אור תועה

אור תועה (באנגלית: stray light) מתאר אור שלא נלקח בחשבון בשלב התיכנון של מערכת אופטית. האור יכול להיות ממקור שנלקח בחשבון, אבל עבר דרך אחרת מהדרך שתוכננה, או שזהו אור שהגיע ממקור שלא נלקח בחשבון. האור הזה בדרך כלל מגביל את הטווח הדינמי של המערכת. הוא מגביל את ערך האות לרעש (SNR), או הניגודיות, על ידי הגבלת ההחשכה המירבית שהמערכת יכולה להגיע אליה.

מערכות אופטיות

אור מונוכרומטי

מכשירי מדידה אופטיים שעובדים עם אורך גל מונוכרומטי, כגון ספקטרומטר, מגדירים את אור תועה כאור שנמצא במערכת באורכי גל (צבעים) שונים מהתכנון. רמת האור התועה היא אחת המאפיינים הקריטיים במערכת.

אסטרונומיה

באופטיקה אסטרונומית, אור תועה מזוהר הרקיע יכול להגביל את היכולות לזהות עצמים עמומים. במקרה זה האור התועה הוא ממקורות אחרים שמתמקדים לאותו המקום כמו העצם העמום. אור תועה מהווה בעיה רצינית בתכנון של קורנוגרפים, שמשמשים לצפייה בעטרה של השמש.

מקורות

ישנם מס' מקורות של אור תועה. למשל:

• דמויות רפאים בסריגי עקיפה. אלו יכולים להיווצר על ידי שינוי מחזורי במרחב של החריצים בסריג, למשל.
• אור מפוזר לכיוון הטלסקופ מחלקיקים לאורך הדרך האופטית מהכוכב.
• החזרות ממשטחי עדשות.
• אור שנפלט על ידי רכיבים של המערכת האופטית.
• במערכות אינפרא-אדום, מקורו של אור תועה הוא בעיקר מקרינה תרמית.
• נרקיסיזם - במיוחד מקרינה תרמית מגלאי אינפרא אדום מוחזר לעצמו דרך העדשות.
• אור מפוזר ממשטחים שמייצבים את המבנה של המערכת האופטית.
• החזרה מפוזרת ממשטחים מראתיים לא מושלמים.
• דליפת אור דרך המעטפת של המערכת.

כלי תכנון

ישנן מספר תוכנות לתכנון אופטי שמאפשרות לבדוק את האור התועה במערכת אופטית, למשל:

• ASAP
• FRED
• Zemax
• TracePro

מתכננים יכולים להיעזר בתוכנות אלו כדי לחזות ולצמצם אור תועה במערכת הסופית.