אזארקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אל-אזארקהערבית: الازارقة) הוא הזרם הרדיקלי ביותר אשר התפלג מכת הח'וארג'. בני הזרם קרויים על שמו של נאפע בן אל-אזרק אשר חי ומת בעיראק בשנת 688 לספירה. האזארקה הקימו להם ישות פוליטית בעיר בצרה בדרום עיראק. מהעיר בצרה ניהלו פשיטות צבאיות נגד הערים הסמוכות והצליחו לכבוש ערים מרכזיות באיראן כגון העיר אהוואז והעיר כרמאן עוד בסוף המאה השביעית לספירה. בכך הפך אזור ח'וזיסטאן למקום התיישבותם העיקרי עד המאה השמינית כאשר הוכנעו לבסוף על ידי השלטון העבאסי. האזארקה ראו שהשימוש בכוח הצבאי הוא האמצעי החשוב כדי להשיג את מטרותיהם הפוליטיות והדתיות. בכך הם התמרדו ללא הרף נגד השלטונות המרכזיים לאורך המאה השביעית והשמינית לספירה. אי רצונם להתאים את האידאולוגיה שלהם למציאות הפוליטית ורצונם לאכוף את האידאולוגיה שלהם בכוח על שאר המוסלמים ואמונתם ששאר המוסלמים הם כופרים, גרמה לכך שהשלטון המרכזי הצליח להצדיק את המלחמות נגדם גם בסיוע מצד חכמי דת סונים ושיעים. בנסיבות כאלה, בני הזרם נכחדו עוד לפני המאה ה-12 לספירה.

אמונתם הדתית והפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני הזרם ראו בפסוקי הקוראן חוקים אלוהיים שחייבים כלל המוסלמים ליישם אותם כלשונם. לפיכך הם לא קיבלו עליהם את הפרשנויות הפוליטיות והחברתיות של הקוראן שקיימות אצל הסונים והשיעים. האזארקה ראו בפרשנויות אלה סטייה מן האסלאם עצמו, כאשר טענו שהסונים והשיעים רצו להתאים את הקוראן למציאות הפוליטית והחברתית של המוסלמים באותה תקופה. לטענתם, כדי להתמודד עם המציאות הקיימת, חייבים המוסלמים לאכוף את חוקי הקוראן כלשונם. אולם אין להם להתאים אותם לפי שיקולים חברתיים ופוליטיים. לפיכך, ראו את עצמם שהם המוסלמים היחידים בעולם וראו שאר בני הזרמים ככופרים אשר המירו את דתם מאסלאם. בנוסף לכך, טענו שחייב כל אדם שמעוניין לקבל על עצמו את האידיאלוגיה הדתית של האזארקה להגר לתחומי שלטונם הדתי ולהילחם באויביהם השיעים והסונים. אמונתם בקוראן כמקור יחידי לחוקי האסלאם גרם להם לשלול מצוות דתיות רבות שהתגבשו במשפט המוסלמי ובכך הפכו החוקים הדתיים שלהם שונים בהרבה מן החוקים הדתיים של השיעים ושל הסונים.

מורשתם כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת החדשה, האזארקה מופיעים בשיח הפוליטי בעולם המוסלמי, בעיקר כדי לתקוף תנועות רדיקליות. לאחר פיגועי 11 בספטמבר, נטען על ידי חכמי דת שהתנגדו לאוסאמה בן לאדן, שבן לאדן אימץ את האידאולוגיה של האזארקה. חלק מן השיעים בעיראק טענו שאבו מוסעב א-זרקאווי השתייך לאזארקה כאשר ניצלו את הדמיון המילולי בין השם שהתפרסם בו ובין המילה אזארקה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]