אורנוס (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורנוס
Οὐρανός
תרבות מיתולוגיה יוונית, דת יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים קיילוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אב כאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם המרה עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים Ourea, פונטוס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג גאיה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ריאה, היפריון, תיאה, טתיס, יאפטוס, קרונוס, Aristaeus, אפרודיטה, Arges, מגארה, אלקטו, תמיס, פויבה, מנמוסינה, טיסיפונה, Astraios, Lyssa, Aetna, Aegaeon, Athos, Basileia, טלצ'ינים, Glauce, Dione, Adanus, Abseus, Syceus, Euonymus, קריוס, אוקיינוס, Gration, Eurytos, Hippolytos, מימס, Pallas, Enceladus, Alcyoneus, Brontes, Alpos, Steropes, Eurymedon, קויוס, Pelorus, Porphyrion, בריירוס, Otus, קוטוס, Gyges, Polybotes, Melia, Ephialtes, Anax, Hoplodamus, Damysos, Clytius, Heimarmene עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורנוס הוא דמות במיתולוגיה היוונית המסמלת את השמיים. על פי המיתולוגיה היוונית, אורנוס היה השליט הראשון של היקום. הוא מסמל את היצירה והבריאה, שבעזרת חום השמש ומי הגשמים מפרים את האדמה (גאיה) ויוצרים חיים.

על פי המיתולוגיה, גאיה (האדמה) היא בו-זמנית אמו ואשתו של אורנוס, וביחד הם מהווים את הדור הראשון של האלים במיתולוגיה היוונית. אורנוס וגאיה יצרו או ילדו את המפלצות הקדומות: הקיקלופים, ההקאטונכרים, הטיטאנים ומפלצות נוספות שקדמו לאלים האולימפיים.

על פי המסופר במיתולוגיה, אורנוס, שלפי גרסה אחת התבייש בילדיו, ולפי גרסה אחרת פחד מהם, החביא את ילדיה של גאיה, ההקאטונכרים, ואת הקיקלופים, בטרטרוס (בטן האדמה), כדי שלא יראו אור יום. הדבר הכאיב לגאיה (במשמעות כפולה, גם כיוון שכאבה את סבל בניה, וגם כיוון שטרטרוס היה למעשה קרביה, והימצאות בניה שם הכאיבה לה פיזית), לכן היא יצרה אבן חלמיש אפורה, וחצבה ממנה חרמש. את החרמש נתנה גאיה לטיטאנים, ופקדה עליהם לעזור לה. היחיד שציית היה קרונוס, צעיר הטיטאנים, שתקף את אביו אורנוס בעזרת חרמש, בזמן שזה הזדווג עם גאיה, וסירס אותו.

אורנוס הפגוע נרתע מגאיה, וכך נוצר החלל בין השמים לארץ. מהדם שניתז על האדמה נולדו האריניות (אלות הזעם והנקמה, שתפקידן לרדוף רוצחי קרובי משפחה), הגיגנטים וחלק מהנימפות. לפי גרסה אחת, מהאשכים שהושלכו לים, ומקצף הגלים סביבם, וסביב זרעו השפוך של אורנוס, נולדה אפרודיטה, אלת האהבה היוונית. למרות שיתוף הפעולה שלו עם גאיה, כאשר עלה קרונוס לשלטון, הוא גרש את ההקאטונכרים ואת הקיקלופים בחזרה לטרטרוס.

הדמות המקבילה לאורנוס במיתולוגיה הרומית הוא קיילוס.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ורג'ו וזארי וכריסטופנו גרארדי (Cristofano Gherardi), סירוסו של אורנוס, בסביבות 1560
ללא אם
עם גאיה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורנוס בוויקישיתוף