אור חדש
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | המהר"ל מפראג |
| סוגה | ספרות תורנית |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1600 |
  | |
אור חדש הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג, שהודפס לראשונה בחייו בשנת ה'ש"ס[1] ובכך הפך לחיבורו האחרון שפרסם בימי חייו, ועוסק במגילת אסתר ובנס פורים.
שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם הספר לקוח מסוף ברכת יוצר אור. המהר"ל מבאר בהקדמתו שלושה טעמים לקריאת הספר בשם זה. האחד - משום שלאחר נס פורים קיבלו את התורה מחדש (כדברי רבא במסכת שבת:[2] ”אמר רבא אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב (אסתר ט, כז) קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו”), והתורה נקראת "אורה" (כמו שכתוב[3] ”לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר אמר רב יהודה אורה זו תורה”); השני - על שום שהמן תכנן להחשיך את אורם של ישראל והקב"ה הפר את עצתו והאיר את אורם של ישראל; השלישי - משום שהגאולה שהייתה בנס פורים היא כעין הגאולה העתידה שתהיה בימות המשיח, ואורו של משיח נתחדש בגאולת פורים[4].
מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר בנוי בצורה של ביאורים ורעיונות על דרך הדרש, משובצים לפי סדר המגילה. עם זאת, המהר"ל מקפיד להיצמד לפשט במידת האפשר, ולהכניס את הדרש בתוך סדר המגילה. במהלך הסבר סיפור המגילה המהר"ל בוחן את קיומה של זהות יהודית בסדר עולם משתנה. הוא הגדיר את גבולות זהותה של הקהילה היהודית ועיגן את מקומה בתוך תוכנית כוללת לסדר עולם, דווקא במסגרת פרשנותו לסיפור העלילה המפותל של מגילת אסתר. אל מול פריצתן של מסגרות החיים הישנות וטשטוש גבולות הזהות, הציע מהר"ל דרך חדשה לקיומה של זהות יהודית מובחנת בעולם הולך ומשתנה[5].
בחיבור מציג מהר"ל אפשרות לחיים יהודיים בגלות, ובאמצעות פירוש לסיפור המגילה שרטט תוכנית המגדירה מקום ברור ובטוח לקהילה היהודית בשלושה תחומים: תוכנית מדינית, שיישומה יבטיח סדר ויציבות בעולם, וגם את המשך קיומה המובחן של הקהילה; מודל לקשר הראוי עם החברה הסובבת ועם התרבות הנוצרית, שיבטיח את שמירת ייחודה של הקהילה היהודית בתוך רוב נוצרי; ומודל לסדר מגדרי, שיאפשר שמירה על הארגון הפנימי של הקהילה, ובעיקר על גבולותיה התרבותיים והחברתיים. תוכנית זו, על פי מהר"ל, תבטיח לא רק את המשך הקיום היהודי הקיבוצי הייחודי והמובחן בגלות, אלא גם את השתלבותה של הקהילה כגוף קיבוצי בסביבה הלא יהודית. כל אלו נועדו לשרת את המטרה שנראתה למהר"ל חשובה מכול: שמירה על זהות הקהילה היהודית בגולה עד בוא הגאולה[6].
מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אור חדש - עם פירושים והערות מהרב יהושע דוד הרטמן, שלושה כרכים, מכון ירושלים, תשע"ד.
- אור חדש על מגילת אסתר / מאת מהר"ר יהודא ליווא בהר"ר בצלאל מפראג ; עם ביאור קול חי / מאת הרב אביגדור שילה ; עריכה: הרב דן (דני) שוורץ. מרכז שפירא : בהוצאת המכון התורני אור עציון ע"ש ר' יצחק וחנה סטרולוביץ', ה'תשפ"ב.
דפוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה ליוואי בן בצלאל, אור חדש, דפוס ראשון, פראג, ש"ס-1600, באתר היברובוקס
- יהודה ליוואי בן בצלאל, אור חדש, וורשה, תרל"ד-1874, באתר היברובוקס
- אור החדש השלם, מהדורה מנוקדת, מכון האבות, קריית ארבע-חברון, תשע"ה-2015
- אור חדש, ספרי מהר"ל, המכון להוצאת ספרי המהר"ל-הוצאת תפארת, תשע"ה-2015
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שער הדפוס הראשון- שנת לעבדו שכ"ם אחד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז, עמוד ב'
- ^ כמו שביאר בפרק נ"ג מספר תפארת ישראל
- ^ רמון, אורית., מהר״ל באור חדש : זהות יהודית בסדר עולם משתנה = Maharal in new light : Jewish identity in a challenged world order, מסת"ב 978-965-227-344-4
- ^ על חשיבות הזהות היהודית בעיני המהר"ל ראה נצח ישראל, פרק כד
| ספרי המהר"ל מפראג | |
|---|---|
|
בקרת זהויות  |
|
|---|