אורשה
| |||
.jpg) | |||
| מדינה |
 בלארוס | ||
|---|---|---|---|
| וובלסט |
 ויטבסק | ||
| ראיון | אורשה | ||
| תאריך ייסוד | 1067 | ||
| שטח | 38.90 קמ"ר | ||
| גובה | 192 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 102,759 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 54°30′N 30°25′E / 54.500°N 30.417°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| www.orshacity.vitebsk-region.gov.by | |||
אורשה (בבלארוסית וברוסית: Орша, בפולנית: Orsza) היא עיר במחוז ויטבסק בבלארוס, במפגש הנהרות דנייפר וארשיטסה, ומבין הערים העתיקות בבלארוס.
תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזכורה הראשון של אורשה הוא משנת 1067, בשם "רשה" (Rsha, וברוסית: Рша). שמה של העיר נובע מהשורש הבלטי rus, שפירושו "זורם לאט".
בשנת 1320 הפכה אורשה לחלק מהדוכסות הגדולה של ליטא. בין השנים 1398-1407 החלה בנייתה של טירת אורשה. בשנת 1514 התחולל באורשה קרב בין הדוכסות הגדולה של ליטא לבין צבאות פולין ורוסיה, בו ניצחה הדוכסות. בשנת 1555 נוסד מסדר קלוויניסטי באורשה, אחד הראשונים מסוגו בבלארוס. עד המאה ה-18 הייתה אורשה מרכז דתי ובה היו עשרות כנסיות ומסדרים אורתודוקסיים, פרוטסטנטיים וקתוליים. כמו כן התגוררה בעיר אוכלוסייה יהודית משמעותית.
בשנת 1630 הוקם בית דפוס קירילי במנזר באורשה. העיר ניזוקה בעת מלחמת רוסיה פולין בין השנים 1654-1667, בה נפגעה קשות גם הדוכסות הגדולה של ליטא. עם חלוקת פולין הראשונה, ב-1772, נמצאה אורשה בחלק שאותו סיפחה רוסיה. מעמדה הכלכלי הידרדר ומספר תושביה ירד.
עם פלישת נפולאון בתחילת המאה ה-19 נשרף חלק משמעותי מהעיר.
במהלך מלחמת העולם הראשונה כבשו את העיר כוחות גרמניים, ששלטו בה ברוב שנת 1918. ב-1919 הפכה אורשה לחלק מרוסיה הסובייטית והועברה לבלארוס הסובייטית בשנת 1924.
לפני מלחמת העולם השנייה חיו באורשה כ-37,000 תושבים. אורשה נכבשה על ידי הצבא הגרמני ביולי 1941. בתקופת הכיבוש הקימו הגרמנים מספר מחנות ריכוז באזור העיר, בהם נספו רוסים ויהודים רבים. באורשה פעלה בתקופת הכיבוש הגרמני קבוצת מחתרת סובייטית שחבריה פוצצו עשרות מוקשים מתחת רכבות גרמניות. ב-27 ביוני 1944 שחרר הצבא האדום את אורשה.
יהודי אורשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית המאה העשרים נמנו באורשה כ-7,300 יהודים, כמחצית מכלל אוכלוסייתה. בתקופת השלטון הסובייטי החלו יהודים רבים לעבוד במפעלים ובמוסדות ממשלתיים, וכן בחקלאות, הגם שרבים מהם הוסיפו לעסוק במלאכה.
עד קיץ 1938 פעלו בעיר שני בתי ספר ביידיש.
ערב פלישת הגרמניה לאורשה, חיו בעיר עצמה 7,992 יהודים, וכן כ-600 יהודים נוספים באזור תחנת הרכבת שלה. רבים מהם נמלטו לתוך ברית המועצות לפני הכיבוש הגרמני.
בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר כניסת הגרמנים לעיר, ב-16 ביולי 1941, נערך רישום של כל תושבי העיר. יהודי אורשה חויבו לשאת סרט שרוול שחור עם מגן דוד, והוטלו עליהם הגבלות שונות. באוגוסט 1941 נרצחה קבוצה של גברים יהודים בסמוך לעיר, וכעבור זמן מה נרצחו בעיר עצמה עוד כמה גברים יהודים.
בספטמבר 1941 הוקם בעיר גטו בסמוך לבית העלמין היהודי בה, ובתוך שלושה ימים רוכזו בו כ-2,000 יהודים. במקביל הפיצו הגרמנים בקרב היהודים שמועות שבקרוב ישלחו אותם לארץ ישראל. כעבור זמן מה גודר הגטו, הוצבה סביבו שמירה, ונותק המגע בין תושביו לכלל האוכלוסייה בעיר. הצפיפות, היעדר תזונה מספקת ותנאים סניטריים ירודים גרמו להתפרצות מגפת טיפוס בגטו. כמו כן, יהודים נשלחו לעבודת כפייה, ועל תושבי הגטו הוטל לשלם לגרמנים כופר כבד בכסף ובדברי ערך.
בימים 26 בנובמבר ו-27 בנובמבר 1941 רצחו הגרמנים, בפיקודו של פאול קרל אייק, את מרבית תושבי הגטו, כ-1,800 נפשות, בבית העלמין היהודי בעיר. בגטו נותרו כ-30 בעלי מלאכה ובני משפחותיהם, והם נרצחו לאחר מכן.
בינואר ופברואר 1942 נעצרו ילדים ממשפחות מעורבות בעיר, ונשים שהיו נשואות ליהודים, ורובם נרצחו בבית הקברות היהודי. באפריל 1942 נרצחו עוד 53 יהודים בעיר. יהודים אחדים שהסתתרו בזמן חיסול הגטו ונתפסו, נרצחו אף הם בבית העלמין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אורשה- אורשה (Orsha), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- "אורשה", באתר השטעטל הווירטואלי
- "אורשה", באתר JewishGen (באנגלית)
- דניאל רומנובסקי (אנ'), אורשה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1709–1712), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- בני משפחת רודקין, תושבי אורשה, בלארוס, נמלטים מפני הכוחות הנאציים המתקדמים, יוני 1941, בתערוכת האינטרנט "החודש הזה בתקופת השואה", באתר יד ושם.
- אורשה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אורשה (בלארוס), דף שער בספרייה הלאומית
