. אלא, שבכל נוסח אחר עלול להתעורר הספק האם אכן הובהרו לחשוד הזכויות שפורטו בהצהרה, ואילו לגבי נוסח ההצהרה הוסכם שלא יתעורר ספק כזה.
הזכויות המוקראות באזהרת מירנדה מכונות זכויות מירנדה (Miranda rights). בעגה האנגלית אף נוצר הפועל mirandize, שפירושו להודיע לחשוד על זכויותיו במסגרת אזהרת מירנדה.[2]
ארנסטו מירנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פסק דין מירנדה נגד אריזונה
ארנסטו מירנדה, יליד 1941, נעצר במרץ 1963 בעיר פיניקס שבאריזונה בחשד למספר עבירות של חטיפה, שוד ואונס. מירנדה לא ידע על זכותו לשמור על שתיקה ובכך להימנע מהפללה עצמית, משום שזכות זו לא הובהרה לו. לאחר חקירה קצרה הוא הודה בעבירות שיוחסו לו. מירנדה הורשע בעבירות של אונס ושל חטיפה במשפט שנערך באותה שנה. ההרשעה ניתנה בעיקר על סמך הודאתו בעת חקירתו. ערעורו לבית המשפט העליון של אריזונה נדחה.
בשנת 1966 ערער מירנדה על ההחלטה בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית. בית המשפט העליון, שבראשו עמד ארל וורן, ניצל את ההזדמנות על מנת להבהיר את הצורך לאפשר לחשודים את זכות השתיקה בהתאם לתיקון החמישי לחוקת ארצות הברית ואת הזכות למשפט הוגן בהתאם לתיקון השישי לחוקת ארצות הברית. בעקבות ההחלטה נערך משפט חוזר שבו הוא הורשע שוב באשמת האונס, הפעם בעזרת עדויות אחרות, ונידון ל-11 שנות מאסר. ארנסטו מירנדה שוחרר בסוף שנת 1972. במשך תקופה קצרה הוא עסק במכירת כרטיסים בחתימתו שעליהם מודפס נוסח "אזהרת מירנדה".[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נעמה כרמי, הלכת מירנדה, קרוא וכתוב, 13 ביוני 2005
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דב גלעד כהן, "ונזהרתם מאד": דיות אזהרת חשוד והיקפה כבסיס לפסילת הודאות, ביטול אישומים או המרתם, משפט מפתח, אפריל 2021
- ^ THE FREE DICTIONARY BY FARLEX, definition of Mirandize
- ^ AMERICAN HERITAGE, The Miranda Decision, 51 Years Later, by Jack Kelly
