אור המערב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אור המערב
נתונים כלליים
מייסדים מאיר אביטבול עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1983–הווה (כ־41 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה הוצאה לאור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מכון אור המערב הוקם ב-1983, בשם 'בני יששכר', ע"ש רבי יששכר סימוני, גביר ובעל צדקה בקזבלנקה. מטרתו היא הוצאת ספרי מחכמי הפזורה הספרדית – במזרח, צפון אפריקה, ובעיקר מרוקו. כיום שמו העיקרי הוא 'אור המערב'.

התהוות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המכון הקים הרב מאיר אביטבול, כאשר בראשית שנות ה-80, נוכח כי רק כ-10% מהפרסומים הנדפסים והניתנים להשגה בחנויות הספרים, היו של חכמים קדמונים מהפזורה הספרדית. לאחר ביקורו של הרב מאיר בספריה הלאומית בירושלים, נוכח לדעת כי רוב רובן של היצירות שנכתבו במאות האחרונות בצפון אפריקה ובעיקר במרוקו, כלל לא ראו אור. מלבד זאת, הספרים שראו אור בדפוסים ישנים בכל הפזורה הספרדית (בבתי הדפוס שבבלקן, ומאוחר יותר בא"י ובצפון אפריקה) לא חודשו מעולם והיו בלתי ניתנים להשגה[1].

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור עזובה זו, נרתם הרב מאיר בסיוע ידידים והחל לשקוד על הקמת מכון להוצאת ספרי חכמי ספרד. בשנת 1983, ראה אור הספר הראשון של המכון לב אהרן, לרבי אהרן אבן חיים. בשנת 1993 הוקם מערך המנויים להחזקת המכון. ידידי המכון המעוניינים לתמוך בפעילותו, משתתפים בדמי מנוי, ומקבלים לביתם לכל הפחות 6 ספרים חדשים בשנה, בהוצאת המכון. בהסכם זה יש גם מעין התחייבות של המכון בההדרת והו"ל של כמות ספרים נכבדת מדי שנה[2].

המכון מוציא לאור גם ספרים של מחברים בני דורנו, הקשורים בעיקר בנושאי פסיקות חכמי המזרח ומרוקו. ספרים שנמצאו מתאימים זוכים לחסות המכון. המכון עוסק גם בהוצאת ספרי יסוד, כמו סידורי תפילה בנוסחאות שונות, מחזורים, חומשים, זמירונים, ברכונים, כתובות, מזכרות ועוד.

עד לשנת 2019, הוציא המכון לאור קרוב ל-400 ספרים[דרוש מקור], המספר הגדול ביותר של ספרי חכמי ספרד שראו אור במכון אחד.

בין ספרי המכון ניתן למנות את הסדרות: ספרי רבי אהרן אבן חיים (לב אהרן על נביאים - תשמ"ד, קרבן אהרן על תורת כהנים - תשע"א), ספרי רבי יהודה עייאש (רבה של אלג'יר, בית יהודה, שבט יהודה ומטה יהודה), ספרי רבי יוסף משאש (אוצר המכתבים, מים חיים, נחלת אבות (תשע"ה) ועוד), מקדש מלך (רבי שלום בוזגלו, ביאור על הזוהר, תשנ"ה), ספרי הרב פרופ' שלמה טולידאנו (דברי שלום ואמת, תשס"ב – תשע"ד, ב' חלקים, תשובות לערעורים על מנהגי מרוקו וצפ"א, ועוד), ספרי היסטוריה וביוגרפיות (מלכי רבנן, נר המערב, אבן דנאן 1000 שנות היסטוריה, ועוד) ועוד.

הספרייה הספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי שספרי המכון או כל ספרי חכמי הספרדים יהיו ניתנים להשגה ולעיון בכל רגע נתון, הוקמה ב-1985 הספרייה הספרדית. במקום ניתן לרכוש ולעיין בלמעלה מ-6,000 ספרים. דרך אתר הספרייה ניתן להזמין ספרים הקיימים במלאי לישראל או מחוצה לה. משכנה של הספרייה כיום, בשכונת הבוכרים.

ירחון אור המערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשמ"ח החל המכון לפרסם את ירחון 'אור המערב', 'ירחון תורני למורשת יהדות המערב'. התפרסמו בו בעיקר דיונים בהלכה ומנהג, מאמרי ביוגרפיה, וחידושים מכתבי יד. בשנת תשע"ה חודש כרבעון, ונכון ל-2019 ראו אור 23 גליונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בין שנות ה-50 ל-80, שנות העלייה והקליטה של יהודי המזרח, כמעט ולא נרשמה בישראל פעילות של ההדרה/הוצאה לאור של ספרי חכמי ספרד הקדמונים. כתוצאה מכך, בשנים הללו אחוז הלימוד בספרי אחרוני ספרד, ושיעור הציטוטים מהם בספרות התורנית, היה זניח ביותר.
  2. ^ בכל ספר היוצא לאור נדפסים כל שמות המנויים.