אורי בלאו
.jpg) | |
| לידה |
1977 (בן 47 בערך)  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מעסיק | כל העיר, הארץ |
| פרסים והוקרה |
Nieman Fellowship (2014) |
  | |
אורי בלאו (נולד ב-1977) הוא עיתונאי חוקר ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלאו למד בתיכון ליד"ה בירושלים[1]. בשנים 2000–2002 שימש ככתב הצבאי של המקומון הירושלמי "כל העיר"[2]. בתפקיד זה הרבה לכתוב על טענות להתנהגות בעייתית של צה"ל וחייליו, במיוחד במהלך האינתיפאדה השנייה, כמו פרסום עדויות חיילים שטענו להריגת שוטרים פלסטינים בפעולת נקמה בעקבות הריגת חיילים ישראלים במחסום עין עריק[3], או דיווח על חיילים שהצטלמו עם ראש כרות של מחבל מתאבד תוך כדי תחיבת סיגריות לפיו[4]. אופי הסיקור שלו היה שונה מהמקובל בקרב כתבים צבאיים, הן מפני שעבד בשבועון מקומי, שבו לא היה צורך בדיווח שוטף, הן מפני שסירב להצטרף לתא הכתבים הצבאיים ולא פיתח קשרים עם קצינים בכירים, אלא העדיף לשאוב מידע מחיילים וקצינים זוטרים בשטח[4]. חלק מהחשיפות שלו התבססו על מסמכים סודיים שהגיעו לידיו תוך עבירה על החוק[6]. באחד המקרים הועמדה חיילת לדין משמעתי ונדונה ל-35 ימי מחבוש, באשמה שהדליפה מסמכים מסווגים לבלאו[7].
עבודתו ב"הארץ"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף 2005 החל בלאו לכתוב ב"הארץ". בין השאר פרסם שם שורה של תחקירים על אישי ציבור. בפברואר 2006, זמן קצר לפני הבחירות לכנסת השבע עשרה פרסם כתבת פרופיל על אהוד אולמרט בשם "ראש ממשלה מחוסר ראיות"[8] שיחד עם תחקיר של יואב יצחק הייתה התייחסות כמעט יחידה לפני הבחירות לפרשיות השחיתות שאפפו לכאורה את אולמרט[9]. באוגוסט 2006 פרסם יחד עם יוצא "כל העיר" נוסף, גידי וייץ, תחקיר על יחסיו של אולמרט עם עורך הדין אורי מסר[10], תחקיר שתרם להעמדתו לדין של אולמרט[11].
באפריל 2007 פרסם כתבה על קבלת מיליוני שקלים על ידי אביגדור ליברמן דרך חברות ייעוץ שפתחה בתו[12]. ביולי אותה שנה, זמן קצר אחרי שאהוד ברק חזר לפוליטיקה, פרסם יחד עם וייץ תחקיר על עסקיו של ברק בתקופת היותו מחוץ למערכת הפוליטית בהם צבר עשרות מיליוני דולרים[13], ובסוף 2009 פרסם לבדו תחקיר המשך בו חשף כיצד ברק העביר לבנותיו את הבעלות על החברה "אהוד ברק בע"מ" שהקים לצורך עסקיו[14]. זמן קצר אחר כך פרסם תחקיר גם על עסקיו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי בתקופת היותו אזרח, ועל המשך עסקיו של בנו בתעשיות הביטחוניות כאשר הוא התמנה למנכ"ל משרד הביטחון ואחר כך לרמטכ"ל[15].
תחקירים וכתבות נוספים של בלאו בנושאים דומים כוללים, בין השאר, חשיפות על ישראל חסון וקשריו העסקיים אחרי שפרש מהשב"כ[16], על יו"ר ארגון המורים רן ארז ותנאי העסקתו[17], על תנאי השכר וההוצאות בעמותות בולטות בישראל[18], ועל בזבוז הכספים בבניית הבניין של מרכז פרס לשלום[19]. כמו כן, כתב תחקירים בנושאי כלכלה וחברה, דוגמת חשיפת הכת הירושלמית[20] וחשבונות הבנק הסודיים של ישראלים בסניף בנק HSBC בשווייץ[21].
גם ב"הארץ" המשיך בלאו לפרסם ידיעות ותחקירים ביקורתיים על פעילות צה"ל ומערכת הביטחון, שכללו בין השאר חשיפה על סכנת הפגיעה במכלי האמוניה במפרץ חיפה בעת מלחמת לבנון השנייה;[22] פרסום על מאגר נתונים סודי של מערכת הביטחון על בנייה לא חוקית בהתנחלויות, כולל על קרקעות פרטיות של פלסטינים;[23] תחקיר על ניהול המצור הכלכלי על רצועת עזה;[24] והחשיפה, בעזרת מסמכים סודיים שהגיעו לידיו, שצה"ל אישר מראש, לטענתו, חיסול של מבוקשים ב"מבצע שני מגדלים" בניגוד לסייגים שקבע בית המשפט העליון בבג"ץ הסיכולים הממוקדים[25].
אורי בלאו גם פנה לצנזורה שבוע לפני מבצע עופרת יצוקה בבקשה לפרסם את התוכנית הצבאית של המבצע[26].
הרשעתו בהחזקת ידיעות סודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 2008 העבירה לבלאו ענת קם, חיילת ששימשה עוזרת לראש לשכת אלוף פיקוד מרכז, החסן נייד ובו למעלה מ־1,500 מסמכים. בלאו נעזר בהם לצורך פרסום כתבה ב"הארץ" שבה נטען כי הצבא פועל בניגוד להנחיות בג"ץ.
במהלך חקירה שערך השב"כ התגלה כי בלאו החזיק במסמכים סודיים של צה"ל[27]. בהתאם להסכם שנחתם בין עורך דינו לבין השב"כ בספטמבר 2009, החזיר בלאו עשרות מסמכים, בתמורה להבטחה שלא יועמד לדין באשמת החזקת אותם מסמכים. בנוסף סוכם על השמדת מחשבו האישי על ידי השב"כ בתמורה למימון מחשב חדש. ענת קם, נעצרה בחשד שהעבירה את המסמכים לבלאו. חקירתה עוררה את השב"כ לחשוד שבידי בלאו מסמכים סודיים רבים נוספים, שעליהם לא סיפר לאנשי השב"כ ולא העבירם כפי שהתחייב לכאורה[28]. בתחילת דצמבר יצא בלאו לחופשה בסין, ובמהלכה החליט, בעצת עורך דינו, שלא לחזור לישראל, מחשש שייעצר, והוא שהה בלונדון[29]. עורך "הארץ", דב אלפון, ציין כי "יישאר שם ככל שיידרש"[30]. בלאו עצמו התייחס לכך, וכתב: "כשהוסבר לי שאם אשוב ארצה אני עלול להיות מושתק לעד, ושהאמצעי יהיה הגשת כתב אישום נגדי על עבירות מתחום הריגול, החלטתי להילחם. וסליחה על המליצה, אבל לא מדובר פה רק במלחמה על חירותי האישית, אלא על 'פרצופה של המדינה'"[31]. משטרת ישראל הגדירה את בלאו "עבריין נמלט הדרוש לחקירה" והוציאה צו מעצר נגדו[32].
מועצת העיתונות פרסמה, בתום דיון סוער בפרשת המסמכים הסודיים, הודעה ולפיה "אין זה מן הראוי להגיש כתב אישום נגד עיתונאי שהחזיק במסמך סודי במהלך מילוי תפקידו העיתונאי."[33]
ב-3 במאי 2010, לאחר שקם ויתרה על החיסיון העיתונאי שלה, נפגשו פרקליטי "הארץ" עם אנשי פרקליטות מחוז תל אביב, ומסרו את יתרת המסמכים שקיבל בלאו מקם[34]. ב-24 באוקטובר 2010 שב בלאו לישראל[35] לאחר חתימת הסכם עם הפרקליטות[36].
בגין המסמכים שהחזיק ולא העביר לשב"כ במסגרת ההסכם, בלאו הועמד לדין באשמה של החזקת ידיעות סודיות על ידי מי שאינו מוסמך לכך. הוא הורשע בהתאם להסדר טיעון, ונגזרו עליו ארבעה חודשי עבודות שירות[37], עונש שסיים לשאת בראשית 2013[38].
ביוני 2012, טרם גזירת דינו, נערך דיון בכנסת בעניינו. חברת הכנסת זהבה גלאון, יושבת ראש מפלגת מרצ, הביעה את הסתייגותה מהחלטת היועץ המשפטי מני מזוז בעניינו של בלאו וקראה לכל התומכים בהעמדתו לדין: "אתם רוצחים את השליח"[39].
שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 2020 בלאו חבר צוות בארגון שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה[40] ומפרסם באתר הארגון תחקירים בנושאים שונים, בהם נתיבי הברחות של חזבאללה, חביות של פסולת רדיואקטיבית שאוחסנו בראשון לציון, חברות המימון לרכישת קרקע על ידי יהודים בשכונת שמעון הצדיק, וחשבון בנק סודי שנוהל על ידי מיקי גנור[41].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלאו נשוי ואב לילד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמרי אורי בלאו, באתר "הארץ"
- רשימת מאמרים מהעיתונות על אורי בלאו במפתח העיתונות היומית של ספריית בית אריאלה
- אורן פרסיקו, "ביטחון זה גם עיתונות חופשית", באתר העין השביעית, 4 בנובמבר 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ערן סויסה, המקור: מי את ענת קם?, באתר nrg, 10 באפריל 2010
- ^ uri blau בבלוג "Decline and Fall of Western Civilization", 23/5/05
- ^ יעקב לזר, משרד הביטחון דחה את בקשתם של הורים שכולים לרשום על מצבת בנם: "נפל במלחמת שלום ההתנחלויות", באתר nrg, 27 בפברואר 2002
- ^ 1 2 אביב לביא, סודות מאחורי הקו הירוק, באתר הארץ, 20 בפברואר 2002
- ^ יהונתן דחוח-הלוי, "חפרפרת" בלשכת אלוף הפיקוד?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 30 בנובמבר 2008
- ^ [5]
חנוך מרמרי, מקורות זה לא רק מים, באתר העין השביעית, 10 בינואר 2010 - ^ פליקס פריש, חיילת נשלחה לכלא כי "הדליפה מסמכים לעיתונאי", באתר ynet, 29 באוקטובר 2002
- ^ אורי בלאו, ראש ממשלה מחוסר ראיות, באתר הארץ, 24 ביוני 2006
- ^ ארי שביט, המחדל התקשורתי הגדול, באתר הארץ, 28 במרץ 2007
- ^ גידי וייץ ואורי בלאו, מסר שאולמרט לא ישכח, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2006
- ^ המלחמה על הקרדיט, באתר העין השביעית, 11 במאי 2008
- ^ אורי בלאו, הבוסית, באתר הארץ, 6 באפריל 2007
- ^ גידי וייץ ואורי בלאו, אהוד ברק בע"מ, באתר הארץ, 25 ביולי 2009
- ^ אורי בלאו, תחקיר: גילויים חדשים על העסקים של אהוד ברק, בימיו כאזרח מן השורה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2009
- ^ אורי בלאו, הרמטכ"ל ובנו בע"מ: כך התחבר איתי אשכנזי, הבן של, עם האנשים הנכונים בצמרת התעשייה הביטחונית, באתר TheMarker, 23 באוקטובר 2009
- ^ אורי בלאו, השותף, באתר הארץ, 5 בינואר 2006
- ^ אורי בלאו, משכורתו השנתית של רן ארז: 450 אלף שקל ברוטו, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2006
- ^ אורי בלאו, לאן באמת הולכים כספי התרומות? מוסף "הארץ" בדק את הדו"חות של 32 עמותות רשומות, באתר הארץ, 2 בינואר 2010
- ^ אורי בלאו, הגירעון של בניין מרכז פרס לשלום עוד יקבור איתו את החזון, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2009
- ^ חשיפת מוסף "הארץ", המחול המטורף של מנהיג הכת הירושלמית, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2011
- ^
אורי בלאו, כך נחשפו חשבונות הבנק הסודיים בז'נווה, באתר TheMarker, 15 במרץ 2015
- ^ אורי בלאו, בגלל החלטה של אלוף פיקוד העורף, עשרות אלפים באזור חיפה נחשפו לסכנת מוות, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2006
- ^ אורי בלאו, הדו"ח הסודי של מערכת הביטחון על הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות, באתר הארץ, 30 בינואר 2009
- ^ אורי בלאו ויותם פלדמן, המצור על עזה הוא שעתם היפה של הספסרים והמאכערים שהשתלטו על מעברי הגבול, באתר הארץ, 13 ביוני 2009
- ^ אורי בלאו, מסמכים סודיים של צהל: הרמטכ"ל וצמרת צה"ל אישרו לחסל מבוקשים וחפים מפשע, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2008
- ^ לונדון את קירשנבאום, ערוץ 10, 8/4/10
- ^ עמוס הראל, ראש השב"כ יובל דיסקין: זה חלום של כל מדינת אויב לשים יד על מסמכים מהסוג הזה, באתר הארץ, 8 באפריל 2010
- ^ ורד לוביץ', חיילת נשלחה לכלא כי "הדליפה מסמכים לעיתונאי", באתר ynet, 8 באפריל 2010
- ^ עפרה אידלמן, ענת קם תובעת 2.6 מיליון שקלים מעיתון "הארץ", באתר הארץ, 4 באפריל 2013
- ^ Israeli woman detained on military leak accusation - ידיעה של Associated Press, באתר "huffingtonpost.com", 1 באפריל 2010
- ^ אורי בלאו, אורי בלאו שחשף חלק מהמסמכים של ענת קם: לא ברחתי, החלטתי להילחם, באתר הארץ, 9 באפריל 2010
- ^ נועם שרביט ואבי אשכנזי, הערכות: קם תחתום על עסקת טיעון עם מאסר, באתר nrg, 11 באפריל 2010
- ^ אורן פרסיקו, מועצת העיתונות: קיימת, באתר העין השביעית, 15 באפריל 2010
- ^ פרקליטי "הארץ" מסרו מסמכי ענת קם למדינה, באתר הארץ, 3 במאי 2010
- ^ אביעד גליקמן, פרשת ענת קם: העיתונאי אורי בלאו שב ארצה, באתר ynet, 24 באוקטובר 2010
- ^ הארץ, הודעת "הארץ" בנוגע לאורי בלאו, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2010
- ^ ת"פ (ת"א) 10677-07-12 מדינת ישראל נגד אורי בלאו, ניתן ב-3 בספטמבר 2012
גלעד גרוסמן, 4 חודשי עבודות שירות לעיתונאי אורי בלאו, באתר וואלה!, 3 בספטמבר 2012 - ^ אורי בלאו, יומן עבודות השירות של אורי בלאו, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2013
- ^ זהבה גלאון בהצעה לסדר בעניין אורי בלאו (יוטיוב)
- ^ צוות שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה בישראל, באתר הארגון.
- ^ הכתבות של אורי בלאו, באתר שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה.
